• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

נרגילה בפסח

בעזרת ה' יהיו לך בנים שקדנים, אבל מה תעשה אם יהיה בן שישב בבית כמעט שנה במצטבר ועכשיו חוזר לישיבה ומנסה ללמוד אבל יש לו פזילה לבחוץ? תלחץ עליו ותגיד לו אל תתבטל עד שהוא יתפוצץ ח"ו, או שתגיד לו בוא נלך ביחד לים נעשה תחרות שחיה נעשן נרגילה, וככה גם שמרת עליו וגם נתת לו חשק להמשיך בישיבה?
וסתם ככה, גם להתכתב כאן זה סוג של קביעות לבטלה.
אמן, וכן למר בכפל כפליים, ושלא נבוא לידי ניסיון ולא לידי בזיון, אכי"ר.
ובאותם תקופות כשהישיבות היו סגורות, ב"ה פתחנו ישיבה בבית, וזכיתי לקיים מצוות ושננתם לבניך, ובמקביל יצאנו לטייל יחדיו הרבה בטבע וכו',
אבל הנרגילה הזו רעה בעיני מאוד, כי היא כאילו אמירה מפורשת "בא נשב ונשרוף את הזמן", ובפרט אם זה נעשה עם חברים וכו',
 
מרן הראשל"צ דיבר על סיגריה אלקטרונית והובא באגרות הראשל"צ פסח (שיצא דרך מורשת מרן) בעמ' פט וז"ל: "ולענין סיגריות אלקטרוניות שיש בהם טעם, הנה המומחים מטעמי הכשרות בדקו ענין זה ואמרו, שהוא נעשה ע"י תרכובות של חומרים כימיים שנפסלו מאכילת כלב ואין בהם חשש של איסור, וגם לימות הפסח לגבי חמץ הם כשרים, שנפסל מאכילת כלב קודם זמנו, והוא שלא כדרך הנאתו, שהטעם שמרגישים הוא דרך עישון בלבד, ואין בו הנאה ממשית, וק"ו לכל ימות השנה שהם כשרים, אך באופן שהטעם הטוב מורגש ביותר, יש להסתפק בזה, ואכמ"ל. והמחמיר לקחת סיגריות אלקטרוניות עם הכשר לפסח תבוא עליו ברכה". עכל"ק. אם אתם רוצים להקיש לנרגילה אתם מוזמנים, מכיון שההבדל כמעט היחידי ביניהם הוא שבנרגילה יש גם טבק משא"כ בנוזל הסיגריה האלקטרונית (גליצרין, פרופילן גליקול, חומצת הדרים וחומרי טעם וריח).
 
אך באופן שהטעם הטוב מורגש ביותר, יש להסתפק בזה, ואכמ"ל. והמחמיר לקחת סיגריות אלקטרוניות עם הכשר לפסח תבוא עליו ברכה". עכל"ק.
אמרת הכל!
חזק וברוך לכבודו. אין ענין למצוא קולות ע"ג קולות ע"מ למצוא היתרים בשביל תאוות הנרגילה והסיגריה, וכמו שבשבת נמנעים מלעשן מבלי להניד עפעף (ציבור בני התורה ולא המתקרבים) ק"ו בן בנו של ק"ו בפסח..
 
עתה שמעתי את השיעור של מרן הראש"ל שהעלה הרב אושרי רביב חוזרני בי מהא שאין למצוא קולות כי הוא פשוט כביעתא בכותחא. (לא ראיתי את כל התשובה הנ"ל ביחוו"ד) אבל לפמש"כ הרב ינובון בשיבה בשם אגרות הראש"ל שכשיש טעם טוב יש להסתפק והמחמיר תע"ב אכתי יש מקום להחמיר וכדלעיל..
 
ב"ה
בס"ד נכתב ע"ז בעבר כאן:
https://forum.moreshet-maran.com/threads/תמצית-מילוי-של-סיגריות-אלקטרוניות.298/#post-1760

ואעתיק לכאן עבור המו"מ להגדיל תורה:

תמצית מילוי של סיגריות אלקטרוניות​

האם מותר לקנות כאלו תמציות בלי הכשר? אני מציין "תמציות אלו עם טעם". השאלה אם זה דומה למה שהרב ע"ה פסק גבי סיגריות בפסח שמותר לעשן אותם ואין בזה חשש איסור חמץ מכמה וכמה טעמים שכתבו האחרונים רציתי לדעת אם זה דומה?

