גם האשכנזים לשיטתם ההלל הוא עם ברכה. מה ההפרש אם חולקים בעצם ההלכה או בהשלכה של זה, סוף סוף בזה ובזה לשיטתם עם מברכים ברכה מעליתא ולמנהגינו המברך בזמן זה זה נחשב ברכה לבטלה.
ואם כונתך למה שמיקלים בשבת באמירה לאשכנזי, זה בגלל שהוא עושה ומעשה אשכנזי לא שבות (וכן להפך), מה שאין כן כאן, שה"אמן" אינו קשור למברך (חוץ מהדרש שהוא משלים את הברכה, ואין בזה השלכה לנידו"ד) אלא לעונה אם בשבילו זה ספק אמן יתומה אז מה בכך שהמברך מברך בהיתר מכח המנהג שלו. זה כמו שספרדי שיאכל בשר כשר בגלל שהוא עולה על שלחן מלכים אצל האשכנזים והוא מסיב עמם. ודו"ק.