• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מקרים פרקטיים למעשה בדין היסח הדעת בברכות - מי שיכול לתת דוגמאות

בדבר שיש רגילות אף שלא כיון
יש עיקר וטפל
דיברתי בלי רגילות
ושוב בינותי שאפילו לשיטתך שלא מברכים על שוקולד בסעודה הני מילי שטפל ללחם אבל כיוון שהוא היס"ד גמור שוב אינו טפל אפילו ללחם ולכולי עלמא מברך, כן נ"ל פשוט.
 
דיברתי בלי רגילות
ושוב בינותי שאפילו לשיטתך שלא מברכים על שוקולד בסעודה הני מילי שטפל ללחם אבל כיוון שהוא היס"ד גמור שוב אינו טפל אפילו ללחם ולכולי עלמא מברך, כן נ"ל פשוט.
אז תאמר גם שמברך על שתיה וכל דבר?
 
יש מקור בפוסקים לדבריך?
מפורש לא מצאתי בזמנו, אבל כן מדוייק בכלבו, שכמדומני הוא המקור של הדין, או שמביא את הדעה הזאת.
כי דין עיקר וטפל בלי כוונה שלא מועיל זה להדיא
מה שיצא לי בזמנו שיש שני מיני עיקר וטפל, האחד ללפת בו את הפת כממרח שוקולד, והאחר שנאכל להשביע כגון אורז וכדו'.
ועל המין הראשון אינו מברך ועל השני כן
ובכלל אחר שמרח מה שייך לברך שהכל?
 
אז תאמר גם שמברך על שתיה וכל דבר?
פשוט, לא הבנתי, זה בדיוק דין היס"ד
יכול להיות שעל כוס מים אחד תברך על כל חצי ברכה חדשה כי היה היס"ד
והוא הדין אם לא עלה בדעתו שיפתיעו אותו עם לחם אחר שיברך שוב המוציא, וזה פשוט בפוסקים
 
מפורש לא מצאתי בזמנו, אבל כן מדוייק בכלבו, שכמדומני הוא המקור של הדין, או שמביא את הדעה הזאת.

מה שיצא לי בזמנו שיש שני מיני עיקר וטפל, האחד ללפת בו את הפת כממרח שוקולד, והאחר שנאכל להשביע כגון אורז וכדו'.
ועל המין הראשון אינו מברך ועל השני כן
ובכלל אחר שמרח מה שייך לברך שהכל?
תראה במאורות בהקדמה שיש 4 סוגים לפחות של עיקר וטפל וישר כח
 
ובכלל אחר שמרח מה שייך לברך שהכל?
כמו שאוכל קרקר ולא חשב לאכול עם טונה או גבינה ושוב נמלך שצריך לברך עליהן שהכל אפילו שמורח כי אין עיקר וטפל בלי כוונה או רגילות כמפורש בדברי הפוסקים בסימן ריב
 
תראה ביד בתשובה שהרב אלישיב אומר שאין היום היסח דעת כי כבר כך הדורות חלשים והביאו הראש"ל שליט''א במכתב
והוא מחלק בין האנשים יש כאלו שקיים שאצלם היסח הדעת זה גמרנו יש יותר שדעתם קלה
 
תראה ביד בתשובה שהרב אלישיב אומר שאין היום היסח דעת כי כבר כך הדורות חלשים והביאו הראל שליט''א במכתב
והוא מחלק בין האנשים יש כאלו ייקים שאצלם היסח הדעת זה גמרנו יש יותרשדעתם קלה
ידידי היקר כל זה בהיסח דעת של גומר בדעתו לא לאכול עוד
אבל בהיס"ד של הפתעה מוחלטת אינו עניין לדורות חלשים זו מציאות שנכונה תמיד כשאין רגילות...
 
הוא מדבר בהיס"ד או סתם בסעודה?
אשמח לראות המקורות
מדבר בסעודה. אבל למה שיהיהחילוק בין זה לזה

תראה בס' שלי שתוכל להוריד מכאן

יד בתשובה את תשובת הרב יצחק והרב אברהם
 
חזור
חלק עליון