קבלת הוראות מרן - מה לא בכלל זה

[מתלמידי מרן הראש"ל]

נשיא מועצת רה"י ידידי היקר תפוס את העין יצחק שהבאתי כבר לעייל תעבור שם הוא מדבר על הכל ועונה על הכל תמיד יספרו ויאמרו לך יש חולקים אין דבר היום בלי מחלוקת כאן בשרשור לא נראה לי שלבינתיים מי מכאן ענה לשאלתך

 

[נשיא מועצת רה"י]

נשיא מועצת רה"י ידידי היקר תפוס את העין יצחק שהבאתי כבר לעייל תעבור שם הוא מדבר על הכל ועונה על הכל תמיד יספרו ויאמרו לך יש חולקים אין דבר היום בלי מחלוקת

ישר כח

כבר כתבתי שעיקר מטרתי זה להבין אימתי גם גדולי רבותינו בכל זאת נוטים מקבלת הוראות מרן

והדרך להבין זאת לכאורה, היא ע"י לעשות רשימה של כל מה שמצינו שיוצא מן הכלל של קבלת הוראות מרן, בין דברים מוסכמים, ובין לא מוסכמים

ולראות האם יש חוט השני העובר בין הכל, ומורה שיש מכנה משותף אחד או כמה למה שיוצא מן הכלל של קבלת הוראות מרן

ותחילת הנידון בזה, היא ע"פ מה שהתעוררתי לכך שעל אף קבלת הוראות מרן הרי שגם רבותינו לעיתים נטו קו מדבריו

ואף ביבי"א ובילקוט יוסף, דאינהו מרא דשמעתתא של להשריש ענין זה, הרי שיש כמה וכמה מקומות שלא נקטו כהש"ע

וזה צ"ב, כי לכאורה אין מכנה משותף בין כל הדברים האלה, וצ"ב

ולכך רצוני לדון בענין זה בצורה כוללת, ולמצוא את מכוון הפסיקה של רבותינו אמאי נטו קו מדברי הש"ע

כאן בשרשור לא נראה לי שלבינתיים מי מכאן ענה לשאלתך

שאלתי היתה המקומות שבהם לא הולכים, ודוקא בזה כן כתבו קצת, אם כי אכתי לא מצאתי כ"כ מה שלא ידעתי לפני, ואדרבה אני מחכה למצוא עוד חידושים

 

[עט סופר]

לא קיבלנו הוראות מרן בענייני תפילה וכדו' שהם דברים רוחניים. שו"ת שואל ונשאל.
לא קיבלנו הוראות מרן היכא שלא ירדו לסוף דעתו והאחרונים חולקים עליו.
לא קבלנו הוראותיו בסב"ל.
ויש עוד

 

[יוסף דוד]

אמת.

מודה ועוזב?

 

[ידיעת התורה]

לא קראתי אבל כנגד סב"ל לא קיבלו כגון בדין שינוי מקום בסעודה שמרן פסק שיחזור ויברך ברכה"מ וישוב ויברך המוציא ופסקו כל הפוסקים הספרדים כהרמ"א משום סב"ל

בעניין הזה התקשתי רבות אם מרן פסק שצריך לברך למה זה עדיין נקרא סב"ל מי שיאיר עיני אודה לו מאוד!

 

[פשוט]

מודה ועוזב?

לא הבנתי מה יש לי לעזוב?

 

[ממרן עד מרן]

לא הבנתי מה יש לי לעזוב?

עזוב תעזוב עמו

 

[ע"ה ס"ט]

ולדעתי, צריך להודיעו שיש בזה מחלוקות מרובות ביותר.

כמדומה שבעין יצחק כדרכו בדרך כלל מביא את הדעות החלוקות ודן בדבריהם. כך שזו הדרך הטובה ביותר להודיעו, ש@פשוט ילמד עין יצחק עם המקורות.

 

[נשיא מועצת רה"י]

האם יש למישהו אפשרות להעלות לכאן את הקבצים הבאים

• הרב מרדכי אליהו, שו"ת מאמר מרדכי, א', מבוא.
• הרב ראובן ניסן, "קבלה למשה מסיני".
• הרב יעקב משה הלל, "גבורות האר"י" ועוד.
• הרב יעקב חיים סופר (הנין), "בעניין גדרי קבלת הוראת מרן ז"ל", בתוך: מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ו עמ' יז-לג.
• ד"ר בנימין לאו, ממרן עד מרן – משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005, עמ' 225–232.
• הרב פרופ' יוסף פאור הלוי, "יחס חכמי הספרדים לסמכות מרן כפוסק", בתוך: סיני, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ניסן-אלול תשכ"ו, כרך נט, עמ' קנט-קסו.

