ידועים דברי מרן זצ"ל במקומות רבים שנסמך על "מנהגי ירושלים" שנכתבו על ידי גאונו הדורות שהיו בירושלים, ונקבצו ובאו בספר התקנות והסכמות.
ומהם יש את התקנה המפורסמת שלא ידור רווק בירושלים מעל גיל כ'. וכן מנהגים ותקנות למכביר.
וזה שנים שנסתפקתי אם אותם חכמים נ"ע תקנו את התקנות דוקא בתוך החומות - כי אז לא היה כמעט שום דבר חוץ לחומות עד שקמתי דבורה ובא הגביר הנודע משה מונטיפיורי זצ"ל והקים את משכנות שאננים וכך התפתחה ירושלים גם מחוץ לחומות [כמדומני שכך הם פני הדברים].
וא"כ לכא' מעיקרא הם תיקנו רק על ירושלים - בין החומות.
ועתה ראיתי ביביע אומר (חלק ד אבן העזר סימן ה באות י') לגבי התקנה שאין מקדשין אלא בשעת נישואין, שכתב: אסיפא דמילתא אוסיף עוד נימוק אחד לבטל הקידושין כי הנה נודע בשערים המצויינים בהלכה מ"ש בשו"ת פרי הארץ ח"ג (אה"ע סימן ב' דכ"ו סוע"ג) וז"ל, נודע לעין כל הדרים פעה"ק ירושלים ת"ו, אשר ישנה הסכמה קדומה בינינו בחרמות ובנידויים ובכל תוקף מקדושים אשר בארץ המה, שלא לקדש שום בת ישראל טרם עת הנישואין בתוך תחומה של עיר, וכל העובר על זה לקדש בקרב הארץ הרי הקידושין ההם מופקעים ועומדים, ואפילו שיהיו במאה עדים אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה, והרי הוא נלכד ברשת נח"ש. והסכמה זו נהוגה אצלינו עד יבא מורה צדק. וכן אנו נוהגים לענין מעשה. ואין מקדשין אשה שלא בשעת נישואין פעה"ק ירושת"ו זולתי בשמעון הצדיק שהוא חוץ לחומה של ירושלים, ע"כ. ע"ש.
ולכאורה מבואר שבשכונת שמעון הצדיק אין התקנה כי היא מחוץ לחומות. (ויל"ע אי בכל התקנות הדין כן או שלחומרת התקנה ההיא הקלו).
ואם נאמר שאכן בכל ירושלים חוץ לחומות מעיקרא לא תקנו את התקנות, א"כ מצאנו בזה חומרות וכן קולות, לכאן ולכאן.
[וראיתי קצת דבר פלא שכתב הרב יהודה ברכה שליט"א בקובץ בית הלל (גליון יד עמ' סט) שהביא שכבר בזמן המהרי"ט אלגאזי זלה"ה ביטלו את כל התקנות הנ"ל. וכמדומה שלא ראיתי שזכר לזה מרן הגרע"י זלה"ה באיזהו מקומ'ן, ולא זכיתי להבין אם אשתמטיתיה למרן זצ"ל ענין זה, כי בפשטות מצינו שמרן היביע אומר סבר וקיבל את כל התקנות הנ"ל, ואף טרח לבטל יחד עם מרנן הגרב"צ א"ש, והגר"י צדקה זצ"ל את התקנה של רווקים. וכן בתשובת היביע אומר הנז' כאן לעיל נראה שסמך על זה כסניף לבטל קידושין].
ובמזבח אדמה (הוצאת מכון הדרת קודש עמ' כג) על דברי מרן השו"ע (באור"ח בסימן רס"ח ס"י) שכתב מרן אין אומרים ברכה מעין ז' בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין. כתב המזבח אדמה עיין מה שכתבתי בפרי האדמה חלק ראשון הלכות תפילה פרק ט' דין עשירי, דאין לאומרה כי אם במקום ספר תורה, ואומרים ערבית בכל לילה בקבע.
