• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

נשיאת נשק בשבת

קורסיה

Moderator
רב העיר אלעד פסק שכל מי שיש לו נשק רשאי לשאת אותו בשבת. והביא ראיה מהש"ע ס' שכט ס"ו ובמשנ"ב ס"ק טו ע"ש.
לכאורה אם האדם גר בישוב שלא היה שם בעבר פיגוע ולא נראה שיש כ"כ חשש שיהיה פיגוע, בעה"י, למה יהיה מותר לו לשאת נשק? הרי שם בש"ע בישובי הספר היינו שנמצאת בגבול, ולא בכל עיר. וה"ה לנד"ד, שרק ערים שיש בהם חשש חלילה לפיגועים?

ועוד, בחזון עובדיה ח"ג עמ' רמה, העמיד יסוד בפיק"נ, שרק אם יש חשש לפנינו מחללים שבת. אבל אם האדם חולה ואין דרך המחלה להביאו לפיק"נ, אף אם יכול לבוא לידי מחלה, אין לנו לדון אלא לפי אותה שעה. ע"ש
א"כ מה החילוק בין זה לבין הגרים בספר, שהרי שם כתב המשנ"ב שאע"פ שלא באו הגויים, מ"מ מותר כדי שלא יבואו, שאין מדקדקין בפיקוח נפש.
 

קבצים מצורפים

  • _רב_העיר_אלעד_על_נשיאת_נשק.jpg
    _רב_העיר_אלעד_על_נשיאת_נשק.jpg
    133.5 KB · צפיות: 9
להלן תשובת הרב באתר "משיב כהלכה":

שאלה​

שלום כבוד הרב,
האם מותר לי לשאת נשק, אקדח, וגז מדמיע ביום שבת במקום שאין חשש של פיקוח נפש?

‏‏תשובה

מותר לשאת נשק וגז מדמיע ביום שבת במקום שיש עירוב כדת, גם כשאין חשש של פיקוח נפש, ואין בזה איסור טלטול מוקצה כפי שהארכתי במקורות.

