• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קונטרס דרכה של תורה

כאן הוא כתב ועכ"פ הרוצה לסמוך בזה על הט"ז והאחרונים הנ"ל יש לו על מה שיסמוך וכ"כ בשו"ת משנה הלכות.
הדיון שלנו היה על מה הולך 'הרוצה לסמוך וכו', האם רק על האוכל י"ח גרם, או על כל ספק שיש, ובזה הבאתי את המשנה הלכות שציין מרן זצ"ל שמבואר דקאי על עצם הדין.
קוודם כל חזק וברוך.
אבל שוב מחילה מכתר
הרב מלכא מציג בספרו למי שקורא את הליכות ברכות שהרב עובדיה אומר לברך על ספק
והמעיין יראה שזה רק ע''מ לסמוך
יוצא שהשואל את מרן יאמר לו לא לכלול
ולפי מה שכתב הרב מלכא משתמע שמרן יאמר לו כן לכלול לכתחילה
וזו דוג' לכל מה שדיברנו שלא דייק בדבריו

ויש עוד דו' כזו בהליכות ברכות החדש שהוא מביא את הרב עובדיה שיש לברך על שינוי פחות מכזית במיני מזונותהליכות עולם ח''ב
ולמעשה זה לא כך אלא רק יש ע''מ לסמוך אם מברך
ועיי'ן
 
תוכל להעלות כאן את כל התשובות של הר' אופיר מלכא שהזכרת?
מצורף.
אני רוצה להדגיש שהנידון כאן הוא לא 'תוכן' התשובות. אפשר להתפלפל, לחלוק ולא לקבל 'כדרכה של תורה'.
כואב לי הצגת הדברים. 'להעלים' מעיני הקורא התמים שהיה כבר מו"מ בזה והשיב תשובות, ולא טרחו לדחות אותם, אלא חזרו שוב על ההשגות הישנות כאלו כלום לא קרה.
 

קבצים מצורפים

  • הרב אופיר.pdf
    3.4 MB · צפיות: 27
זו דוג' לכל מה שדיברנו שלא דייק בדבריו

ויש עוד דו' כזו בהליכות ברכות החדש שהוא מביא את הרב עובדיה שיש לברך על שינוי פחות מכזית במיני מזונותהליכות עולם ח''ב
ולמעשה זה לא כך אלא רק יש ע''מ לסמוך אם מברך
ועיי'ן
אדרבה, זה מראה שאינו חוסר דיוק, אלא כך הוא נוקט בהגשת ובפסק הדברים. שכיון שלפי שאר הפוסקים צריך לברך, וגם לדעת הרב עובדיה מי שמברך יש לו על מה לסמוך ואינו ברכה לבטלה או איסור וכדומה, כלומר שיש מקום לזה - כך הוא נוקט. גם בשידורים שלו הוא מציג את הדברים בצורה כזו. זוהי שיטתו הכללית.
אני מסכים איתך שהיה מקום לדייק יותר בדברים, אבל כיון שספרו בלא"ה אינו הולך לדעת הרב עובדיה, לא טורח לדייק כ"כ, העיקר שהדברים אינם טעות כמו שהצגתם את זה בתחלה שלדעת הרב עובדיה 'אסור' והוא כתב 'מותר', אלא לדעת הרב עובדיה 'הרוצה' להוסיף יש לו על מה לסמוך, והוא כתב ש'מותר'. ההבדל הוא לא כ"כ גדול, בפרט למי שבלא"ה לא פוסק כמותו לגמרי וכנ"ל.

הרי הספר לא נועד לשכמותכם שפוסקים בכל דבר כדעת הרב עובדיה בלבד. לאחרים שהספר נועד בשבילם - דיוק זה לא משנה כ"כ.

ואדרבה אחרי שהודית שלפי דעת הרב עובדיה המברך יש לו על מה לסמוך - מדוע אינך מעיר על מ"ב המאורות ש'לא דייקו' בדבריהם [כלומר קראו רק את הלמעלה ולא עיינו בהערות עד הסוף]?
 
