• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

פורים ברמות תשפ"ג

בנביא כתוב ששמואל נקבר ברמה, והרמה היא בנחלת בני אפרים כנזכר בתחילת ספר שמואל, ואילו מה שנקרא היום "קבר שמואל הנביא" הוא בנחלת שבט בנימין.
ראיתי פעם בספר שנקרא עמק הפרשה להרב בוזגלו יניב (פר' וישלח) שטוען שאיפה שהיום קבר שמואל שם זה קבר רחל... והאריך שם לברר דבר זה, ואין לי כוח וחשק להיכנס לזה, וכתבתי אצלי בזה בזמנו בטרם הלבינו שערותי.
 
תחכימו אותי . @המדריך לקניית ד' מינים @מוישי ס"ט
לפי מדידת מרחק שאני עושה באתר מפות ישראל, יש בין הבורגנים של רמ""ש 78.3 מטר שווה לקס"א אמות. (ולא קמ"א ושליש)
איך זה מועיל?
הצג קובץ מצורף 7609
כעת אני רואה, שבכלל הבורגנים לא הונחו באותו אזור, שהונחו בשנים קודמות. כלומר לא הונחו בין הר חוצבים לרמות ב'.
אלא בין רמות א' לרמת שלמה.
ובזה יש לעיין טובא, דהרי רמת שלמה עצמה אינה מחוברת ברצף בתים ממש לעיר העתיקה, אלא מסתמכת על סמוך ונראה, וא"כ הדרינן לדין סמוך לסמוך, שכ' בילקו"י דלא אמרי'. וא"כ לכאו' מצד זה לא הועילו הבורגנים כמעט מאומה, ומצד זה ישאר דין רמות כדין הפרזים.
וצ"ע.
 
הרי מפורש בפוס' שבורגנים מועילים
לא קראתי את דבריו, וגם לא קראתי את דברי מרן הראשל"צ, אולם יש דעת הדגול מרבבה, שבורגנין אמורין להיעשות לצורך שמירת שדות או פירות.
(פה זה שונה כי הדגול מרבבה דיבר על בורגנים פחות מדע"ד, ואילו בורגנין אלו לידיעתי הם דע"ד.)
 
בזה יש לעיין טובא, דהרי רמת שלמה עצמה אינה מחוברת ברצף בתים ממש לעיר העתיקה, אלא מסתמכת על סמוך ונראה, וא"כ הדרינן לדין סמוך לסמוך, שכ' בילקו"י דלא אמרי'. וא"כ לכאו' מצד זה לא הועילו הבורגנים כמעט מאומה, ומצד זה ישאר דין רמות כדין הפרזים.
וצ"ע.
לגבי הדין של סמוך דסמוך כבר הבאתי לעיל מהרב יצחק שליט"א שמשמע ממרן שמהני להיחשב סמוך.
אולם עם הבורגנין לא צריך להי דינא, וכפי שאפשר לראות במפה המצורפת, רמת שלמה כיום מחוברת לשועפת מרחו' חזו"א לרחוב משאריף (סימטה 5) ושועפת מחוברת לגבעה הצרפתית ע"י רחוב מעאדי בן ג'ביל, למבוא העשרה.
ואומנם יש ביניהם למעלה ממאה מטר מבית לבית, אבל כיון שהכביש משמש את בני העיר הוא לא נספר ובלי הכביש יש בינהם רק כ55 מטר.
ומקור הענין לא לספור את הכביש הוא מדין תחומין, שאם יש 'נהר' בסוף העיר סופרים את התחום מאחרי הנהר כיון שהוא משמש את העיר ונחשב כחלק ממנו.
ובאמת יש שאינם סומכים על סברה זו,
אולם כל צורת הבורגנין בנויה על סברה זו, שהרי מבורגן לבורגן בעינן לא יותר מ33 מטר בערך ורק הכביש הוא 40 מטר.
נ.ב צריך להשים לב שכשסופרים מבית לבית בודד אז צריך לא יותר מ70 אמה ושיירים וכשמודדים מקבוצת בתים לקבוצת בתים אז כל קבוצה מקבלת 70 אמה ואפשר עד קמ"א אמה לחברם.‏‏מפות ירושלים 1.PNG
יש כאן מדידה כולל הכביש 111.67 מטר ובלי הכביש 50.52 עד לכביש בצד אחד ועוד קצת עד לכביש בצד השני.
 
