בדיני ענית אמן . ממו''ר שליט''א
יומא לז. מבואר על הפסוק כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלוקינו שאמר להם משה שאני מזכיר את שם ד' יתברך הבו גודל לאלוקינו , ויש גירסאות ובעניית אמן וכ''ה להדיא בספרי פרשת האזינו בפסוק שם, כלומר שיש ב' אופנים של הבו גודל לאלוקינו הראשון במקדש שהיו מזכירים את השם היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויש עוד דין שזה בגבולין כשעונים אמן על כל ברכה.
וכן המשנה ברורה רטו סק''ח מבואר שיש חיוב לענות אמן ומביא את הגמרא הנ''ל.
[ובאגב יש עוד נושא של עניית אמן על ברכה שאדם מברך את חבירו, במשנ''ב שם סק''ט מביא מהמג''א שאם אדם מברך את חבירו גם בלי הזכרת השם כתוב שחייב לענות אמן ,וכמובן שאין החיוב כמו בענית אמן עם הזכרת השם ויש לשון רש''י בשבועות שאומר שראוי לענות אמן על ברכת חבירו ]
כוונת עניית אמן.
צריך לדעת שיש חיוב גמור לכוון בעניית אמן -ולשון המהר''ל בנתיב העבודה שעניית אמן בלי כוונה כאילו לא ענה אמן, וצריך לדעת את הכוונה.
בטור ובשו''ע סימן קכד סעיף ו שעניית אמן הכוונה שאדם מאמת את הברכה שהשני בירך, ומה הכוונה מאמת ?
שאם אדם בירך ברוך אתה ד ' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן ושמעון ענה אמן המכוון שהשם ברא את הגפן.
אבל באמת שאי''ז מספיק כלל
ויש עוד ארבע כוונות שצריך לכוון בעניית אמן, ובאמת זה קשה מאד לכוון את זה אבל כך ההלכה
אבל כשעונה אמן הוא מאמת עוד ארבעה דברים
א. הראשון ברוך שד' מבורך כ''ה בחיי''א והביאו המשנ''ב.
ב. השם- שהוא אדון הכל
ג. אלוקינו-תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם
ד. מלך העולם
וזה דבר קשה מאד וד' יעזור שנזכה לכוון בזה.
יומא לז. מבואר על הפסוק כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלוקינו שאמר להם משה שאני מזכיר את שם ד' יתברך הבו גודל לאלוקינו , ויש גירסאות ובעניית אמן וכ''ה להדיא בספרי פרשת האזינו בפסוק שם, כלומר שיש ב' אופנים של הבו גודל לאלוקינו הראשון במקדש שהיו מזכירים את השם היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויש עוד דין שזה בגבולין כשעונים אמן על כל ברכה.
וכן המשנה ברורה רטו סק''ח מבואר שיש חיוב לענות אמן ומביא את הגמרא הנ''ל.
[ובאגב יש עוד נושא של עניית אמן על ברכה שאדם מברך את חבירו, במשנ''ב שם סק''ט מביא מהמג''א שאם אדם מברך את חבירו גם בלי הזכרת השם כתוב שחייב לענות אמן ,וכמובן שאין החיוב כמו בענית אמן עם הזכרת השם ויש לשון רש''י בשבועות שאומר שראוי לענות אמן על ברכת חבירו ]
כוונת עניית אמן.
צריך לדעת שיש חיוב גמור לכוון בעניית אמן -ולשון המהר''ל בנתיב העבודה שעניית אמן בלי כוונה כאילו לא ענה אמן, וצריך לדעת את הכוונה.
בטור ובשו''ע סימן קכד סעיף ו שעניית אמן הכוונה שאדם מאמת את הברכה שהשני בירך, ומה הכוונה מאמת ?
שאם אדם בירך ברוך אתה ד ' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן ושמעון ענה אמן המכוון שהשם ברא את הגפן.
אבל באמת שאי''ז מספיק כלל
ויש עוד ארבע כוונות שצריך לכוון בעניית אמן, ובאמת זה קשה מאד לכוון את זה אבל כך ההלכה
אבל כשעונה אמן הוא מאמת עוד ארבעה דברים
א. הראשון ברוך שד' מבורך כ''ה בחיי''א והביאו המשנ''ב.
ב. השם- שהוא אדון הכל
ג. אלוקינו-תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם
ד. מלך העולם
וזה דבר קשה מאד וד' יעזור שנזכה לכוון בזה.
נערך לאחרונה:
