מקומות בהם הפסק אינו כהתשובה למטה

[לביא]

כעין המשך לשרשור בו הדגשתי עד כמה מרן זצוק״ל מדקדק בפסקו למעלה כפי התשובה למטה בספרי פסקיו כהחזו״ע טה״ב וכיו״ב

עלון השיעור השבועי פרשת שמות תשפ"ה

אולי יש לחשוש, כן, אך למה לא העיר על כך בפסקו למעלה? אני ממשיך עם הטענה הזו שוב ושוב ולא קיבלתי תירוץ מושלם לסיבה שלא כתב את ה״חשש״ הזה בפסקו למעלה. מי שלומד בפיסקי מרן רבינו הגדול בעיקר בחזו''ע יש הרבה הלכות שלמטה מתחדש ומתחדד יותר הלכה מאשר למעלה ובפרט שלמעלה הרב כתב שאפשר לברך כל לזמן ולמטה...

forum.moreshet-maran.com

אמרתי אפתח נושא יעודי לזה הנידון, בו נביא ישובים או תירוצים או האם בכלל יש סתירה בין הפסק לתשובה

 

[לביא]

אפתח במקרה ממש שנתקלתי בו הבוקר:

בחזו״ע שבת ח״ד עמ׳ רסד כותב מרן
מותר למרוח בשבת אובקדו או בננה או חמאה על פרוסת לחם שאין דין ממרח באוכלין
והנה לא חילק בין לאלתר או לא כיוון שפסק שאין דין ממרח באוכלין

הנה בתשובה למטה הביא שדעת הרמ״א שאין ממרח באוכלין, וכן דעת רוב האחרונים כהאורל״צ והמנוח״א. אך שמירת שבת כהלכתה, החזו״א והפסקי תשובות חולקים בזה. ומסיים בזה״ל ״ועכ״פ אם עושה כן כדי לאכול לאלתר פשיטא דשרי. וכן עיקר.״ ולכאורה אין זה כסתימת הפסק שלמעלה.
אך נראה שאין זו סתירה מ-ב׳ סיבות. א. כיוון שדעת הרמ״א וכן הסכמת רוב פוסקי האחרונים מסכימים שאין טחינה באוכלין, העיקר להלכה הוא לא כהשש״כ. ב. מה שכתב בסוף התשובה ״עכ״פ״ נמשך לדעתם של השש״כ, שהחושש להם יכול למרוח אוכלין לאלתר, אך להלכה לא פוסקים כמותם.

וסתם כך לידע כללי בדרך פסיקת מרן, לסיבה למה לא כתב לכה״פ ״והמחמיר לאלתר תבוא עליו ברכה״, ידוע תדע כי דרך מרן לכתוב כן כשיש פוסקים ראשונים המחמירים. וכעין זאת ראו בחזו״ע שבת ח״ה בדיני צביעה, שכותב המחמיר תע״ב בכל מקום שר׳ אליעזר ממיץ מחמיר (כותב מזיכרון). אך לא במקומות שבהם אחרונים מחמירים.

 

[אמונה ובטחון]

אפתח במקרה ממש שנתקלתי בו הבוקר:

בחזו״ע שבת ח״ד עמ׳ רסד כותב מרן
מותר למרוח בשבת אובקדו או בננה או חמאה על פרוסת לחם שאין דין ממרח באוכלין
והנה לא חילק בין לאלתר או לא כיוון שפסק שאין דין ממרח באוכלין

הנה בתשובה למטה הביא שדעת הרמ״א שאין ממרח באוכלין, וכן דעת רוב האחרונים כהאורל״צ והמנוח״א. אך שמירת שבת כהלכתה, החזו״א והפסקי תשובות חולקים בזה. ומסיים בזה״ל ״ועכ״פ אם עושה כן כדי לאכול לאלתר פשיטא דשרי. וכן עיקר.״ ולכאורה אין זה כסתימת הפסק שלמעלה.
אך נראה שאין זו סתירה מ-ב׳ סיבות. א. כיוון שדעת הרמ״א וכן הסכמת רוב פוסקי האחרונים מסכימים שאין טחינה באוכלין, העיקר להלכה הוא לא כהשש״כ. ב. מה שכתב בסוף התשובה ״עכ״פ״ נמשך לדעתם של השש״כ, שהחושש להם יכול למרוח אוכלין לאלתר, אך להלכה לא פוסקים כמותם.

