מרן רבינו יוסף קארו - ב - שבחים על ספריו ועליו
בראשית דברי אקדים, שבודאי לא באתי להתיימר להקיף את השבחים שנכתבו על ספרי יוסף" מרן רבינו יוסף קארו, ולא את השבחים שנכתבו עליו, ורק באתי להציג בפני הלומדים כמה לשונות בודדות שמצאתי בלומדי בספרי רבותינו, והרוצה להראות לשונות רבים יעיין למרן הראש"ל שליט"א בספרו הגדול "עין יצחק" ח"ג, ובתוספת נופך בספרו "מעתיקי השמועה".
- דברי שבח על ספרו – מהר"ש בן צמח דוראן זלה"ה צאצי התשב"ץ כתב בתשו' (שו"ת תשב"ץ ח"ד [חוט המשולש] טור א סי' לא) "ואמרתי לו הנה דעתו של בעל הש"ע ז"ל שהוא אחרון הגאונים והרבנים ועליו אנו סומכין בכל גלילותינו שכותבין וכו'". ובשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק אה"ע סי' לב) כ' "ובאמת כי קושיא זו מרפסא איגרא לשיטת הרב"י. ובראשית המחשבה אמרתי שקצר שכלי מהשתרע בו תירוץ לקושיא זו. אמנם בלימוד הישיבה אמרתי לתרץ שיטת מרן הרב"י כמשפט וכחובה עלינו".
- חיבר את השו"ע ברוח הקודש - מתוך עין יצחק חלק ג עמ' כג והלא':
א'. ז"ל הפמ"ג (יו"ד סי' מח שפ"ד ס"ק כה): "הלא נודע שחיבורו של מרן ע"פ רוח הקודש חיבר בלי ספק". [וגם כאן צ"ל דהיינו אחר שמרן יגע בעמלה של תורה והגיע להכרעה הלכתית, אח"כ מן השמים סייעו בידו לכוין לאמת, והוא כעין רוה"ק, אבל בודאי לא ממש רוה"ק, דהא לא בשמים היא (א"ה. וכה"ג מצינו שנכתב על הראב"ד [ועוד גדולים] שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשם, ואין הכוונה כפשוטו. עי' ביבי"א ח"ה או"ח סימן מג אות ו, ובח"א או"ח סי' מא אות כז במילואים, ובחזו"ע סוכות עמ' שט)].
ב'. וז"ל מהר"י אייבשיץ (אורים ותומים סי' כה קצור תקפו כהן אות קכד): דרוח הקודש נוססה בקרבו של מרן להיות לשונו מכוונת להלכה, ואפי' בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידו הצליח. ואין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידו. ולכן חלילה לומר קים לי לזכות המוחזק בניגוד לפסקי מרן המחבר והרמ"א, אשר רוח ה' דיבר בם ומלתו על לשונם. ע"כ. והניף ידו שנית בספר התומים (ר"ס כה) וז"ל: ומי לנו גדול מרבינו מהר"י קארו ז"ל אשר ממש מימי רבה ורב יוסף לא קם כיוסף הזה, סיני ועוקר הרים, זקן ויושב בישיבה. ע"כ. [ומ"ש לגבי דיוקים מלשון מרן, נראה דלאו כל דוכתא שוין בזה, ותליא בסברא אלימתא ודקדוק נכון. ואכמ"ל. (א"ה. ובמק"א כתבתי בזה, ועוד חזון למועד לפרסמו, נקי נדר)]. (א"ה. ודבריו הובאו ברבים מהאחרונים).
ג'. גם הגאון בעל דעת קדושים באשל אברהם מבוטשאטש (לפני כ-160 שנה, ר"ס רפה) כתב, ומהסדר שכתב מרן הש"ע ניתן ללמוד וכו', וידוע מ"ש בסידור של היעב"ץ, שהש"ע נתחבר ברוח הקודש.