אמנם פה עה"ק ירושלים ת"ו מקרב שנים נהגו ברוב מקומות שמתפללים כל לילה לומר בו ברכה מעין ז', ואפילו אין שם ספר תורה, באומרם כי ע"פ הסוד כן ראוי להיות. ואני איני מאנשיה וגם רבותי, אמנם אפילו לדעת מרן וכל הפוסקים י"ל דבעה"ק ירושלים ת"ו דהוי יותר מבית שיש בו ספרים שכתב השיירי כנה"ג סימן קל"א הגב"י אות ו', דלצאת יד"ח ס' הרוקח בענין נפילת אפים בבית שיש בו ספרים סמך לנפול על פניו שם. וא"כ ירושלים עה"ק ת"ו כ"כ עדיף מבית שיש בו ספרים, כ"ש בבית שיש ספרים פעה"ק, ובפרטות כפי דברי חכמי הקבלה כנז'. ועל זה סמכתי לאומרה בבתי כל ליל שבת קדש מקרב ימים. ע"כ.
ובהערות יסוד המזבח כ' (בהערה מס' 81): ויש לדון בכוונת רבינו המחבר שכתב "ירושלים - דעדיפא מבית שיש בו ספרים", אם זהו דוקא בירושלים העתיקה בין החומות, או גם בירושלים "החדשה", ונפק"מ לברכת מעין ז' הנז', ועוד. וראיתי ביביע אומר (חלק י') דכתב דזהו דוקא בירושלים בין החומות, אמנם גם למי שמברך בכה"ג יש לו ע"מ שיסמוך. וראה בזה בארוכה בילקוט יוסף שבת כרך א חלק שני (מהדורת תשע"ג מעמ' תזמ"ר ועד תרו"ן, ובעיקר בעמ' תנד"ר). ואולי יש בזה נפק"מ גם לגבי מה שכתב המזבח אדמה גופיה בספרו פרי האדמה לענין הרעידת אדמה בירושלים שקבלה בידו שלא יוזקו גופי בני אדם בירושלים. עכת"ד. ע"ש.
אשמח לשמוע חוות דעת הרבנים דכאן הי"ו. ובפרט עם ראיות מדברי חכמינו שהיו מאז ועד עתה.
שבוע טוב ומבורך!.
ומהם יש את התקנה המפורסמת שלא ידור רווק בירושלים מעל גיל כ'. וכן מנהגים ותקנות למכביר.
וזה שנים שנסתפקתי אם אותם חכמים נ"ע תקנו את התקנות דוקא בתוך החומות - כי אז לא היה כמעט שום דבר חוץ לחומות עד שקמתי דבורה ובא הגביר הנודע משה מונטיפיורי זצ"ל והקים את משכנות שאננים וכך התפתחה ירושלים גם מחוץ לחומות [כמדומני שכך הם פני הדברים].
וא"כ לכא' מעיקרא הם תיקנו רק על ירושלים - בין החומות.
ועתה ראיתי ביביע אומר (חלק ד אבן העזר סימן ה באות י') לגבי התקנה שאין מקדשין אלא בשעת נישואין, שכתב: אסיפא דמילתא אוסיף עוד נימוק אחד לבטל הקידושין כי הנה נודע בשערים המצויינים בהלכה מ"ש בשו"ת פרי הארץ ח"ג (אה"ע סימן ב' דכ"ו סוע"ג) וז"ל, נודע לעין כל הדרים פעה"ק ירושלים ת"ו, אשר ישנה הסכמה קדומה בינינו בחרמות ובנידויים ובכל תוקף מקדושים אשר בארץ המה, שלא לקדש שום בת ישראל טרם עת הנישואין בתוך תחומה של עיר, וכל העובר על זה לקדש בקרב הארץ הרי הקידושין ההם מופקעים ועומדים, ואפילו שיהיו במאה עדים אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה, והרי הוא נלכד ברשת נח"ש. והסכמה זו נהוגה אצלינו עד יבא מורה צדק. וכן אנו נוהגים לענין מעשה. ואין מקדשין אשה שלא בשעת נישואין פעה"ק ירושת"ו זולתי בשמעון הצדיק שהוא חוץ לחומה של ירושלים, ע"כ. ע"ש.