לגבי הדין של סמוך דסמוך כבר הבאתי לעיל מהרב יצחק שליט"א שמשמע ממרן שמהני להיחשב סמוך.
אולם עם הבורגנין לא צריך להי דינא, וכפי שאפשר לראות במפה המצורפת, רמת שלמה כיום מחוברת לשועפת מרחו' חזו"א לרחוב משאריף (סימטה 5) ושועפת מחוברת לגבעה הצרפתית ע"י רחוב מעאדי בן ג'ביל, למבוא העשרה.
ואומנם יש ביניהם למעלה ממאה מטר מבית לבית, אבל כיון שהכביש משמש את בני העיר הוא לא נספר ובלי הכביש יש בינהם רק כ55 מטר.
ומקור הענין לא לספור את הכביש הוא מדין תחומין, שאם יש 'נהר' בסוף העיר סופרים את התחום מאחרי הנהר כיון שהוא משמש את העיר ונחשב כחלק ממנו.
ובאמת יש שאינם סומכים על סברה זו,
אולם כל צורת הבורגנין בנויה על סברה זו, שהרי מבורגן לבורגן בעינן לא יותר מ33 מטר בערך ורק הכביש הוא 40 מטר.
נ.ב צריך להשים לב שכשסופרים מבית לבית בודד אז צריך לא יותר מ70 אמה ושיירים וכשמודדים מקבוצת בתים לקבוצת בתים אז כל קבוצה מקבלת 70 אמה ואפשר עד קמ"א אמה לחברם.הצג קובץ מצורף 7677
יש כאן מדידה כולל הכביש 111.67 מטר ובלי הכביש 50.52 עד לכביש בצד אחד ועוד קצת עד לכביש בצד השני.
היכן הביא ממרן שמהני סמוך לסמוך?
הנידון לגבי רמת שלמה הוא לא החיבור בין שועפת לרמת שלמה, אלא בין שועפת לגבעה הצרפתית, שם כמדומה יש שיעור גדול יותר, וזה גם לא בדיוק כביש פנימי.
 
היכן הביא ממרן שמהני סמוך לסמוך?
הנידון לגבי רמת שלמה הוא לא החיבור בין שועפת לרמת שלמה, אלא בין שועפת לגבעה הצרפתית, שם כמדומה יש שיעור גדול יותר, וזה גם לא בדיוק כביש פנימי.
כעת ראיתי שהצילם הוא אכן מהחיבור בין שועפת לגבעה הצרפתית.
(מהיכן המדידות הברורות האלו?)
 
היכן הביא ממרן שמהני סמוך לסמוך?
הנידון לגבי רמת שלמה הוא לא החיבור בין שועפת לרמת שלמה, אלא בין שועפת לגבעה הצרפתית, שם כמדומה יש שיעור גדול יותר, וזה גם לא בדיוק כביש פנימי.
נראה שהתכוין שמהני סמוך לבתים שברצף מחוץ לחומה. ולא כהחזו"א. שצריכים סמוך לחומה.
 
היכן הביא ממרן שמהני סמוך לסמוך?
הובא כמה פעמים בילקוט יוסף על פורים, מה שמצאתי כרגע זה במילואים לפורים תש"פ עמוד תתעו.
(מהיכן המדידות הברורות האלו?)
מהאתר של עיריית ירושלים.
וזה גם לא בדיוק כביש פנימי.
אכן יש בזה הערה, אולם י"ל שהגישה לאותם שכונות היא מאותו כביש ורק שחוץ מאנשי העיר זה משמש את אנשי העיר וצ"ע.
 
