עמל החומר (תסמונת שוטנשטיין)

עמל החומר​

(תסמונת שוטנשטיין)​

שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במהלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.

ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.

והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.

ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.


(אין כוונת המאמר להתנגד לרעיון הגמרא המבוארת שקמה בעידודם של גדולי הדור ובראשם הרב אלישיב זצ"ל, כי אם לעורר את לב הקורא שלא ליפול בפח העצלות בעמל התורה, והכל לפי מה שהוא אדם.)


דיון בנושא גמרא מבוארת נפתח כאן (כמובן שתגובות על המאמר אשמח לשמוע כאן)

נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה

ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
 
נערך לאחרונה:
דברי המוסר וההתעוררות טובים המה אך כפי שמשתמע מהכותרת, המסקנה היא טעות. כי טוב מאוד ללמוד באמצעות שוטנשטיין וכך להספיק במהירות הרבה דפים והרבה ראשונים ואחרונים. עמל התורה זה להבין למה, ולא להבין מה. גם כשיצא פירוש רש"י התנגדו לו בנימוקים הזויים.
 
"למה" הוא העיון. למה הגמ' נקטה דוקא כך ולא כך, למה רש"י לא ביאר כתוס', מה הוקשה לגמ', למה המקשן סבר מה שסבר ולמה התרצן תירץ מה שתירץ, למה תירץ כך ולא אחרת, וכו' וכו'. אבל השוטנשטיין מסביר את ה"מה". מה כתוב. אם עמדת על ה"למה" הנכון, מדעתך, ירדת להערות וראית שהראשונים או האחרונים עמדו על זה, כנראה שאתה מעיין טוב.
 
דברי המוסר וההתעוררות טובים המה אך כפי שמשתמע מהכותרת, המסקנה היא טעות. כי טוב מאוד ללמוד באמצעות שוטנשטיין וכך להספיק במהירות הרבה דפים והרבה ראשונים ואחרונים. עמל התורה זה להבין למה, ולא להבין מה. גם כשיצא פירוש רש"י התנגדו לו בנימוקים הזויים.
מקור???
השוואה לפירוש רש"י הקדוש???!!!
על ביטול תורה באיכות שמעת?
הציעו לגאון מוילנא זצ"ל מלאך שילמדו את כל התורה, ולא רצה כי אמר שרוצה להשיג הכל ע"י עמל.
 
עברו אלף שנים מאז, וכעת אנחנו מתייחסים בחיל וברטט לפירוש רש"י הקדוש, אבל בזמנו טענו את אותן הטענות: מדוע לבטל תורה באיכות? למה לא לעמול בעצמנו ללא פירושים ועזרים? ולמעשה עורכי שוטנשטיין הלכו בדרכו של רש"י, זהו בעצם פירוש רש"י שנכתב בשפה עדכנית ובהירה. אין קשר למלאך שיגלה סודות, כאן לא מגלים לך שום דבר ואתה עדיין צריך לעמול בעצמך, הסברתי לעיל מהו עמל אמיתי, לא להבין מה כתוב אלא למה כתוב. ביטול תורה באיכות זה לבזבז זמן רב כדי להבין את השפה הארמית למשל. לשיטתך נתרגם את התלמוד הבבלי לסינית וכך נעמול הרבה יותר כדי להבין את הסינית.
 
עברו אלף שנים מאז, וכעת אנחנו מתייחסים בחיל וברטט לפירוש רש"י הקדוש, אבל בזמנו טענו את אותן הטענות: מדוע לבטל תורה באיכות? למה לא לעמול בעצמנו ללא פירושים ועזרים? ולמעשה עורכי שוטנשטיין הלכו בדרכו של רש"י, זהו בעצם פירוש רש"י שנכתב בשפה עדכנית ובהירה. אין קשר למלאך שיגלה סודות, כאן לא מגלים לך שום דבר ואתה עדיין צריך לעמול בעצמך, הסברתי לעיל מהו עמל אמיתי, לא להבין מה כתוב אלא למה כתוב. ביטול תורה באיכות זה לבזבז זמן רב כדי להבין את השפה הארמית למשל. לשיטתך נתרגם את התלמוד הבבלי לסינית וכך נעמול הרבה יותר כדי להבין את הסינית.
א. הבא מקור בבקשה.
ב. עיקר הבעיה היא שלומדים את הגמרא מתוך הפירוש ולא לומדים גמרא ואחר כך מסתכלים בפירוש כמו שעושים ברש"י. לבד מכך שגם את פירוש רש"י צריך לקרוא רק אחרי שניסית להבין את הגמרא בעצמך.
 
