• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עמל החומר (תסמונת שוטנשטיין)

עמל החומר​

(תסמונת שוטנשטיין)​

שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במהלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.

ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.

והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.

ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.


(אין כוונת המאמר להתנגד לרעיון הגמרא המבוארת שקמה בעידודם של גדולי הדור ובראשם הרב אלישיב זצ"ל, כי אם לעורר את לב הקורא שלא ליפול בפח העצלות בעמל התורה, והכל לפי מה שהוא אדם.)


דיון בנושא גמרא מבוארת נפתח כאן (כמובן שתגובות על המאמר אשמח לשמוע כאן)

נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה

ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
 
נערך לאחרונה:
אם אנחנו מדברים על המדור של פירוש הדף, ולא אוצר עיונים וכו' אזי אינני רואה סיבה להעדיף לבחורי ישיבה ואברכים את מתיבתא, אדרבא הבהירות שבשוטנשטיין עדיפא גם לבני תורה וגם לבעלי בתים עמלי תורה.
אני נוכחתי לראות כמה פעמים שהשאלות של השוטנשטיין הם על עומק הפשט, שמי שבאמת לא למד כדי צורכו לא יגיע לזה. משא"כ דברים אחרים שפעמים מצטטים פירושים שונים שלא בהכרח קשורים או מובנים.
 
בדיוק זה אחת הסיבות ששוטנשטיין מיועד לבעלי בתים ומתיבתא לבחורי ישיבה ואברכים.
הסיבה היא שאברכים רצו ללמוד עם גמרא מבוארת, אבל לא היה נעים להם שיראו אותם עם שוטנשטיין, אז עשו גמרא חדשה שבה זה "בסדר" שאברכים ילמדו.
פשוט משחקי כבוד תינוקיים ומטופשים.
מי שלא צריך - לא צריך. את העיונים כולם צריכים!
 
הסיבה היא שאברכים רצו ללמוד עם גמרא מבוארת, אבל לא היה נעים להם שיראו אותם עם שוטנשטיין, אז עשו גמרא חדשה שבה זה "בסדר" שאברכים ילמדו.
חשיבה מעניינת... מעניין אם באמת זה פני הדברים. וגם אם יש כאלו, ודאי שלא כולם כך.
 
תסמונת שוטנשטיין
למה זה נשמע לך מזלזל? הפירוש המילולי של זה הוא דפוס התנהגות (שאינו תקין במקרה הנוכחי) שמתרחש בשל סיבה פלונית או שניתן לו שם המיצג את התופעה. ולזה השם 'תסמונת' (דבר הקורה בשל או בקשר ל-) 'שוטנשטיין'. באנגלית קוראים לזה 'סינדרום' ומי שקרא מבין שהדיבור הוא על הרגיל ללמוד בזה כספר יסוד ולא ככלי עזר. מי שלומד את הגמרא עד כמה שמוחו מסוגל להשיג בצורה של מאמץ מספיק לפי רמתו, ואחר כך מעיין בפירוש - אשריו ואשרי חלקו, ולא עליו דובר כלל.
 
נערך לאחרונה:
למה זה נשמע לך מזלזל? הפירוש המילולי של זה הוא דפוס התנהגות (שאינו תקין במקרה הנוכחי) שמתרחש בשל סיבה פלונית או שניתן לו שם המיצג את התופעה. ולזה השם 'תסמונת' (דבר הקורה בשל או בקשר ל-) 'שוטנשטיין'. באנגלית קוראים לזה 'סינדרום' ומי שקרא מבין שהדיבור הוא על הרגיל ללמוד בזה כספר יסוד ולא ככלי עזר. מי שלומד את הגמרא עד כמה שמוחו מסוגל להשיג בצורה של מאמץ מספיק לפי רמתו, ואחר כך מעיין בפירוש - אשריו ואשרי חלקו, ולא עליו דובר כלל.
טוב מאוד שבהברת את כוונתך.
 
הלימוד בשוטנשטין וכן במתיבתא זה מועיל לבקיאות, לדעת כמה שיותר גמרות, וכשיודעים הרבה ש"ס, אז הסברות של האדם נעשים סברות תלמודיות, מקבל הרבה סברות וחילוקים וכי"ב, ויכול הביא ראיות מהש"ס לכל נושא והלכה, וגם בלימוד אגדות חז"ל זה עוזר הרבה כי הרבה דברים אינם כפשוטם.
 