כוונת מרן זיע"א כמ"ש בהלכה למעלה
ומ"ש בהערות בזה״ל ״ועכ״פ אם עושה כן כדי לאכול לאלתר פשיטא דשרי. וכן עיקר״.
כוונתו לכאו' דאף לדעת השש"כ, אם עושה כן לאלתר, שרי.

ויש נדון דומה לזה בחזו"ע שבת ח"ה שממש לאחרונה למדתי אותו, לא זוכר כעת היכן זה היה, אולי בהמשך אציין היכן זה.

 

[לביא]

כוונתו לכאו' דאף לדעת השש"כ, אם עושה כן לאלתר, שרי.

זה מה שכתבתי באות ב׳.

ב. מה שכתב בסוף התשובה ״עכ״פ״ נמשך לדעתם של השש״כ, שהחושש להם יכול למרוח אוכלין לאלתר, אך להלכה לא פוסקים כמותם.

בבקשה לעיין בתגובותיי עד הסוף.

 

[לביא]

ויש נדון דומה לזה בחזו"ע שבת ח"ה שממש לאחרונה למדתי אותו, אולי בהמשך אציין היכן זה.

אשמח אם תביאו לנושא להגדיל תורה ולהאדירה. לצערי אינני זוכר את כל ספרי מרן בע״פ.

 

[אמונה ובטחון]

זה מה שכתבתי באות ב׳.

אכן

 

[אמונה ובטחון]

אם יש לך עוד דברים בחזו"ע הלכות שבת נשמח שתעלה לכאן
הארות נידונים ופלפולים וכיו"ב להגדיל תורה ולהאדירה

 

[אמונה ובטחון]

מדהים ממש לראות שמרן זיע"א דיקדק בכל מילה ומילה בלשונו הזהב, כל מילה יהלום מדוקדק היטב, והרבה פעמים הוא רמז לכל מיני דברים, אני זוכר כרגע מקרה אחד שהוסיף וכתב בהערות אחרי שהביא דברי מרן, כתב 'וכן המנהג'. ולא הבנתי לשם מה הוסיף זאת, ובלומדי עם החברותא יצא שהוסיף כן משום דלא נימא סב"ל נגד מרן, לכן הוסיף וכן המנהג, לאשמועי' דאעפ"כ במקום מנהג ל"א סב"ל, ולכן הוסיף 'וכן המנהג'. תראו איך בשני מילים הוא רמז לכל זה.
אשרינו שזכינו לאורו הגדול ולאור תורתו של מרן זיע"א

 

[בנימין לוריא]

אמרתי אפתח נושא יעודי לזה הנידון, בו נביא ישובים או תירוצים או האם בכלל יש סתירה בין הפסק לתשובה

צריך לפתוח לכל דיון נושא נפרד, ואפשר להעלות במקום אחד רק קישורים לכל הנושאים.

 

[לביא]

צריך לפתוח לכל דיון נושא נפרד, ואפשר להעלות במקום אחד רק קישורים לכל הנושאים.

המטרה היא לא לפתוח לכל פסק נושא בפנ״ע אלא לדון אך ורק בסתירות.
ויתרה מזו הרבה פעמים נפתחים כאן נושאים שבאים לעמוד על קושיות ותירוצים במרן, ולרוב מסתיימים בפחות מעמוד. כך שבמקום להרבות בנושאים, עדיף שיהיה נושא אחד גדול שיתרכז בזה מאשר מאות נושאים קטנים.
והגע בעצמך, אם על כל קושיא ויישוב במרן שהיה לי הייתי פותח נושא, כמה כבר הנושא היה מכיל דיונים באותן קושיות וישובים? פתיחת נושא אמור להוות מקור לדיון, אך ברגע שיש יישוב הדיון בד״כ נסתם.

