אני לא רואה בעיה לענות על כל קדיש שנאמר במקום צורך, ואם האומר קדיש אומר אותו על פסוקים וכד' שהיו לפניו הרי שאין בעיה ויש לענות על הקדיש.
אולי היה מקום להסתפק אם מסרו שיעור וכשהגיעו לקדיש נכנס מישהו מבחוץ שלא שמע כלל את השיעור, האם יכול להגיד קדיש. גם בכה"ג מסתבר שיאמר, ועכ"פ איני יודע אם נכתב להדיא מעניין זה.
אולי היה מקום להסתפק אם מסרו שיעור וכשהגיעו לקדיש נכנס מישהו מבחוץ שלא שמע כלל את השיעור, האם יכול להגיד קדיש. גם בכה"ג מסתבר שיאמר, ועכ"פ איני יודע אם נכתב להדיא מעניין זה.
זה מדובר על קדיש של התפילה, אני התכוונתי לקדיש על שיעור וכד'. וגם בשיעור, לא שהיה שיעור לחמישה אנשים ואח"כ הגיעו עוד חמישה, אלא אם היה שיעור של עשרה, ואח"כ הגיע עוד אחד שהוא רוצה לומר את הקדיש.אלא דכאן מובא אחרת ממור:
אוצר החכמה
tablet.otzar.org
אושרי רביב
Well-known member
צריך שהקדיש שאומרים יהיה שייך לחלק שנאמר לפניו. כלומר, שהקדיש שאומרים לאחר לימוד התורה, משתייך ללימוד שנאמר בשיעור. ואלמלי כן, אין לקדיש על מה לחול.
אם ירצה כבודו לעיין בספרים ולהחכים ממעיין תורתם של רבותינו, יעיין במה שכתב הט"ז (סי' נה סק"ג), ובשו"ת מהר"ם מינץ (סי' ח). ובשו"ת שער אפרים (סי' יז). ובאליה רבה (סק"ג). ובמשנה ברורה (שם ס"ק ב). ובמגן אברהם (סי' סט ס"ק ד), שהביא לדברי הרב לחם חמודות (ברכות פרק ח אות מ), וראה עוד במגן אברהם (סי' רלד ס"ק א). ובביאור הגר"א (סי' רלד). ובמקור חיים (סי' נה אות ב-ג), ובמשבצות זהב (סי' נה סק"ג), ובערוך השלחן (סי' נה ס"ה), ובספר באר שבע (סוף מסכת סוטה). ובאוצר הגאונים (מגילה סי' קג). ומרן החיד"א בקשר גודל (סי' ח אות א). ובחסד לאלפים (סי' נד ס"ק ג), ובכף החיים (סי' נה ס"ק ה וס"ק לט). ובתורת חיים סופר (ס"ק ג). ובשו"ת מנחת אלעזר חלק ד (סימן עב), ובשו"ת אבן השוהם (סימן יט), ובשו"ת עמודי אש (סי' ג אות ג), ובשו"ת זיכרון יהודה גרינוואלד חלק א (סי' כד), ובשו"ת אהל משה צוויג חלק א (סימן סג), ובשו"ת משיב הלכה חלק ב (סימן נ), ובשו"ת מנחת דוד חלק א (סימן סה). והוב"ד כ"ז בהלכה ברורה. כך רשום בזכרונותי, ולא ציינתי על המקום המדויק בהלכה ברורה. ואידך זיל גמור.
אם ירצה כבודו לעיין בספרים ולהחכים ממעיין תורתם של רבותינו, יעיין במה שכתב הט"ז (סי' נה סק"ג), ובשו"ת מהר"ם מינץ (סי' ח). ובשו"ת שער אפרים (סי' יז). ובאליה רבה (סק"ג). ובמשנה ברורה (שם ס"ק ב). ובמגן אברהם (סי' סט ס"ק ד), שהביא לדברי הרב לחם חמודות (ברכות פרק ח אות מ), וראה עוד במגן אברהם (סי' רלד ס"ק א). ובביאור הגר"א (סי' רלד). ובמקור חיים (סי' נה אות ב-ג), ובמשבצות זהב (סי' נה סק"ג), ובערוך השלחן (סי' נה ס"ה), ובספר באר שבע (סוף מסכת סוטה). ובאוצר הגאונים (מגילה סי' קג). ומרן החיד"א בקשר גודל (סי' ח אות א). ובחסד לאלפים (סי' נד ס"ק ג), ובכף החיים (סי' נה ס"ק ה וס"ק לט). ובתורת חיים סופר (ס"ק ג). ובשו"ת מנחת אלעזר חלק ד (סימן עב), ובשו"ת אבן השוהם (סימן יט), ובשו"ת עמודי אש (סי' ג אות ג), ובשו"ת זיכרון יהודה גרינוואלד חלק א (סי' כד), ובשו"ת אהל משה צוויג חלק א (סימן סג), ובשו"ת משיב הלכה חלק ב (סימן נ), ובשו"ת מנחת דוד חלק א (סימן סה). והוב"ד כ"ז בהלכה ברורה. כך רשום בזכרונותי, ולא ציינתי על המקום המדויק בהלכה ברורה. ואידך זיל גמור.