מקורות ונימוקים​

נשיאת נשק בשבת במקום שאין פיקוח נפש
א). הנה מסברא נראה לומר, דכלים שכל ייעודם הוא כדי להשתמש בהם בזמן היתר, אין להם דין מוקצה כלל, וכגון, אקדח, שעומד להצלה וכל זמן שמשתמש בו הוא לצורך הגנה משום פיקו”נ, ובין כשהורג ובין כשפוצע, ואף שחבלה אסורה בשבת, מ”מ אינו עומד אצלו אלא לחבלה שיש בה משום פקו”נ, והיא מותרת בשבת, ולזה יוצר מתחילה ואין לו עוד תשמיש אחר של איסור, על כן הרי הוא בכלל כלי שמלאכתו להיתר, (ואף שמרבים להתאמן אתו, מ”מ אין זה אלא כדי להכשיר את השימוש בו לעת הצורך, ולא יועד בשביל להתאמן אלא כדי להרוג, וברור). ואע”ג דיש שמשתמשים באקדח או ברובה, גם לדברים אחרים שאין בהם פקו”נ, מ”מ אין זה מעלה ומוריד, כיון שבכלים קיימ”ל דאזלינן בתר יד הבעלים, וכל כלי שמלאכתו לאסור שייחדו למלאכת היתר, מותר להשתמש בו, וכמבואר בגמ’ שבת (קכב:) גבי קורנס של אגוזים, לפצוע בו אגוזים אבל של נפחים לא. וברש”י שם ביאר, דכיון שייחדו לפציעת אגוזים הרי הוא כלי שמלאכתו להיתר. וכ”כ בתוס’ הרא”ש שם. וראה עוד בהגה’ רע”א (ריש סי’ שח).
ועל כן אף שמקפיד על האקדח ומייחד לו מקום, ולא משתמש בו לדברים אחרים, מ”מ במוקצה מחמת חסרון כיס, בעינן שיהיה עומד למלאכת איסור, וכמ”ש בתוספת שבת (סי’ שי סק”א), ובתהלה לדוד (סי’ שח סק”א), ובגר”ז (סי’ שח סעי’ ד’), ועוד. וכאן עומד לשמש רק למלאכת היתר והיינו פיקוח נפש.
ב). ולכאו’ אכתי היה מקום לתלות זאת בפלוגתת הראשונים אם שבת דחויה או הותרה אצל פיקוח נפש, אולם אינו מוכרח, דגם אם ננקוט דשבת דחויה אצל פיקו”נ וכדעת הרבה ראשונים הנז’ בביה”ל (סי’ שכח סעי’ ד’ ד”ה כל), (וע”ע בס’ חזו”ע ח”ג עמ’ רנז ואילך, שהביא דאדרבה רוב הראשונים סוברים דשבת הותרה ובפרט שכן מוכח מדעת השו”ע סי’ שכח סעי’ ד’. ואכמ”ל), מ”מ י”ל, כיון שהאקדח מיוצר מתחילה לדברים שהשבת נדחית בפניהם, אינו נידון ככלי שמלאכתו לאיסור, מאחר וליכא בו שימוש אסור בשבת.
ג). וראה עוד במתני’ (סג.) דלא יצא האיש בסיף ובקשת לרה”ר, וכן פסק השו”ע (סי’ שא סעיף ז’). ומשמע דמשום הוצאה נגעו בה, אבל בלא”ה מותר אע”ג דקשת וסייף עומדת לצידה ולהריגה, וע”ע במ”ב (ס”ק כה). ולפמשנ”ת א”ש, דכיון דמיועדים אצלו להיתר, דינם ככלים שמלאכתם להיתר.
ד). עוד ראיה לסברא זו, יש להביא ממ”ש מרן הב”י (סי’ תקכו) בשם תשו’ הרמב”ן, דכלי קבורה ביום טוב שני שמותר בקבורה, דינם ככלים שמלאכתם להיתר דשמא יצטרך להם למת אחר. וכן פסק שם השו”ע (סעיף ו’). ומוכח, דכיון שכלים אלו מיועדים לקבורה, והקבורה מותרת ביו”ט, דינם ככשמל”ה.
ה). ומיניה לשאר כלים ומכשירים שעומדים רק לשימוש החולה, ואין להם תשמיש אחר מלבד לרפואה וכגון מד חום, (והגם שהרבה פעמים מודדים בבתי רפואה חום גם שלא במקום סכנה ממש, מ”מ עושים כן מחשש סכנה והתפתחות מחלה), ‘אינפוזיה’, מכשירי הנשמה וכד’, שמותר לטלטלם, ואין חילוק אם יש לו חולה בבית, כיון שסו”ס עומד לשימוש המותר.
וכן ראיתי סברא זו בשו”ת אול”צ ח”ב (פכ”ו או’ יא) בשם הגרב”צ אבא שאול זצוק”ל. וכן דעת הגרש”ז אויערבאך זצ”ל דמד חום הוא כלי שמלאכתו להיתר, ואחד מנימוקיו הוא, דכיון שהוא מיועד למדידה של מצווה היינו של חולה, ומותר לטלטלו אפילו מחמה לצל, והובא בספר שש”כ (פרק מ הע’ ג’). ובשו”ת מנחת שלמה ח”ב (עמ’ קמג) התיר למעשה טלטול האקדח, וכתב דהוא כלי שמלאכתו להיתר, אלא דאתי עלה מטעם אחר, והוא, דכיון דמיועד גם להטלת אימה ופחד ורוב תשמישו הוא להרתעה גרידא, ע”כ חשיב ככלי שמלאכתו להיתר. ולרווחא דמילתא קאמר, דלפי מה שביאר הסברא גבי מד חום, יכל להתיר מצד זה טלטול האקדח.
מסקנה דדינא: דמותר לישא נשק במקום שאין פיקוח נפש [ויש עירוב] ואין לחוש לטלטול.
 
להלן תשובת הרב באתר "משיב כהלכה":
הרב מאיר פנחסי (אשמח לדעת מי הוא)
 

האתר​


אתר "משיב הלכה" הוא בית ההוראה הגדול בעולם, בו מאגר תשובות איכותי ונדיר, בהתאם לפסיקותיו של מרן פוסק הדור הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
באתר "משיב כהלכה" עמלים צוות מובחר של רבנים ודיינים מוסמכים. בהכוונת גדולי ומאורי הדור הספרדים, מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל ומרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א.