מה דעתו בעניין הבלעה בקשת?
(יש קשת מגבעה הצרפתית עד לסנהדריה שנכנסים קצת מבתי שועפט בתוכה)
לא ראיתי שמרן שליט"א מדבר על זה (לא עברתי על כל הספרים).
אבל אם אכן מהני ריבוע העיר ומילוי הקשת.
זה יועיל לרמות אם רמת שלמה נחשבת רצופה לירושלים א"כ ריבוע העיר שהוא לפי ריבוע העולם פוגש את סוף הבתים ברמות ב'.
 
א. אם זה מחובר ברצף בלי הפסק קמ"א אמה זה לא נקרא סמוך לסמוך זה חיבור ישיר ורציף. ב. וברור שמצרפים את הכבישים. איך שכונות פסגת זאב ונווה יעקב ועוד מחוברים לי-ם וקוראים בהם בט"ו ללא פקפוק?
א. אכן התכוונתי לדין סמוך לרצף כשהוא לא סמוך לחומות. (כמו שהעיר כבר לעיל @מורינו ורבינו)
ב. לענין פסגת זאב ונווה יעקב, סיפר לי אברך שהרב וובר מנווה יעקב אמר לו שהוא ראה מאיזשהו מקום בפסגת זאת את חומות העיר העתיקה ועל סמך זה הם קוראים בט"ו מדין נראה.
 
נערך לאחרונה:
ייש כח על 'ההארה', ואכן צ"ב.
אלא שי"ל שמה שכתוב שם הרי נדפס בתשע"ג כמו שהרב בעצמו כותב בתחילת הקטע עמוד שכו. (מצורף)
אולם מה שנוגע למעשה לפי המציאות כיום, כתב הלכה למעשה בסוף הספר וכמו שהרב שולח לעיין שם.
וז"ל:
הורינו לתושבי רמות לקרוא את המגילה ולקיים
את כל מצוות הפורים בט"ו באדר ככל תושבי
ירושלים
'ובעיקר' בשל הצבת בורגנין בין רמות
לשאר השכונות. וב"ה המנהג כיום אצל תושבי
רמות לקרוא בט"ו . והרוצה לידע את כל טעמי
ההלכה יראה להלן בסוף הספר וכו'.
ושם כתב את הי"ג צרופין.
ובעיקר מה שנשתנה בימנו מימי מרן זצ"ל, שרמות התקרבה לירושלים החדשה,
וא"כ הרי אנחנו סמוכים פחות ממיל לירושלים.
ואע"פ שבחזו"א ועוד כתבו שצריך להיות סמוכים לחומות העיר ואע"פ שהעיר גדלה למחוץ לחומות.
אולם משמע ממרן זצ"ל גם ביביע"א וגם בחזו"ע שפסק כמהרי"ל דיסקין ועוד מגדולי ירושלים וכו' שדין סמוך הוא לבית האחרון בעיר, (כל עוד יש רצף של פחות משבעים אמה ושיריים).
וא"כ בזמן שרמות לא הייתה סמוכה מיל אפי' לירושלים החדשה, אע"פ שעדיין יש צדדים לקרוא בט"ו, אעפ"כ בלי בורגנין פסק מר"ן זצ"ל ואחריו מרן שליט"א לקרוא בי"ד.
אולם כיום שיש לנו דין סמוך עכ"פ לדעת מרן זצ"ל הבורגנין הם לרווחה בעלמא.
במחילת כבוד תורתו הרמה של הרב ארבעת המינים
לאחרונה למדתי את הסימנים ביבי"א שמדבר בנושא זה
והמעיין יראה שמבואר בדבריו בפירוש (ביבי"א ח"ז או"ח סי' נח ריש אות ג) שנוקט כהחזו"א והגרצ"פ פראנק, שאפילו אם יש רצף של בתים מהעיר, אין מודדים מיל מהבתים האחרונים, אלא צריך שלא יהיה שבעים אמה ושיריים, וגם מהרי"ל דיסקין ושאר גאוני ירושלים לא כתבו אחרת מזה, ורק בקובץ תורה מציון שנה ראשונה נדפסה תשובת חכם אחד שכתב כן
ולכן כל הטענה של סמיכות פחות ממיל לירושלים לדעת מרן זצוק"ל אינה קיימת, כיון שלא יעזור סמיכות אלא בפחות מקמ"א אמה
 
חזור
חלק עליון