ב"ה
שלום וברכה
במענה לשאלתך אם תמצית מילוי סיגריות אלקטרוניות צריך הכשר, הנני להעתיק את הצדדים שכתבתי בזה בעניותי לענין הכשרה לפסח, (אף שלא באתי שם להכריע למעשה), ומשם נלמד לעניין שאר איסורים איזה חשש שייך ואיזה לא שייך.

..."ראשית נראה שבשונה מסיגריות רגילות שעליהם דנו הפוסקים להתיר, מפני ששם החמץ שהוא השיכר, נפגם כאשר נספג בטבק, והטבק אינו ראוי לאכילה, וממילא גם השיכר הספוג בו אינו ראוי לאכילה מחמת כן. משא"כ בנידון דידן התמציות שיש בהם חשש שהונפקו מדגן, לא נתערבו בשום דבר שיפגום אותם מאכילה, אדרבא נעשו ראויים להטעים את השאיפה של הסיגריות, ואף אם אינם ראויים לאכילה בתור נוזל, הרי זה מחמת הריכוז, מה גם שאינו בהכרח שאינם ראויים לאכילה אף בהיותם עדיין נוזל לפני ששואפים מהם. ולכן לכאורה יש כאן חמץ גמור ששואפים ממנו טעם בפסח, ולכך הוא מיועד.

אולם לכאורה יש בנידון זה כמה צירופים, שבהצטרף כולם יחד מעיקר הדין יהיה אפשר להקל, ונ"מ למי שבאמת זקוק לזה, שבמקום צורך אמיתי המיקל י"ל ע"מ שיסמוך.

  • א. לא בטוח שמעורבים שם חומרים שהונפקו מדגן, שהרי תמציות כוהל הדרך לעשותם או מפירות או מדגנים, ודגנים מבחינתם אינם דוקא חמשת מיני דגן, אלא כוללים גם דורה, אורז, דוחן, ותירס. וטעמים אלו שבתמצית הסיגריות סביר להניח שבאים יותר מפירות ולא מחמשת מיני דגן.

  • ב. גם אם אכן נמצא שאחד מהמרכיבים הונפק גם מאחד מחמשת מיני דגן, הרי סוף סוף יש כאן תערובת של מרכיבים רבים מאוד, שגם כל תמצית כפי הנראה אינה מונפקת רק מרכיב אחד, אלא מרכיבים רבים, ואפשר בהחלט שהמרכיב שהונפק מהדגן הנ"ל בטל בשישים קודם הפסח ושוב אינו חוזר וניעור אף לדעת הרמ"א, שהרי הוא תערובת לח בלח.

  • ג. ועוד, דשמא יש לדון את ההנפקה שנעשית מהדגן לתמצית הנ"ל כמו פנים חדשות, והאיסור נסתלק והלך לו, דומיא דמ"ש הפוסקים גבי חומצת לימון. (ואף ששם יש עוד צירוף שהוא גם טעם לפגם משא"כ הכא). אלא שלכאורה יש חילוק ברור דהכא אינו מאבד טעמו בדרך, רק מחליף צורתו מדגן לאדים ולנוזל, ודמי לוויסקי וכדומה. וצ"ע.