 

[לביא]

אם יש לך עוד דברים בחזו"ע הלכות שבת נשמח שתעלה לכאן
הארות נידונים ופלפולים וכיו"ב להגדיל תורה ולהאדירה

מה שכתבתי פה עלה לי פשוט בלימוד היומי שלי במרן, בעזה״י אולי בערב אעלה לכאן עניין אחר בהליכו״ע בעניין בשר בחלב, בתקווה שאזכור את מקומו.

 

[בנימין לוריא]

המטרה היא לא לפתוח לכל פסק נושא בפנ״ע אלא לדון אך ורק בסתירות.
ויתרה מזו הרבה פעמים נפתחים כאן נושאים שבאים לעמוד על קושיות ותירוצים במרן, ולרוב מסתיימים בפחות מעמוד. כך שבמקום להרבות בנושאים, עדיף שיהיה נושא אחד גדול שיתרכז בזה מאשר מאות נושאים קטנים.
והגע בעצמך, אם על כל קושיא ויישוב במרן שהיה לי הייתי פותח נושא, כמה כבר הנושא היה מכיל דיונים באותן קושיות וישובים? פתיחת נושא אמור להוות מקור לדיון, אך ברגע שיש יישוב הדיון בד״כ נסתם.

אבל יתכן שיהיה מקום לפלפול, כלומר שהתשובה לא מוסכמת או שיש איך לדחות אותה וכו'.

 

[יצחק א.]

הליכות עולם הלכות שבת לגבי בגד שנרטב לעמוד כנגד המדורה למעלה כתב לאסור משום בישול ולמטה הקשה על זה
(אני כותב מהזיכרון בלבד יתכן שאני לא מדייק נשמח אם מישהו יעלה לכאן את הדף מאוצר החכמה)

 

[שלמה נ]

אחד המקומות שצריכים הבנה טובא, הוא בחזו"ע ח"ד לגבי שימוש בבוילר, שלמעלה כתב 'טוב להחמיר', ולמטה כותב להדיא לאסור בין בלשון ובין לפי הנימוקים. וגם ביבי"א אוסר. קו' אדירה, המיישב יבא על שכרו מן השמים

 

[אבי רביבו]

גם ביבי"א אוסר

עיין היטב במפתחות שבסוף היבי"א שם, ודו"ק!

 

[אבי רביבו]

להדיא לאסור

עיין היטב בסוף דבריו בהערות מה שהביא מהחת"ס

 

[אמונה ובטחון]

עיין היטב במפתחות שבסוף היבי"א שם, ודו"ק!

תוכל להרחיב

 

[לביא]

אבל יתכן שיהיה מקום לפלפול, כלומר שהתשובה לא מוסכמת או שיש איך לדחות אותה וכו'.

בשביל זה יש פורום, בשביל לשאת ולתת.

כל אלו שהביאו קושיות, בבקשה להשתדל לציין עמודים, לקח לי כמה דקות טובות רק בשביל למצוא את המקור שלכם.

 

[אושרי רביב]

יש מקום אחד שסותר כביכול, והוא לגבי כדור בשבת. ההערה והסעיף. אולם עיין קצות דרכיו מה שכתב בזה, ודו"ק. וממילא אין יותר מה לדון בדברים אלו, כי משנתו ברורה וסולת נקייה.

 

[לביא]

יש מקום אחד שסותר כביכול, והוא לגבי כדור בשבת. ההערה והסעיף. אולם עיין קצות דרכיו מה שכתב בזה, ודו"ק. וממילא אין יותר מה לדון בדברים אלו, כי משנתו ברורה וסולת נקייה.

חבל שאתה מביא נושא, בלי ציונים והערות, וזה בסדר שלדעתך אין סתירה, אבל אותי זה מאד מעניין לדעת. אפשר לומר שיותר סקרנת אותי.
(מה הטעם בפורום אם לא להגדיל תורה ולהאדירה, אפילו בדברים המובנים לך?)