• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מרבים בשמחה באדר א'

להזכירך, רוב השנים העלון של הראשון לציון שליט"א היה בשם "בית מרן"... והוחלף שמו בשנים האחרונות ממש, בגלל שבית מרן כבר לא תיקצב אותו יותר...
לא לא,
הוא נקרא השיעור השבועי לפני בית מרן, ורק שנכנס לבית מרן כמאמר מרכזי לעוד מאמרים, לא נכתב שמו, ובינתיים גם נקרא כך בספרים שיצאו לאור, ואחר בית מרן חזר לשמו שבפני עצמו.
גם אם הוציא לפני תשע"ה, מן הראוי לשנות, הראש"ל הוא לא עוד אחד, והשיעור ביזדים זה לא עוד שיעור.
 
לא לא,
הוא נקרא השיעור השבועי לפני בית מרן, ורק שנכנס לבית מרן כמאמר מרכזי לעוד מאמרים, לא נכתב שמו, ובינתיים גם נקרא כך בספרים שיצאו לאור, ואחר בית מרן חזר לשמו שבפני עצמו.
גם אם הוציא לפני תשע"ה, מן הראוי לשנות, הראש"ל הוא לא עוד אחד, והשיעור ביזדים זה לא עוד שיעור.
באגב,
יש לנו כאלה עלונים בבית
 
לא לא,
הוא נקרא השיעור השבועי לפני בית מרן, ורק שנכנס לבית מרן כמאמר מרכזי לעוד מאמרים, לא נכתב שמו, ובינתיים גם נקרא כך בספרים שיצאו לאור, ואחר בית מרן חזר לשמו שבפני עצמו.
חידשת לי!
אשמח לקבל עלון כזה לדוגמא כדי לראות...
מן הראוי לשנות
יש בזה מן האמת...
 
להזכירך, רוב השנים העלון של הראשון לציון שליט"א היה בשם "בית מרן"... והוחלף שמו בשנים האחרונות ממש, בגלל שבית מרן כבר לא תיקצב אותו יותר...
דוקא לא, כי הרב יצחק לוי התחיל עם "השיעור השבועי", ורק אחרי כעשרים עלונים בית מרן פרסו את חסותם על הדפסת השיעור, וקראו לעלון בית מרן. (היה עוד גילגול עם אבי בן ישראל למי שזוכר...).
 
הוא ט"ס וצ"ל: אשכנזי, והוא הרב אי"ש צדיק.
וזכורני שהגרח"פ ז"ל הביא איזה מעשה באדם שביזה סידורו בית מנוחה כמדומני, ונידה עצמו וכו' ואיני זוכר כעת מקומו בכתבי הגרח"פ ז"ל.
ואולי רבי @מוישי ס"ט שליט"א ישיב לנו האבידה.
 
וכעת הזדמן לידי הדברים
כאן
בגמרא כתוב: "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
אומר גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי בספרו אדרת אליהו על פרשת משפטים: למה כתוב בגמרא "משנכנס אדר"? יגידו "באדר מרבים בשמחה", מה התוספת הזאת "משנכנס אדר"?
אז הוא אומר: כשאומרים "משנכנס אדר" – הכוונה: לא מב' לראש חודש אדר, ולא מא' דראש חודש אדר, אלא מיום המולד של אדר כבר אנחנו אומרים "מרבים בשמחה", גם "משנכנס".
למשל: השנה ביום השבת היה המולד ועדיין לא היה אדר, אז ביום שבת כבר אפשר להתחיל מ"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
אז הוא כבר מוסיף לנו שמחה על שמחה. מה יהיה באדר א' ובאדר שני? האם השמחה רק באדר שני או גם באדר ראשון? אז אם הוא כבר אמר "משנכנס אדר" – אנחנו תכף נראה מחלוקת בגמרא כשאומרים "אדר" – מה הכוונה אדר? האם הכוונה לאדר ראשון או הכוונה לאדר שני.
אז אנחנו נגיד כמו שהוא מוסיף שמחה, גם אנחנו נוסיף באדר א' אדם מרבה בשמחה.
אלא מה? כמו שיש באדר א' "פורים קטן", ככה גם השמחה של אדר א' תהיה שמחה קטנה, כלומר שמחה… אבל באדר ב' ביום של החודש של פורים זה כבר שמחה מושלמת.
 
חזור
חלק עליון