הלימוד בשוטנשטין וכן במתיבתא זה מועיל לבקיאות, לדעת כמה שיותר גמרות, וכשיודעים הרבה ש"ס, אז הסברות של האדם נעשים סברות תלמודיות, מקבל הרבה סברות וחילוקים וכי"ב, ויכול הביא ראיות מהש"ס לכל נושא והלכה, וגם בלימוד אגדות חז"ל זה עוזר הרבה כי הרבה דברים אינם כפשוטם.
בשביל סברות תלמודיות צריך ללמוד גמ' רש"י ותוס' (ביחוד עם מהרש"א).
אם ילמד עם שוטנשטיין או מתיבתא יהיו לו סברות שוטנשטייניות.
 
בשביל סברות תלמודיות צריך ללמוד גמ' רש"י ותוס' (ביחוד עם מהרש"א).
אם ילמד עם שוטנשטיין או מתיבתא יהיו לו סברות שוטנשטייניות.
שוטינשטיין בסה"כ מביאים את הסברות של הראשונים. אם כי לפעמים אפשר להבין אחרת אבל על הרוב מה שכתוב זה מה שיש שם.
העניין שהם מנגישים בשפה יותר ברורה(כלומר לקוראי זמננו עכ"פ). לבקיאות זה מצויין לכאורה.
אבל כמובן שזה לא יכול להחליף לימוד עצמי בעיון.
ועכ"פ גם להבנתכם יש כאלה שבלי זה לא יהיו להם שום סברות כי רק כך מבינים ובשבילהם סברות שוטינשטייניות זה טוב מלא כלום.
 
נערך לאחרונה:
שוטינשטיין בסה"כ מביאים את הסברות של הראשונים. אם כי לפעמים אפשר להבין אחרת אבל על הרוב מה שכתוב זה מה שיש שם.
העניין שהם מנגישים בשפה יותר ברורה(כלומר לקוראי זמננו עכ"פ). לבקיאות זה מצויין לכאורה.
אבל כמובן שזה לא יכול להחליף לימוד עצמי בעיון.
ועכ"פ גם להבנתכם יש כאלה שבלי זה לא יהיו להם שום סברות כי רק כך מבינים ובשבילהם סברות שוטינשטייניות זה טוב מלא כלום.
אכן סברות שוטינשטייניות עדיפות מסברות בעלי בתים, אבל מי שלא יודע ללמוד גמ' בכוחות עצמו ודאי שאין לו סברות תלמודיות.
 
בשביל סברות תלמודיות צריך ללמוד גמ' רש"י ותוס' (ביחוד עם מהרש"א).
אם ילמד עם שוטנשטיין או מתיבתא יהיו לו סברות שוטנשטייניות
סברות תלמודיות, היינו להכיר עוד ועוד חילוקים שבעלי התלמוד חילקו וללמוד מהם למקומו. בשביל להקיף את כל הש"ס בעיון צריך כמה וכמה שנים, אם יש מי שמסייע כמו הגמרות הנ"ל להרחיב את הידיעות בש"ס, אדרבה ואדרבה....
 
אני הקטן אישית לא נוגע בגמרות האלה, לפעמים יש מילים/משפטים/מהלכים בגמ' שנראים משוללי הבנה מכל וכל והחשק גדול לרוץ ולפתוח לראות מה הם יפרשו, אני מעדיף להישאר בלי הבנה ולא לעיין שם, ותמיד בסוף מוצאים את ההבנה לדבר הכי קשה שהיה בגמ', והשמחה שפורצת שוה את כל המאמץ
כזו שמחה יש לנו גם ללמוד את הר"ן על נדרים, מי שלא לומד אותו מפסיד גן עדן בחיים, לפעמים זה נראה אתגר שצריך מבצע כדי לצלוח אותו, אבל בסוף המאמץ משתלם, והסיפוק שיש לא היה מגיע עם כל הגמרות המפורשות הללו.
כנלע"ד כפי שחונכתי מרבותי זיע"א.
וחושבני שכל אחד יכול ללמוד ככה, גם הבעל תשובה וגם הבעל בית ובעל המחשבות, רק שהקושי לאמץ את הראש מונע מלכתחילה לנסות
 
מרן הגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א מגדולי הפוסקים בדורינו לומד עם שוטשטיין:הצג קובץ מצורף 6780
באמת תמונה מעניינת של אחד מגדולי הדור וגיסו של מרן מוהר"א מבעלזא
3 כיפות ששתים על הראש
2 קוי טלפון
1 פלאפון
ומשקה עם קשית
בכל אופן פשוט וברור שהוא לא צריך את הגמרא הזו אלא מעיין בה לאיזה סיבה שצריך להבין מהי
 
חזור
חלק עליון