  • ד. ובפרט שכאן אינו שותה את הנוזל עצמו, וגם הנוזל עצמו אינו מיועד לאכילה כלל, מחמת שהוא עשוי מכל מיני מרכיבים שונים ומשונים שאינם אכילים כלל, אף שאם נותן את הנוזל כמות שהוא בפיו הוא מוטעם. (ושמעתי על אחד שהיה צריך ניקוטין ולא היה לו את הסיגריה אז לקח מעט מהתמצית ונתן בפיו בשביל צריכת הניקוטין, אבל לא עלה על דעתו לשתות כוס או חצי כוס של נוזל כזה.) וכמו משחת שיניים בטעם תות, שהמשחה אינה ראויה לאכילה, שהיא עשויה ממרכיבים שונים שאינם אכילים, ולכן מעיקר הדין לא אכפת לן שיש בה טעם אף אם היה הטעם עשוי מחמץ, מפני שהוא חלק מהמשחה שהיא אינה ממרכיבים אכילים, והיא אינה ראויה לאכילה, שלא אוכלים משחת שיניים כזו עם כפית, וכמבואר באור לציון ועוד, וכמו שהרחיב בזה בילקוט יוסף כיד ה' הטובה עליו. (אלא שכתב שלמעשה מהיות טוב היכא שהוא בנקל ראוי להחמיר לקנות משחת שיניים של פסח שבזה יעשה לכל הדעות). ומעתה מכיון שאינו עשוי מחומרים הראויים לאכילה, ועוד שהוא בתערובת, ממילא אף אם הוא ראוי למאכל כלב אינו אסור אלא באכילה ממש, אבל בקיום ובהנאה מותר, וכאן שרק שואף בפיו את האויר שנוצר מן התרכובת ע"י השאיפה, הוי ליה ממש כבת תיהה שלדעת הר"ן ושאר ראשונים מדובר ששואף בפיו ע"י קנה את האויר שבחלל החבית של היין לדעת אם הוא מקולקל וכדומה, ואינו כשתיה אלא כריחא, ולאו מלתא היא.
ולכן נראה שבצירוף כל הנ"ל, במקום צורך אמיתי, המיקל יש לו ע"מ שיסמוך. אלא ששמעתי כעת שהבד"ץ הוציא תמציות מיועדות לפסח כמדומני ללא חומרי טעם, ולכן אם יכול להסתפק בזה, יש להחמיר.
עד כאן ממה שכתבתי בעניותי לענין פסח.

ומעתה לגבי שאר איסורים, מאחר שיש לומר דליכא לאיסורא כלל, ואת"ל מעורב איסור, שמא ומסתברא יש שישים כנגד, ואף אם אין שישים כנגד האיסור, שמא יש לתערובת דין ש פנים חדשות וכבר פקע האיסור בתהליך היצור, ועוד, דבלאו הכי התמצית בפועל אינה ראויה "לאכילה או שתיה", אלא לשאוף את האידוי שלה, א"כ יצאה מתורת מאכל, ושוב אין בשאיפת האידוי שלה אלא דין "הנאה", ולא דין "אכילה".
ולמעשה, מכיון שיש לנו כלל בכל הלכות איסור והיתר, דלא מחזקינן ריעותא לומר אולי יש כאן איסור, אלא כל שלא נודע לנו שאכן יש כאן איסור, אין חוששים, לכן גם בזה מכיון שאין לנו מקור לחשש שמעורב כאן איסור מעיקר הדין אין להחמיר, וכל שכן בצירוף כל הנימוקים ההלכתיים הנ"ל.

אולם בודאי שהמחמיר בכל אלו לקנות דוקא עם הכשר (אם קיים כזה דבר), קדוש יאמר לו.

בברכה רבה
שמעון ללוש ס"ט
 
בילקוט יוסף פסח חלק א החדש בסוף יש תשובות של מרן שליטא וכתב להתיר סיגריה אלקטרונית
הבאתי את התשובה בציטוט למעלה - כי התשובות בסוף החלקים של ילקו"י פסח הודפסו אח"כ בנפרד כ"אגרות הראשל"צ".
מרן הראשל"צ דיבר על סיגריה אלקטרונית והובא באגרות הראשל"צ פסח (שיצא דרך מורשת מרן) בעמ' פט וז"ל: "ולענין סיגריות אלקטרוניות שיש בהם טעם, הנה המומחים מטעמי הכשרות בדקו ענין זה ואמרו, שהוא נעשה ע"י תרכובות של חומרים כימיים שנפסלו מאכילת כלב ואין בהם חשש של איסור, וגם לימות הפסח לגבי חמץ הם כשרים, שנפסל מאכילת כלב קודם זמנו, והוא שלא כדרך הנאתו, שהטעם שמרגישים הוא דרך עישון בלבד, ואין בו הנאה ממשית, וק"ו לכל ימות השנה שהם כשרים, אך באופן שהטעם הטוב מורגש ביותר, יש להסתפק בזה, ואכמ"ל. והמחמיר לקחת סיגריות אלקטרוניות עם הכשר לפסח תבוא עליו ברכה". עכל"ק. אם אתם רוצים להקיש לנרגילה אתם מוזמנים, מכיון שההבדל כמעט היחידי ביניהם הוא שבנרגילה יש גם טבק משא"כ בנוזל הסיגריה האלקטרונית (גליצרין, פרופילן גליקול, חומצת הדרים וחומרי טעם וריח).
 