ישר כח גדול מראש

 

[נאור שמעון]

לא קיבלנו הוראות מרן בענייני תפילה וכדו' שהם דברים רוחניים. שו"ת שואל ונשאל.
לא קיבלנו הוראות מרן היכא שלא ירדו לסוף דעתו והאחרונים חולקים עליו.
לא קבלנו הוראותיו בסב"ל.
ויש עוד

לגבי מש"כ שלא קבלנו הוראות מרן היכא שלא ירדו לסוף דעתו. כמדומני שבהקדמת שו"ת יחוה דעץ ח"ז חולק בזה עם החזון איש שלדעת מרן הרב אפילו בכהאי גוונא קיבלנו הוראות מרן הש"ע.

 

[פשוט]

הרב פרופ' יוסף פאור הלוי, "יחס חכמי הספרדים לסמכות מרן כפוסק", בתוך: סיני, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ניסן-אלול תשכ"ו, כרך נט, עמ' קנט-קסו.

בעל פעור הותר לבוא בקהל?

 

[נשיא מועצת רה"י]

בעל פעור הותר לבוא בקהל?

ויש לומר דפאור (בא) שאני...

חוץ מזה, מתי בעל פעור נאסר בכלל לבא בקהל? :)

 

[פשוט]

חוץ מזה, מתי בעל פעור נאסר בכלל לבא בקהל? :)

עיניכם הראת את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך

ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום

שאני...

שאני מינות דמשכא!

 

[נשיא מועצת רה"י]

עיניכם הראת את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך

ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום

שאני מינות דמשכא!

א. לעניות דעתי זו לא מינות (אם כי לא קראתי עדין את המאמר), אני חושב שזה רק יותר מחקרי וכו'
ב. ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק

 

[פשוט]

א. לעניות דעתי זו לא מינות (אם כי לא קראתי עדין את המאמר), אני חושב שזה רק יותר מחקרי וכו'
ב. ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק

שיהיה לך לבריאות!

 

[עט סופר]

לגבי מש"כ שלא קבלנו הוראות מרן היכא שלא ירדו לסוף דעתו. כמדומני שבהקדמת שו"ת יחוה דעץ ח"ז חולק בזה עם החזון איש שלדעת מרן הרב אפילו בכהאי גוונא קיבלנו הוראות מרן הש"ע.

ודבר זה למדנו ממרן עצמו שאע"פ שכתב על הרמב"ם בשו"ת אבקת רוכל (סי' לב) ועוד שקיבלנו הוראותיו, בכ"ז בבית יוסף חושן משפט (סימן כה) בבדק הבית כתב לנו וז"ל, ואני אומר שבזמן הזה פשט הדבר בכל גלילותינו לפסוק כהרמב"ם זולת בקצת מקומות שהוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו. עכ"ל. ועיין שו"ת מהרי"ף (סי' כג). וכן מצינו בשו"ת מהרלב"ח (סימן ו) שכתב, אם לענין מעשה אתה שואל אינך צריך לחפש דעתו ז"ל [של הרמב"ם] שאף על פי שתהיה דעתו ז"ל כפי הנראה מפשט לשונו שדוק' נקרא שלא על הסדר כשנסמכה ראשונה לשלישית עם כל זה אין לנו לעשות מעשה על פיו בדבר הזה כיון שהגאונים "ורוב הפוסקי' חולקים עליו" [עיין טור יורה דעה סי' ל"ט] גם נתפשט המנהג לאיסור בכל המקומות שראינו ואפילו במקומות שהחזיקוהו לרב ועושים מעשיהם על פיו כמו בכל מלכות המערב שמעתי שיש להם בקבלה רב מפי רב קצת דברים שאין עושים על פיו כמו בכפיית הגט דמאיס עלי ודינים אחרים וכו' ע"ש.

