ניחא ליה הדוד שמש

[א.א]

האם ההיתר זה גם בבוילר שעובד על שעון שבת כמו שהתיר מרן זצ"ל בח"ו עמוד פז
ויהיה מותר לפתוח המים החמים גם בזמן שהשעון עובד או רק שהשעון מכובה

 

[אור יעקב]

האם ההיתר זה גם בבוילר שעובד על שעון שבת כמו שהתיר מרן זצ"ל בח"ו עמוד פז
ויהיה מותר לפתוח המים החמים גם בזמן שהשעון עובד או רק שהשעון מכובה

גם שהשעון שבת מכובה אסור אם המים עדין נשארו בחום שהיס"ב... כי כל ההיתר של מרן זצוק"ל הוא רק בדוד שמש שזה גזירה דרבנן של תולדות חמה אבל בוילר אסור אא"כ במקום חולי או צורך.

 

[א.א]

גם שהשעון שבת מכובה אסור אם המים עדין נשארו בחום שהיס"ב... כי כל ההיתר של מרן זצוק"ל הוא רק בדוד שמש שזה גזירה דרבנן של תולדות חמה אבל בוילר אסור אא"כ במקום חולי או צורך

בדוד שמש מותר ? נראה שכן
ומרן זצל משוה אותם

 

[אור יעקב]

בדוד שמש מותר ? נראה שכן
ומרן זצל משוה אותם

איפה מרן זצוק"ל משוה דוד שמש לבוילר!?

 

[א.א]

 

[אור יעקב]

מחילה מכת"ר אבל יש שני נידונים בסוגיא כאן.
הראשון שימוש במים עצמם האם נחשבים הוחמו בהיתר או באיסור.
השני הבעיה שנגרמת שהמים שנכנסים לדוד מתחממים מהמים החמים.

- ואת הבעיה הראשונה מרן זצוק"ל כתב שאין בעיה בשעון שבת ונפק"מ לחולה או זקן שרוצים להשתמש במים. (שבסתמא אסור לבריא משום הבעיה השניה, אבל לזקן או חולה או ילד מרן זצוק"ל התיר גם את הבעיה השניה)

 

[אור יעקב]

וכאן כתב להדיא כמש"כ שלא דיבר מחמת בישול.

 

[א.א]

מתוך קו ההלכה הספרדי
תשובה: שאלה זו מסתעפת לכמה נדונים. ואנו נכתוב כדרכנו בקצרה את הדברים: לגבי שימוש בשעון שבת בשבת אין לחשוש וכמו שמצינו לרבותינו ובראשם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (שו"ת יביע אומר ח"י חאו"ח סי' כו) שהתיר להשתמש בשעון שבת ביום השבת (ובודאי שכאן המקום להזהיר שלא בכל דבר מותר להשתמש בשעון שבת שיש דברים שיש בהם זלזול בכבוד השבת כגון רדיו, מדיח וכיוצ"ב. וצריך בכל שאלה שקשורה לשעון שבת בדברים המתחדשים לשאול מורי הוראה, ואין כאן המקום להאריך). ואין לאסור בזה משום הכנה משבת לחול משום שהכנה שנעשית מעצמה ביום השבת לא נאסרה (עי' ש"ע סי' תרט ס"א, מ"א סי' רנז ס"ק ב, ואכמ"ל). ויש שכתבו לדון בזה משום שאם מדליק השעון שבת למשל בשעה ארבע אחה"צ ופותחים את המים החמים לפני כן וע"י כך נכנסים מים נוספים לדוד הוי כאילו אנו גורמים שהם יתבשלו ע"י דוד החשמל שאמור להדלק ע"י מעשינו. וגם בזה אין לחשוש משום שהוא לא מכוין לכך והוי גרמא וגם הוא הסרת המונע בלבד ועוד טעמים. וכמבואר כמה פעמים בכיוצ"ב בספרי מרן זצוק"ל בדוגמאות שונות. וכ"כ במעיין אומר (ח"ב עמ' קצ). ואמנם צריך להזהר שלא לפתוח המים החמים אחר שהחלו המים להתחמם מכח דוד החשמל משום שנכנסים מים קרים לדוד ומתבשלים וכמבואר ביביע אומר (ח"ד חאו"ח סי' לה, ח"י סי' נה בהע' על הרב פעלים ח"א סי' כח). הלכך למסקנה יש להתיר לכוין השעון שבת בערב שבת שידליק את הדוד חשמל בשבת בשעה מסויימת כדי שיהיו מים חמים מוכנים למוצאי שבת ובלבד שיזהר שלא לפתוח המים החמים בשבת משעה שהדוד חשמל החל לפעול ולחמם את המים.

 

[א.א]

.

 

[א.א]

עיין בילק"י
ונראה מדבריו גם שמחמירים

 

[אור יעקב]

ואחר שהדוד כבה מותר ?
מאי שנא מפתיחת ברז בשבת על המים החמים שהמים התחממו קודם השבת ע"י בוילר

לא!
גם אחרי שהדוד כבה אסור מהטעם שמבשלים את המים שנכנסים.

 

[א.א]

גם אחרי שהדוד כבה אסור מהטעם שמבשלים את המים שנכנסים.

מהילק"י הנ"ל נראה דמותר
ואם לא נאמר כך יהיה כמעט אסור להשתמש בדוד חשמל ע"יש עון דהא גם אם ידליק בבוקר מנא ידע מתי המים שיכנסו התקררו

 

[אור יעקב]

מהילק"י הנ"ל נראה דמותר

לגבי יום טוב.
לגבי שבת כתב רק "יש מקום להקל" (וכמו שבחוז"ע פסק "טוב להחמיר")

ואם לא נאמר כך יהיה כמעט אסור להשתמש בדוד חשמל ע"יש עון דהא גם אם ידליק בבוקר מנא ידע מתי המים שיכנסו התקררו

נכון, בשבת עצמה אין להתשמש בשעון שבת (זה לא "אסור" רק "טוב להחמיר" כלשון החזו"ע).
ורק כמו שאמרו בקו ההלכה אם לא יפתח את ברז המים החמים בשבת, יהיה מותר לכוון שעון שבת לפני מוצ"ש.