ד'. והגר"ח מצאנז בשו"ת דברי חיים ח"ב (יו"ד סי' קז, נולד בשנת תקנ"ג, לפני כ-227 שנה, ונפטר בשנת תרל"ו) כותב: "ותמיד אין דרכי בזה לפלפל איזה שיטה מהם היא הנכונה ע"פ פלפול, כי דבר זה הוא רק גסות רוח, ודבר הבלים, כי מי אני להכריע בין גדולי הראשונים, ורק כל אחד צריך לפי כחו לתרץ את כל אחד מהשיטות, אך לא להכריע, כי מה יודעים אנו אשר לא ידעו המה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וכו', ולכן אין לנו לסור מדברי הטור וש"ע ז"ל דס"ל דבעי תרווייהו כסף ומשיכה". ע"ש. וכתב עוד (בסי' קה) בשם התומים, שאין לומר קים לי נגד מרן, משום שכל דבריו ברוח הקודש. (וע"ש שכתב, דהמכחיש רוח קדשו של אור החיים, הוא אפיקורוס שאינו מאמין בגדולי הדור, שהעידו עליו שהי' ראוי לרוח הקודש, וכפר בעיקר רוח הקודש, ולעג על דברי הש"ס בבא בתרא הנ"ל, ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם ללמוד אצלו וכו'. ע"ש).
ה'. והגר"י ידיד בספרו ברכת יוסף ח"ב (אות ו) כתב: מרן ז"ל מאור הגולה, רבן של כל בני ישראל, אשר בלי ספק כל דבריו ברוה"ק נאמרו. ועוד כתב שם (דף לב): גדולת מרן הקדוש, שהוא היה מאור הגולה, וזכה מרן לעשות חיבורים ב"י וש"ע ממש כאילו ברוח הקודש, ואפי' רבותיו של מרן הב"י לא זכו לזה, ופוק חזי לרבינו הרמ"א, דעם שהיה גאון אדיר מאדירי התורה, כתב שבחים גדולים על מרן הק', וקרא לו מורינו ורבינו ומימיו אנו שותים. וכל החולק עליו כחולק על השכינה. ע"כ.
- דברי שבח על ספרו – מהר"ש בן צמח דוראן זלה"ה צאצי התשב"ץ כתב בתשו' (שו"ת תשב"ץ ח"ד [חוט המשולש] טור א סי' לא) "ואמרתי לו הנה דעתו של בעל הש"ע ז"ל שהוא אחרון הגאונים והרבנים ועליו אנו סומכין בכל גלילותינו שכותבין וכו'". ובשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק אה"ע סי' לב) כ' "ובאמת כי קושיא זו מרפסא איגרא לשיטת הרב"י. ובראשית המחשבה אמרתי שקצר שכלי מהשתרע בו תירוץ לקושיא זו. אמנם בלימוד הישיבה אמרתי לתרץ שיטת מרן הרב"י כמשפט וכחובה עלינו".
- חיבר את השו"ע ברוח הקודש - מתוך עין יצחק חלק ג עמ' כג והלא':
א'. ז"ל הפמ"ג (יו"ד סי' מח שפ"ד ס"ק כה): "הלא נודע שחיבורו של מרן ע"פ רוח הקודש חיבר בלי ספק". [וגם כאן צ"ל דהיינו אחר שמרן יגע בעמלה של תורה והגיע להכרעה הלכתית, אח"כ מן השמים סייעו בידו לכוין לאמת, והוא כעין רוה"ק, אבל בודאי לא ממש רוה"ק, דהא לא בשמים היא (א"ה. וכה"ג מצינו שנכתב על הראב"ד [ועוד גדולים] שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשם, ואין הכוונה כפשוטו. עי' ביבי"א ח"ה או"ח סימן מג אות ו, ובח"א או"ח סי' מא אות כז במילואים, ובחזו"ע סוכות עמ' שט)].