וכן ראיתי עוד בשו"ת מהרי"ק (סי' קפא בסופו) שחלק ע"ד הרמב"ם וכתב, וכ"ש הכא "דרוב הפוסקים חולקים על רבינו משה" דיש להלך אחר רוב הפוסקים. ועיין עוד בשו"ת הרשב"ש (סי' קפה) שכתב, שאע"פ שהרמב"ם כתב שאינו גט "רוב הפוסקים דוחים דברי הרמב"ם" ובדיעבד אם כבר היה מעשה היינו סומכים ע"ד. וכ"כ עוד (בסי' תכז) שראוי לחוש לדברי הרשב"א והר"ן נגד דעת הרמב"ם. ע"ש. וכן מצאתי בשו"ת המבי"ט ח"א (סימן כז) שכתב, וכל האחרוני' הכריעו כדברי ר"ת ז"ל ולא כדברי רש"י והרמב"ם ז"ל, אפשר דאפילו במקומות שנוהגים לדון על פי הרמב"ם ז"ל שיהא דין זה בכלל אותם שיצאו מן הכלל שאינם דנים על פי הרמב"ם ז"ל "כיון שכל האחרונים חולקי' עליו". ע"כ. ועיין עוד בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' רנו) שכתב לגבי דין מורדת שלכתחילה לא יעשו כדעת הרמב"ם "כי האחרונים החמירו בדבר" ומקצת דברים נוהגים שלא ע"פ ואחד מהם דין מורדת. ע"ש באריכות. וכ' בשו"ת יכין ובועז ח"א (סי' קכד) שכבר דחו דברי הרמב"ם בראיות ברורות מן התלמוד ולא נוהגים בזה כדבריו. וכ"כ בח"ב (סי' כג) שיש כמה מקומות שלא פוסקים כדעת הרמב"ם. ועיין עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' צא).

ועין רואה שכל שחלקו על הרמב"ם רוב האחרונים אין עושין כדבריו אלא כדברי האחרונים שהלכה כבתראי, ואע"פ שהפוסקים מכנים שקיבלנו הוראות הרמב"ם היינו באופן כללי חוץ מאיזה מקומן כנ"ל. וה"ה אצל מרן השלחן ערוך עצמו שכל שחלקו עליו רוב ככל האחרונים עבדינן כוותייהו כמו שמצינו לגאון רבי משה כלפון הכהן ראב"ד ג'רבא בשו"ת שואל ונשאל ח"ב (חיו"ד סי' קכ) שכ' לדעת מרן ז"ל מותר לכתחילה לטבול בהם אמנם כיון דכל האחרונים ז"ל אסרו לכתחילה יש לחוש לדבריהם. ע"ש. ובח"ז (יו"ד סי' קג דף צז ע"ב) שכתב, שאם כל רבני האחרונים הספרדים המפורסמים תמהו על הוראת מרן ז"ל והחמירו נגדו, לא עבדינן כוותיה דמרן ז"ל. וכ"כ תלמידו רבי רחמים חי חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן ח"ז (סי' קיג דף רפ"ד) שכיון שכל האחרוים חולקים על מרן יש להחמיר. ובח"ח (סי' א דף מ"ג ד"ה גם) כתב, בכמה מקומות חולקים האחרונים על דברי מרן ז"ל בעיקר הדין שכן נראה לדעתם בעיקר הדין ע"ש.

ודבר זה אין חולק עליו אף לא מרן רבנו עובדיה. כי אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ומה שכת"ר הזכיר מיחוה דעת היינו במקום שדעת מרן אינה תמוה אלא מוקשית מחמת כמה דברים אך אפשר ליישבם אין הולכים אחר הדעה הברורה בסברא כיון שמרן לא פסק כמותה.

 

[נאור שמעון]

ודבר זה למדנו ממרן עצמו שאע"פ שכתב על הרמב"ם בשו"ת אבקת רוכל (סי' לב) ועוד שקיבלנו הוראותיו, בכ"ז בבית יוסף חושן משפט (סימן כה) בבדק הבית כתב לנו וז"ל, ואני אומר שבזמן הזה פשט הדבר בכל גלילותינו לפסוק כהרמב"ם זולת בקצת מקומות שהוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו. עכ"ל. ועיין שו"ת מהרי"ף (סי' כג). וכן מצינו בשו"ת מהרלב"ח (סימן ו) שכתב, אם לענין מעשה אתה שואל אינך צריך לחפש דעתו ז"ל [של הרמב"ם] שאף על פי שתהיה דעתו ז"ל כפי הנראה מפשט לשונו שדוק' נקרא שלא על הסדר כשנסמכה ראשונה לשלישית עם כל זה אין לנו לעשות מעשה על פיו בדבר הזה כיון שהגאונים "ורוב הפוסקי' חולקים עליו" [עיין טור יורה דעה סי' ל"ט] גם נתפשט המנהג לאיסור בכל המקומות שראינו ואפילו במקומות שהחזיקוהו לרב ועושים מעשיהם על פיו כמו בכל מלכות המערב שמעתי שיש להם בקבלה רב מפי רב קצת דברים שאין עושים על פיו כמו בכפיית הגט דמאיס עלי ודינים אחרים וכו' ע"ש.