הצורך והמענה​


בחסדי ה' על עמו, זכה הדור האחרון להסתופף בצל דמותו הרמה של גאון עוזנו הראש"ל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א, איש אשר רוח אלוקים בו בדעת ובתבונה, בבקיאות שאין לה אח וריע ובעיון זך ומדוייק להפליא, איש על העדה לנחותם הדרך אשר ילכון בה ואת המעשה אשר יעשון, ויענו כל העם אחריו מקודש מקודש וקיימו וקיבלו היהודים עליהם את הוראותיו בכל אשר יאמר כי הוא זה, כי כבר קידשוהו שמים לאמור לכו אל יוס'ף אשר יאמר לכם תעשו כי הלכה כמותו בכל מקום.
ועתה הולך וגדל הציבור הצמאים למענה בדבר ה' זו הלכה לפי פסקיו והוראתיו. ובפרט בדברים שלא פסק להדיא בספריו הבהירים, כל העם מקצה שואלים ודורשים מה עדות וחוקים ומהשפטים לפי דרכו בהוראה. ומטבע הדברים, בדורינו הציבור הרחב מחפש להרוות את צימאונם בהלכה וביהדות - דוקא ברחבי הרשת (מבלי להיכנס לעצם הנושא אם זו הדרך הנאותה, עכ"פ המציאות היא שהציבור שכה הורגל בזמינות של הפתרונות הווירטואליים, מחפש מענה לספיקותיהם ביהודות בכלל ובהלכה בפרט - באמצעות טכנולוגיה זו, ואם לא ימצאו כדי מבוקשם אצל משיבים הראויים, יסתפקו גם במענה מפוקפק אשר לא כדת, ויבואו להכשל בדבר הלכה ח"ו, ועיין מאמר בנושא זה כאן).

ובכן לאור הצורך הגובר למענה הלכתי ווירטואלי מהיר וזמין לפי אורח דרכו של מרן מאור ישראל הגרע"י זצוק"ל, ומאידך ההכרח שהמענה יהיה איכותי ומדוייק ע"י רבנים משיבים גדולי הוראה כראוי באמת – הוקם האתר "משיב כהלכה", אשר דרכו משיבים הרבנים הגאונים של רשת הכוללים להוראה ולדיינות "ברכת אברהם" ירושלים בראשות הגאון הרב אליהו בחבוט שליט"א, המונה כ-70 תלמידי חכמים מופלגים בכלי מידה לא מצויים (עיין "מי אנחנו?"), באשר להם יאה ונאה להשיב בתבונה ובדייקנות הלכה ברורה ובהירה לאורו של מרן הגרע"י זצוק"ל, ומתוך מקורות הש"ס והפוסקים ואלפי ספרי השו"ת כפי הדרך אשר הנחיל לנו מרן מופת הדור זצוק"ל, זכותו יגן עלינו.
בראש צוות הרבנים המשיבים באתר, עומדים הרה"ג מאיר פנחסי שליט"א רב קהילת "בני תורה" שכונת מקור ברוך, מנהל צוות הרבנים בתחום "אורח חיים" "יורה דעה", ומח"ס שו"ת תורת מאיר ועו"ס. והדיין הרה"ג דוד אוחיון שליט"א, חבר בית הדין שעל ידי הרבנות הראשית ירושלים, מנהל צוות הרבנים בתחום "חושן משפט" "אבן העזר", מח"ס יד דוד ועו"ס.
 
גם סכין של מילה משתמשים רק בשעת מצות מילה והוא מדברים המותרים בשבת, היה צריך להיות לפי חשבון זה דהוי כלי שמלאכתו להיתר
 
אכן הגרש"ז הבין שזה כלי שמלאכתו להיתר דהרי נועד להרתיע בהרבה פעמים.
וסברתו אמת.
יש להוסיף ש"כל" מלאתו להיתר, דאף כשנצרך להשתמש בו הוא היתר, משום פיקו"נ.
הרב מאיר פנחסי (אשמח לדעת מי הוא)
בנו של הרב שמואל פנחסי רב שכונת מחנה יהודה. והבן הינו ראש כולל ורב קהילת דרכי דוד של אביו. ת"ח חשוב שידיו רב לו בד' חלקי השו"ע. והינו איש יקר מאוד.
 
חזור
חלק עליון