מרן שליטא הביא בהלכות פסח תשובת הרמבם שראוי להתיר לכל בני אדם כל מה שאפשר להתיר ולא נטריח ורק יחמיר אדם על עצמו
האמת שזה מרן החיד"א העתיק גם כן, וזה מפורסם בהלכות הפסח. ועוד כתב כן בעין יצחק חלק ג. שיחמיר האדם בביתו וחומותיו. וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ד (חלק אורח חיים סימן מא אות ו) וז"ל:
ותבט עיני בכנה"ג יו"ד (סי' קכא הגה"ט אות כה), שחזר לכתוב שהמנהג פשוט בקושטנדינא ובכל אגפיה ובכל מקומות הספרדים נוהגים להקל בכלי זכוכית. וסיים: אבל הרמ"א והב"ח כ' שנהגו במדינתם לחשבם ככלי חרס. וגם מהספרדים ראיתי מן המהדרין שנזהרין בזה. ומיהו דוקא לענין פסח, אבל לענין שאר איסורין המנהג שלא לחוש כלל. ע"כ. והגאון מהר"י אשכנזי בס' קהל יהודה יו"ד (סי' קכא דנ"ג ע"ג) כתב, אבל כלי זכוכית אף שנשתמשו בהם בחמין (באיסור), סגי להו בהדחה ושפשוף דלא בלעי. וכתב הכנה"ג בהגה"ט אות כה שאף לדעת הרמ"א והב"ח שכתבו שלא להשתמש בהם היינו דוקא לענין חמץ בפסח, אבל בשאר איסורין המנהג שלא לחוש כלל. ע"כ. ולכאורה אין זה מוכרח בדעת הכנה"ג, שי"ל שלא אמר כן אלא לפי מנהג הספרדים שמעיקר הדין היו הולכים אחר סברת מרן שמיקל בדבר, אלא שהמהדרין מצאו לנכון לחוש ולהזהר כד' הרמ"א ממדת חסידות ומשום חומרא דחמץ. (וכמ"ש מרן החיד"א במחב"ר (סי' תסז סק"ה) בכיו"ב, דכ"ע ידעי דבפסח כל אחד מחמיר לעצמו ועושה גדרות וסייגים, כי רב הוא תוקף איסור חמץ החמור מכל איסורין שבתורה, כמ"ש הרדב"ז ח"ג (סי' תקמו). ואין בזה יוהרא ולא דבר תמוה, כי כל העם מקצה יודעים שכמה מיני חומרות עושה כל אחד כאשר תאוה נפשו, ובכה"ג ליכא משום לעז. ומיהו את צנועים חכמה להחמיר דוקא בביתו ובחומותיו, ולהשתמט כל מה שאפשר שלא לגלות מסתוריו לבני אדם, ואם הגיע להוראה גם הוא יורה ע"פ הדין דוקא. עכ"ל. וכיו"ב כ' מהר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סי' ב אות טו"ב). ע"ש.) משא"כ בשאר איסורין כגון בבשר וחלב וכדומה העמידו דבריהם על קו הדין, וכדעת מרן שקבלנו הוראותיו. אבל להרמ"א שמחמיר בזה מעיקר הדין מפני שחושבם ככלי חרס. וכמו שהסביר דבריו בביאורי הגר"א. מאן פלג לן לחלק בין חמץ לשאר איסורין.
 
מצרף בזה דברי הרה"ג יצחק פוקס (בעל ספר 'הכשרות') בהלכות פסח התשפ"ד:
ולמעשה, כל הסיגריות מתוצרת מפעל "דובק" נבדקו על ידי הרב זריצקי שליט"א וקיבלו הכשר לפסח.
כמובן, שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות )שאינם מעלים רק עשן כלשהו, והעשן הרב נבלע לתוך הפה, על כן
השימוש בהם בחומרים שאינם כשרים לפסח - חמור הרבה יותר. ובנוגע לשימוש ב"נרגילה" לאחר
בירור, ובדיקה, של חומרי הגלם בנרגילות. באף אחד מהם אין חשש להימצאות מיני דגן .
 
חזור
חלק עליון