מצורף.
אני רוצה להדגיש שהנידון כאן הוא לא 'תוכן' התשובות. אפשר להתפלפל, לחלוק ולא לקבל 'כדרכה של תורה'.
כואב לי הצגת הדברים. 'להעלים' מעיני הקורא התמים שהיה כבר מו"מ בזה והשיב תשובות, ולא טרחו לדחות אותם, אלא חזרו שוב על ההשגות הישנות כאלו כלום לא קרה.
אין כוונתי לאלו, כי את זה ראיתי, אבל טוב שאתה מעלה כאן בכדי שיוכלו לפלפל בהם.
כוונתי בעיקר לתשובות על מנין המרפסות ועל זמן ק"ש.
ולגוף הדבר בענין הערותיו בסוף ספרו, הנה הוא שלח את הערותיו אלו למרן הראש"ל שליט"א מיד אחרי צאת שו"ת הראש"ל, וכמה מתלמידי מרן שליט"א השיבו לו תשובות על כל הערותיו (יצויין שהוא לא השיב על כל הערות מרן הראש"ל שליט"א, ומענין האם במה שלא השיב חזר בו ומודה על האמת, או שאשגוחי לא אשגח ביה?), ולא השיב לאף אחד מהם מאומה, וגם הדפיס את דבריו כמות שהם בלא שינוי כלל, משל לא היה באף הערה מהערותיהם לשנות פסיק מהבנתו באף נקודה.
ועוד יצויין שבמכתבו העיר למרן ב' הערות על פסקים שונים בהלכות ברכות בשו"ת הראש"ל א' על ברכת הגרנולה, והשני על ברכה אחרונה על ופלים, ומודים דרבנן היינו שבחייהו שמרן הראש"ל תיקן במהדורה השניה את דבריו לענין ברכה אחרונה על הוופלים. (מכאן רואים את חתירתו אחר האמת).
 
אדרבה, זה מראה שאינו חוסר דיוק, אלא כך הוא נוקט בהגשת ובפסק הדברים. שכיון שלפי שאר הפוסקים צריך לברך, וגם לדעת הרב עובדיה מי שמברך יש לו על מה לסמוך ואינו ברכה לבטלה או איסור וכדומה, כלומר שיש מקום לזה - כך הוא נוקט. גם בשידורים שלו הוא מציג את הדברים בצורה כזו. זוהי שיטתו הכללית.
אני מסכים איתך שהיה מקום לדייק יותר בדברים, אבל כיון שספרו בלא"ה אינו הולך לדעת הרב עובדיה, לא טורח לדייק כ"כ, העיקר שהדברים אינם טעות כמו שהצגתם את זה בתחלה שלדעת הרב עובדיה 'אסור' והוא כתב 'מותר', אלא לדעת הרב עובדיה 'הרוצה' להוסיף יש לו על מה לסמוך, והוא כתב ש'מותר'. ההבדל הוא לא כ"כ גדול, בפרט למי שבלא"ה לא פוסק כמותו לגמרי וכנ"ל.

הרי הספר לא נועד לשכמותכם שפוסקים בכל דבר כדעת הרב עובדיה בלבד. לאחרים שהספר נועד בשבילם - דיוק זה לא משנה כ"כ.

ואדרבה אחרי שהודית שלפי דעת הרב עובדיה המברך יש לו על מה לסמוך - מדוע אינך מעיר על מ"ב המאורות ש'לא דייקו' בדבריהם [כלומר קראו רק את הלמעלה ולא עיינו בהערות עד הסוף]?
תשובה לסוף דבריך היא שבמקור הדין בסוגרים הם כתבו חזו''ע עמ' כך וכך בהערה
וממילא אין לומר שלא עיינו ולכן אני לא מודה במאה אחוז אלא עדיין סובר שאם במאור ישראל במוקם של יחוה דעת ויביע אומר שדן בזה לא העירו לחילוק והרי למדו תורתו של הרב יותר טוב מאיתנו אות הוא לכך שאין הדברים חד משמעים אלא עדין יכולים להתפרש כמו שמאוררות כתבו
ועדין אין הדבר מצדיק לא לדייק כי יש כמה דוג' ולא אחת או שתים שהרב מלכא טועה בהם בשם הרב עובדיה כמו שמובא בדרכה של תורה וגם אני יכול להוסיף עוד
לענין הגומל על שחיה בים מה שכתב בדעתו ועוד
ושורה תחתונה שאין לסמוך עליו למעשה כמו שכתב הרשלצ ואנו לא צריכים לדון במה שהרשלצ חתך והשוה אותו לרב משה לוי שחולק על מרן בעשרות דוגמאות.

האם ברור? האם יש לך מה לטעון מנגד?
 
כמה מתלמידי מרן שליט"א השיבו לו תשובות על כל הערותיו
מצורפים דברי ב' מתלמידי מרן הראש"ל שליט"א שנשלחו לרב אופיר מלכא.
יתכן מאוד שיש עוד ששלחו לו, אבל זה ידוע לי בבירור.
 