וכן ראיתי עוד בשו"ת מהרי"ק (סי' קפא בסופו) שחלק ע"ד הרמב"ם וכתב, וכ"ש הכא "דרוב הפוסקים חולקים על רבינו משה" דיש להלך אחר רוב הפוסקים. ועיין עוד בשו"ת הרשב"ש (סי' קפה) שכתב, שאע"פ שהרמב"ם כתב שאינו גט "רוב הפוסקים דוחים דברי הרמב"ם" ובדיעבד אם כבר היה מעשה היינו סומכים ע"ד. וכ"כ עוד (בסי' תכז) שראוי לחוש לדברי הרשב"א והר"ן נגד דעת הרמב"ם. ע"ש. וכן מצאתי בשו"ת המבי"ט ח"א (סימן כז) שכתב, וכל האחרוני' הכריעו כדברי ר"ת ז"ל ולא כדברי רש"י והרמב"ם ז"ל, אפשר דאפילו במקומות שנוהגים לדון על פי הרמב"ם ז"ל שיהא דין זה בכלל אותם שיצאו מן הכלל שאינם דנים על פי הרמב"ם ז"ל "כיון שכל האחרונים חולקי' עליו". ע"כ. ועיין עוד בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' רנו) שכתב לגבי דין מורדת שלכתחילה לא יעשו כדעת הרמב"ם "כי האחרונים החמירו בדבר" ומקצת דברים נוהגים שלא ע"פ ואחד מהם דין מורדת. ע"ש באריכות. וכ' בשו"ת יכין ובועז ח"א (סי' קכד) שכבר דחו דברי הרמב"ם בראיות ברורות מן התלמוד ולא נוהגים בזה כדבריו. וכ"כ בח"ב (סי' כג) שיש כמה מקומות שלא פוסקים כדעת הרמב"ם. ועיין עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' צא).

ועין רואה שכל שחלקו על הרמב"ם רוב האחרונים אין עושין כדבריו אלא כדברי האחרונים שהלכה כבתראי, ואע"פ שהפוסקים מכנים שקיבלנו הוראות הרמב"ם היינו באופן כללי חוץ מאיזה מקומן כנ"ל. וה"ה אצל מרן השלחן ערוך עצמו שכל שחלקו עליו רוב ככל האחרונים עבדינן כוותייהו כמו שמצינו לגאון רבי משה כלפון הכהן ראב"ד ג'רבא בשו"ת שואל ונשאל ח"ב (חיו"ד סי' קכ) שכ' לדעת מרן ז"ל מותר לכתחילה לטבול בהם אמנם כיון דכל האחרונים ז"ל אסרו לכתחילה יש לחוש לדבריהם. ע"ש. ובח"ז (יו"ד סי' קג דף צז ע"ב) שכתב, שאם כל רבני האחרונים הספרדים המפורסמים תמהו על הוראת מרן ז"ל והחמירו נגדו, לא עבדינן כוותיה דמרן ז"ל. וכ"כ תלמידו רבי רחמים חי חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן ח"ז (סי' קיג דף רפ"ד) שכיון שכל האחרוים חולקים על מרן יש להחמיר. ובח"ח (סי' א דף מ"ג ד"ה גם) כתב, בכמה מקומות חולקים האחרונים על דברי מרן ז"ל בעיקר הדין שכן נראה לדעתם בעיקר הדין ע"ש.

ודבר זה אין חולק עליו אף לא מרן רבנו עובדיה. כי אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ומה שכת"ר הזכיר מיחוה דעת היינו במקום שדעת מרן אינה תמוה אלא מוקשית מחמת כמה דברים אך אפשר ליישבם אין הולכים אחר הדעה הברורה בסברא כיון שמרן לא פסק כמותה.

ודבר זה למדנו ממרן עצמו שאע"פ שכתב על הרמב"ם בשו"ת אבקת רוכל (סי' לב) ועוד שקיבלנו הוראותיו, בכ"ז בבית יוסף חושן משפט (סימן כה) בבדק הבית כתב לנו וז"ל, ואני אומר שבזמן הזה פשט הדבר בכל גלילותינו לפסוק כהרמב"ם זולת בקצת מקומות שהוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו. עכ"ל. ועיין שו"ת מהרי"ף (סי' כג). וכן מצינו בשו"ת מהרלב"ח (סימן ו) שכתב, אם לענין מעשה אתה שואל אינך צריך לחפש דעתו ז"ל [של הרמב"ם] שאף על פי שתהיה דעתו ז"ל כפי הנראה מפשט לשונו שדוק' נקרא שלא על הסדר כשנסמכה ראשונה לשלישית עם כל זה אין לנו לעשות מעשה על פיו בדבר הזה כיון שהגאונים "ורוב הפוסקי' חולקים עליו" [עיין טור יורה דעה סי' ל"ט] גם נתפשט המנהג לאיסור בכל המקומות שראינו ואפילו במקומות שהחזיקוהו לרב ועושים מעשיהם על פיו כמו בכל מלכות המערב שמעתי שיש להם בקבלה רב מפי רב קצת דברים שאין עושים על פיו כמו בכפיית הגט דמאיס עלי ודינים אחרים וכו' ע"ש.

