מרן זיע"א בקונ' השמיטה (ח"י ס' מב) דן שם באות ו' אם מותר ליהודי לעבוד בקרקע אחר המכירה. סוף דבר העלה, שכיון שבזה"ז שמיטה מדרבנן, אם אי אפשר בשום פנים לשכור לו גוי למלאכות דאורייתא, יש לסמוך להקל בצירוף הספק בשנות השמיטה, והספק של הפוסקים הסוברים שאין שביעית נוהגת בזה"ז אפילו מדבריהם, עם סברת ספר התרומה והגר"א, שיש קנין לגוי להפקיע מקדושת שביעית, והסברות של המקילים כדין אגיסטון אני בתוכו. ע"ש
בספר שביתת הארץ (פרק ג הערה 8 עמ' פח) הקשה, דמה שנאמר שיש קנין לגוי להפקיע היינו מקדושת הפירות ולא מקדושת הארץ. ומרן באבקת רוכל וכסף משנה (שמו"י פ"ד הלכה כט) הדגיש שאין לישראל לעבוד בקרקע. וכ"כ הרדב"ז ומהר"י קורקוס. וגם הראי"ה קוק בשבת הארץ (מבוא סוף אות טו עמ' לח) כתב להדיא שחלילה להתיר מלאכות דאורייתא גם אחר המכירה. אלא רק דרבנן במקום הדחק. ע"ש בשביתת השדה בכל דבריו.
לא מצאתי ביבי"א ובילקו"י התייחסות לנושא זה. אשמח לדעת אם כתבו על זה
בספר שביתת הארץ (פרק ג הערה 8 עמ' פח) הקשה, דמה שנאמר שיש קנין לגוי להפקיע היינו מקדושת הפירות ולא מקדושת הארץ. ומרן באבקת רוכל וכסף משנה (שמו"י פ"ד הלכה כט) הדגיש שאין לישראל לעבוד בקרקע. וכ"כ הרדב"ז ומהר"י קורקוס. וגם הראי"ה קוק בשבת הארץ (מבוא סוף אות טו עמ' לח) כתב להדיא שחלילה להתיר מלאכות דאורייתא גם אחר המכירה. אלא רק דרבנן במקום הדחק. ע"ש בשביתת השדה בכל דבריו.
לא מצאתי ביבי"א ובילקו"י התייחסות לנושא זה. אשמח לדעת אם כתבו על זה