כתבתי מהזכרון, אין לפני כרגע. אבל גם ללא מקור, כל אחד מבין שהטענות הן בדיוק אותן טענות, וגם אז היו כאלה שטענו את הטענות הללו.

השיטה של לכסות את פירוש רש"י ולנסות ללמוד בלעדיו (טוב שכתבת "לנסות") היא שיטה של לימוד תלמידים במרוקו. זה טוב כדי לחדד את התלמידים בתחילת דרכם, אבל לא במשך כל החיים שאז זה נטו בזבוז זמן.
 
הכרתי גדולי ישראל ש"ביזבזו" כך את זמנם...
כל אחד לומד לפי דרכו ועומק עיונו, זה פשוט לא מתאים לכל אחד.
עיינו במצורף. [לא באתי להביע דעה בזה, אלא רק לבא לציו'ן].
 

קבצים מצורפים

  • דעת הגראי''ל והגר''ח בעניין לימוד השוטנשטיין וכד'.pdf
    465.3 KB · צפיות: 38
  • מוסף שבת קודש ואתחנן תשע''ז - בעניין השוטנשטיין.pdf
    6.3 MB · צפיות: 32
  • מוסף שבת קודש חוה''מ סוכות תשס''ח בעניין השוטנשטיין.pdf
    15.4 MB · צפיות: 28
וע"ע כיו"ב במצורף בעניין כתיבת תשובות מאוצר החכמה.
 

קבצים מצורפים

  • בעניין לימוד מאוצה''ח - ראה בהערה כאן.pdf
    889.1 KB · צפיות: 33
  • דרך האתרים - בעניין לימוד וכתיבת שו''ת ע''י מאגרים.pdf
    6.4 MB · צפיות: 37
  • המבשר התורני - אוצר החכמה.pdf
    2.3 MB · צפיות: 20
  • כתר מלוכה - אוצר החכמה.pdf
    2.6 MB · צפיות: 21
  • מוסף יתד נאמן - אוצר החכמה.pdf
    2.8 MB · צפיות: 24
דברי המוסר וההתעוררות טובים המה אך כפי שמשתמע מהכותרת, המסקנה היא טעות. כי טוב מאוד ללמוד באמצעות שוטנשטיין וכך להספיק במהירות הרבה דפים והרבה ראשונים ואחרונים. עמל התורה זה להבין למה, ולא להבין מה. גם כשיצא פירוש רש"י התנגדו לו בנימוקים הזויים.
דברי @שילה אפרהימי לא סותרים.
יותר מדובר לענ״ד במי שיכול ללמוד גמרא בעיון בלי שוטנשטיין וכד׳.
מי שקשה לו ודאי שאין פה שום עצלות.
אך מי שיכול לפתוח גמרא ולהבין אותה בכיף, אך בוחר להתעצל ופותח שוטנשטיין, כי ״זה יותר קל״, על זאת הזעקה.
 

שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.

ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.

והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.

ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.

דיון בנושא גמרא מבוארת נפתח כאן (כמובן שתגובות על המאמר אשמח לשמוע כאן)

נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה

ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
יעוי' בקובץ המשביר ח''ז עמ' רג שליקט הדעות בזה מגדולי הרבנים בענין לימוד משניות קהתי וה''ה לשוטשין

והרשלצ מרן הרב יצחק אמר שאביו לא הסכים לבניו ללמוד במשניות אלו אך אח''כ נשאל הרשלצ במכתב והשיב הרב יצחק שליט''א לאותו פלוני שאין הדבר חד משמעי לא ללמוד במשניות אלו כי יש כאלה שיש להם סיפוק מההספק לכן כל מקרה לגופו הובא תשובתו בעל' אור יצחק כמדו'. איני זוכר איזה מס' עלון.
 
יש הרבה תמונות שיושב עם שוטשטיין, והדבר היה תמוה בעיני מאוד, דהרי הרב אלישיב ידע את כל הש"ס בע"פ, ולמה צריך לביאורם.
ושאלתי את נכדו חביבו ר' אריה אלישיב, ואמר לי שפעם הניחוה על שולחנו, ואחר ארוחת הערב פתח לראות את מעשיה, ונהנה מההערות שלה, ומאז מידי ערב היה עובר על ההערות של הגמ' שלימד בשיעור היומי. (ואמר שהם דייקנים, בשונה ממתיבתא).
 
חזור
חלק עליון