וכן ראיתי עוד בשו"ת מהרי"ק (סי' קפא בסופו) שחלק ע"ד הרמב"ם וכתב, וכ"ש הכא "דרוב הפוסקים חולקים על רבינו משה" דיש להלך אחר רוב הפוסקים. ועיין עוד בשו"ת הרשב"ש (סי' קפה) שכתב, שאע"פ שהרמב"ם כתב שאינו גט "רוב הפוסקים דוחים דברי הרמב"ם" ובדיעבד אם כבר היה מעשה היינו סומכים ע"ד. וכ"כ עוד (בסי' תכז) שראוי לחוש לדברי הרשב"א והר"ן נגד דעת הרמב"ם. ע"ש. וכן מצאתי בשו"ת המבי"ט ח"א (סימן כז) שכתב, וכל האחרוני' הכריעו כדברי ר"ת ז"ל ולא כדברי רש"י והרמב"ם ז"ל, אפשר דאפילו במקומות שנוהגים לדון על פי הרמב"ם ז"ל שיהא דין זה בכלל אותם שיצאו מן הכלל שאינם דנים על פי הרמב"ם ז"ל "כיון שכל האחרונים חולקי' עליו". ע"כ. ועיין עוד בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' רנו) שכתב לגבי דין מורדת שלכתחילה לא יעשו כדעת הרמב"ם "כי האחרונים החמירו בדבר" ומקצת דברים נוהגים שלא ע"פ ואחד מהם דין מורדת. ע"ש באריכות. וכ' בשו"ת יכין ובועז ח"א (סי' קכד) שכבר דחו דברי הרמב"ם בראיות ברורות מן התלמוד ולא נוהגים בזה כדבריו. וכ"כ בח"ב (סי' כג) שיש כמה מקומות שלא פוסקים כדעת הרמב"ם. ועיין עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' צא).

ועין רואה שכל שחלקו על הרמב"ם רוב האחרונים אין עושין כדבריו אלא כדברי האחרונים שהלכה כבתראי, ואע"פ שהפוסקים מכנים שקיבלנו הוראות הרמב"ם היינו באופן כללי חוץ מאיזה מקומן כנ"ל. וה"ה אצל מרן השלחן ערוך עצמו שכל שחלקו עליו רוב ככל האחרונים עבדינן כוותייהו כמו שמצינו לגאון רבי משה כלפון הכהן ראב"ד ג'רבא בשו"ת שואל ונשאל ח"ב (חיו"ד סי' קכ) שכ' לדעת מרן ז"ל מותר לכתחילה לטבול בהם אמנם כיון דכל האחרונים ז"ל אסרו לכתחילה יש לחוש לדבריהם. ע"ש. ובח"ז (יו"ד סי' קג דף צז ע"ב) שכתב, שאם כל רבני האחרונים הספרדים המפורסמים תמהו על הוראת מרן ז"ל והחמירו נגדו, לא עבדינן כוותיה דמרן ז"ל. וכ"כ תלמידו רבי רחמים חי חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן ח"ז (סי' קיג דף רפ"ד) שכיון שכל האחרוים חולקים על מרן יש להחמיר. ובח"ח (סי' א דף מ"ג ד"ה גם) כתב, בכמה מקומות חולקים האחרונים על דברי מרן ז"ל בעיקר הדין שכן נראה לדעתם בעיקר הדין ע"ש.

ודבר זה אין חולק עליו אף לא מרן רבנו עובדיה. כי אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ומה שכת"ר הזכיר מיחוה דעת היינו במקום שדעת מרן אינה תמוה אלא מוקשית מחמת כמה דברים אך אפשר ליישבם אין הולכים אחר הדעה הברורה בסברא כיון שמרן לא פסק כמותה.

לאחר שראיתי דברי כת"ר עיינתי שוב ביחוה דעת שם והאמת עם כבודו. יישר כח על הדברים.