בנושא זה, ראשית יש להעיר מה שישנם הרבה שעונים רק עד "בריך הוא", ובעיקר זה נובע מזה שאנשים לא לומדים אלא שומעים מאחרים, והאחרים גם שומעים מאשכנזים, ולכן גם אצל הספרדים ישנם שעונים עד "בריך הוא". (שזה קצת משעשע... אם הוא עונה עד "ולעלמי עלמיא" זה מובן, כדי שיהיה כ"ח אותיות. אם הוא עונה עד "יתברך" זה גם מובן, כי השו"ע כותב שאסור להפריד בין עלמיא ליתברך, ואם עונה עד "דאמירן בעלמא" זה גם מובן שיש כ"ח תיבות. אבל עד "בריך הוא" - מאן דכר שמיה! [איני יודע, ואשמח שיחיכמוני מה המקור ומה הסברא לכך...])
דבר נוסף שיש לדון הנושא הנ"ל, מי שמתפלל אצל אשכנזים חסידים שהחזן אומר רק עד "שמיה דקודשא" והקהל עונה "בריך הוא", מה יעשה? יענה "בריך הוא"? יענה "אמן" במקום "בריך הוא" (ע"פ שלא אמרו "שמיה דקודשא בריך הוא")? יענה "אמן" אחר שהציבור אומר "בריך הוא"? יענה אמן מהר ברגע שהחזן אומר "בריך הוא לעילא"?
שאלה נוספת שיש לשאול, אם אחד מהקהל אומר בקול עד "בריך הוא" (או עד "דאמירן בעלמא", למנהגנו), האם אפשר/צריך לומר גם אחריו "אמן" (אע"פ שאינו אומר את הקדיש)?
דבר נוסף שיש לדון הנושא הנ"ל, מי שמתפלל אצל אשכנזים חסידים שהחזן אומר רק עד "שמיה דקודשא" והקהל עונה "בריך הוא", מה יעשה? יענה "בריך הוא"? יענה "אמן" במקום "בריך הוא" (ע"פ שלא אמרו "שמיה דקודשא בריך הוא")? יענה "אמן" אחר שהציבור אומר "בריך הוא"? יענה אמן מהר ברגע שהחזן אומר "בריך הוא לעילא"?
שאלה נוספת שיש לשאול, אם אחד מהקהל אומר בקול עד "בריך הוא" (או עד "דאמירן בעלמא", למנהגנו), האם אפשר/צריך לומר גם אחריו "אמן" (אע"פ שאינו אומר את הקדיש)?