ב'. וז"ל מהר"י אייבשיץ (אורים ותומים סי' כה קצור תקפו כהן אות קכד): דרוח הקודש נוססה בקרבו של מרן להיות לשונו מכוונת להלכה, ואפי' בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידו הצליח. ואין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידו. ולכן חלילה לומר קים לי לזכות המוחזק בניגוד לפסקי מרן המחבר והרמ"א, אשר רוח ה' דיבר בם ומלתו על לשונם. ע"כ. והניף ידו שנית בספר התומים (ר"ס כה) וז"ל: ומי לנו גדול מרבינו מהר"י קארו ז"ל אשר ממש מימי רבה ורב יוסף לא קם כיוסף הזה, סיני ועוקר הרים, זקן ויושב בישיבה. ע"כ. [ומ"ש לגבי דיוקים מלשון מרן, נראה דלאו כל דוכתא שוין בזה, ותליא בסברא אלימתא ודקדוק נכון. ואכמ"ל. (א"ה. ובמק"א כתבתי בזה, ועוד חזון למועד לפרסמו, נקי נדר)]. (א"ה. ודבריו הובאו ברבים מהאחרונים).
ג'. גם הגאון בעל דעת קדושים באשל אברהם מבוטשאטש (לפני כ-160 שנה, ר"ס רפה) כתב, ומהסדר שכתב מרן הש"ע ניתן ללמוד וכו', וידוע מ"ש בסידור של היעב"ץ, שהש"ע נתחבר ברוח הקודש.
ד'. והגר"ח מצאנז בשו"ת דברי חיים ח"ב (יו"ד סי' קז, נולד בשנת תקנ"ג, לפני כ-227 שנה, ונפטר בשנת תרל"ו) כותב: "ותמיד אין דרכי בזה לפלפל איזה שיטה מהם היא הנכונה ע"פ פלפול, כי דבר זה הוא רק גסות רוח, ודבר הבלים, כי מי אני להכריע בין גדולי הראשונים, ורק כל אחד צריך לפי כחו לתרץ את כל אחד מהשיטות, אך לא להכריע, כי מה יודעים אנו אשר לא ידעו המה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וכו', ולכן אין לנו לסור מדברי הטור וש"ע ז"ל דס"ל דבעי תרווייהו כסף ומשיכה". ע"ש. וכתב עוד (בסי' קה) בשם התומים, שאין לומר קים לי נגד מרן, משום שכל דבריו ברוח הקודש. (וע"ש שכתב, דהמכחיש רוח קדשו של אור החיים, הוא אפיקורוס שאינו מאמין בגדולי הדור, שהעידו עליו שהי' ראוי לרוח הקודש, וכפר בעיקר רוח הקודש, ולעג על דברי הש"ס בבא בתרא הנ"ל, ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם ללמוד אצלו וכו'. ע"ש).
ה'. והגר"י ידיד בספרו ברכת יוסף ח"ב (אות ו) כתב: מרן ז"ל מאור הגולה, רבן של כל בני ישראל, אשר בלי ספק כל דבריו ברוה"ק נאמרו. ועוד כתב שם (דף לב): גדולת מרן הקדוש, שהוא היה מאור הגולה, וזכה מרן לעשות חיבורים ב"י וש"ע ממש כאילו ברוח הקודש, ואפי' רבותיו של מרן הב"י לא זכו לזה, ופוק חזי לרבינו הרמ"א, דעם שהיה גאון אדיר מאדירי התורה, כתב שבחים גדולים על מרן הק', וקרא לו מורינו ורבינו ומימיו אנו שותים. וכל החולק עליו כחולק על השכינה. ע"כ.
- גדול האחרונים - המהריט"ץ בשו"ת החדשות (ר"ס לח) כ' "אין ספק כי חמס העניה הלזו על מסדרי הגט אשר היו בעוכריה (ויעבתו) [ויעוותו] לראות משפטים כי טח מראות עיניהם מה שכתב אחרון הפוסקים בזמן הרב המובהק מהר"י קארו ז"ל סימן קכ"ט". ע"ש. (ועי' בס' משנת הגט ברכה עמ' תצה מש"כ בזה שהוא דוקא לעיר צפת). ומהר"ש דוראן בשו"ת חוט המשולש (הטור הראשון סי' לז) כ' "וכן פסק גדול האחרונים מהר"י קארו ז"ל".
הדברים נכתבו להרחבת הידיעות, ולא ללמוד מהם להלכה, וכמובן שלא יבצר שיעלם מעיני אי אלו פרטים.
אשמח לכל הארה הערה תיקון וכד'.