ולכאורה מבואר שבשכונת שמעון הצדיק אין התקנה כי היא מחוץ לחומות. (ויל"ע אי בכל התקנות הדין כן או שלחומרת התקנה ההיא הקלו).
ואם נאמר שאכן בכל ירושלים חוץ לחומות מעיקרא לא תקנו את התקנות, א"כ מצאנו בזה חומרות וכן קולות, לכאן ולכאן.
[וראיתי קצת דבר פלא שכתב הרב יהודה ברכה שליט"א בקובץ בית הלל (גליון יד עמ' סט) שהביא שכבר בזמן המהרי"ט אלגאזי זלה"ה ביטלו את כל התקנות הנ"ל. וכמדומה שלא ראיתי שזכר לזה מרן הגרע"י זלה"ה באיזהו מקומ'ן, ולא זכיתי להבין אם אשתמטיתיה למרן זצ"ל ענין זה, כי בפשטות מצינו שמרן היביע אומר סבר וקיבל את כל התקנות הנ"ל, ואף טרח לבטל יחד עם מרנן הגרב"צ א"ש, והגר"י צדקה זצ"ל את התקנה של רווקים. וכן בתשובת היביע אומר הנז' כאן לעיל נראה שסמך על זה כסניף לבטל קידושין].
ובמזבח אדמה (הוצאת מכון הדרת קודש עמ' כג) על דברי מרן השו"ע (באור"ח בסימן רס"ח ס"י) שכתב מרן אין אומרים ברכה מעין ז' בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין. כתב המזבח אדמה עיין מה שכתבתי בפרי האדמה חלק ראשון הלכות תפילה פרק ט' דין עשירי, דאין לאומרה כי אם במקום ספר תורה, ואומרים ערבית בכל לילה בקבע.
אמנם פה עה"ק ירושלים ת"ו מקרב שנים נהגו ברוב מקומות שמתפללים כל לילה לומר בו ברכה מעין ז', ואפילו אין שם ספר תורה, באומרם כי ע"פ הסוד כן ראוי להיות. ואני איני מאנשיה וגם רבותי, אמנם אפילו לדעת מרן וכל הפוסקים י"ל דבעה"ק ירושלים ת"ו דהוי יותר מבית שיש בו ספרים שכתב השיירי כנה"ג סימן קל"א הגב"י אות ו', דלצאת יד"ח ס' הרוקח בענין נפילת אפים בבית שיש בו ספרים סמך לנפול על פניו שם. וא"כ ירושלים עה"ק ת"ו כ"כ עדיף מבית שיש בו ספרים, כ"ש בבית שיש ספרים פעה"ק, ובפרטות כפי דברי חכמי הקבלה כנז'. ועל זה סמכתי לאומרה בבתי כל ליל שבת קדש מקרב ימים. ע"כ.
ובהערות יסוד המזבח כ' (בהערה מס' 81): ויש לדון בכוונת רבינו המחבר שכתב "ירושלים - דעדיפא מבית שיש בו ספרים", אם זהו דוקא בירושלים העתיקה בין החומות, או גם בירושלים "החדשה", ונפק"מ לברכת מעין ז' הנז', ועוד. וראיתי ביביע אומר (חלק י') דכתב דזהו דוקא בירושלים בין החומות, אמנם גם למי שמברך בכה"ג יש לו ע"מ שיסמוך. וראה בזה בארוכה בילקוט יוסף שבת כרך א חלק שני (מהדורת תשע"ג מעמ' תזמ"ר ועד תרו"ן, ובעיקר בעמ' תנד"ר). ואולי יש בזה נפק"מ גם לגבי מה שכתב המזבח אדמה גופיה בספרו פרי האדמה לענין הרעידת אדמה בירושלים שקבלה בידו שלא יוזקו גופי בני אדם בירושלים. עכת"ד. ע"ש.
אשמח לשמוע חוות דעת הרבנים דכאן הי"ו. ובפרט עם ראיות מדברי חכמינו שהיו מאז ועד עתה.
שבוע טוב ומבורך!.
