אני לא מסכים עם דבריך אלו, כי בהרבה סוגיות אנחנו לא מבינים את הרמב"ם ועכ"ז פוסקים כמותו, וכן יש הרבה דברים שכתבו עוד פסוקים שאע"פ שאיננו מבינים אותם במהלך הסוגיא וכו', הם דינים מוסכמים.
והנושא הוא מה היחס שלך לפוסק, האם יש לך ביטול אליו, או יראת כבוד, או אפי' זה לא.
הרי אם לא היה לנו יחס מקדים לרמב"ם שהוא עצום, היינו אומרים שמזה שסותר עצמו כמה פעמים ומזה שדבריו לכאו' נסתרים מגמרות ערוכות וכו', יש לדחות דבריו. אך מכיון שהיחס לרמב"ם הוא כאל א' מגדולי הפוסקים אנו ממשכנים נפשינו ליישב דבריו.
וכנ"ל בזעיר אנפין כלפי מרן זיע"א, שאם היחס אליו הוא כאל עוד פוסק, אז חולקים בקלות, ואם היחס הוא כאל פוסק חשוב חולקים פחות וממשכנים יותר, ואם היחס הוא כאל גדול פוסקי הדור האחרון, אז כמעט ולא חולקים.