קבצים מצורפים

  • תשובות הרב שמעון ללוש להערות הרב אופיר מלכא- מעודכן.pdf
    303.7 KB · צפיות: 23
  • תשובות הרב אורן נזרית להערות הרב אופיר מלכא.pdf
    44.9 KB · צפיות: 31
מה יש לי לטעון אם אתה חרצת את גורלו כפי שטען הרב יצחק?
חשבתי שיש כאן רצון למו"מ, אבל אם בשורה התחתונה אתה כותב שלא צריכים לדון. אז אני מקיים רצונך.
אם אתה מחובר לפורום אז חשבתי שאתה באותו ראש ולא אני חרצתי
רק אני מוכן לשלוח לך עוד דוג' שתוכל לנסות לדון לכף זכות את הרב מלכא
 
מה כתב בזה בדעת מרן?
אדרבה, מישהו יכול לענות תשובה טובה לשאלותיו הראשונות?
1658084865564.png

האם מישהו מכם שהיה בר הכי לפני שיצא החזו"ע ברכות בירך על שחיה בים? אני זוכר כשיצא הספר זה היה חידוש עצום שאין כמותו. ובודאי שהמנהג הפשוט בכל עם ישראל ללא פוצה פה ומצפצף היה שלא 'חלמו' אפילו לברך על שחיה בים.
האם זה לא מספיק לומר סב"ל בדבר כזה נפוץ? ואכן גם לאחר פסק זה לא קיבלוהו הרב דוד והרב יהודה ברכה ועוד ת"ח רבים שראו בזה ספק ברכות אמיתי וחידוש עצום שאין לו מקור.
 
אדרבה שלח.
ראשית הוא מתייחס למה שכתב בהליכות עולם למעלה כאילו מרן חזר בו ממהדורא ראשונה וזה לא יתכן כי למטהאותו דבר והלמעלה כתב אותו בנו הרב דודולא מרן עצמו כמבו' בהנהגות שאלה יפה או בס' רבנו.

כתב לגבי ים צ''ע מאי שנא שצריך 72 דקות ובים משמע שלאצריך
ולא פתח שת מעין אומר שצריך כל שהוא כי בשחיה יש סכנה יותר מצויה.

ושאזכור עוד אולי אשלח ב'ה
 
אדרבה, מישהו יכול לענות תשובה טובה לשאלותיו הראשונות?
הצג קובץ מצורף 4256

האם מישהו מכם שהיה בר הכי לפני שיצא החזו"ע ברכות בירך על שחיה בים? אני זוכר כשיצא הספר זה היה חידוש עצום שאין כמותו. ובודאי שהמנהג הפשוט בכל עם ישראל ללא פוצה פה ומצפצף היה שלא 'חלמו' אפילו לברך על שחיה בים.
האם זה לא מספיק לומר סב"ל בדבר כזה נפוץ? ואכן גם לאחר פסק זה לא קיבלוהו הרב דוד והרב יהודה ברכה ועוד ת"ח רבים שראו בזה ספק ברכות אמיתי וחידוש עצום שאין לו מקור.
אני ברכתי למרות שבילקוי כותב לא לברך אך היות ולא חולק על מרן זצל כמו שגילה דעתו הריני לא חושש
ואין סבל נגד גדול הדור כמו שכתבתי במקום אחר בפורום עם מקורות בשם הרשלצ
 
אדרבה, זה מראה שאינו חוסר דיוק, אלא כך הוא נוקט בהגשת ובפסק הדברים. שכיון שלפי שאר הפוסקים צריך לברך, וגם לדעת הרב עובדיה מי שמברך יש לו על מה לסמוך ואינו ברכה לבטלה או איסור וכדומה, כלומר שיש מקום לזה - כך הוא נוקט. גם בשידורים שלו הוא מציג את הדברים בצורה כזו. זוהי שיטתו הכללית.
אני מסכים איתך שהיה מקום לדייק יותר בדברים, אבל כיון שספרו בלא"ה אינו הולך לדעת הרב עובדיה, לא טורח לדייק כ"כ, העיקר שהדברים אינם טעות כמו שהצגתם את זה בתחלה שלדעת הרב עובדיה 'אסור' והוא כתב 'מותר', אלא לדעת הרב עובדיה 'הרוצה' להוסיף יש לו על מה לסמוך, והוא כתב ש'מותר'. ההבדל הוא לא כ"כ גדול, בפרט למי שבלא"ה לא פוסק כמותו לגמרי וכנ"ל.

הרי הספר לא נועד לשכמותכם שפוסקים בכל דבר כדעת הרב עובדיה בלבד. לאחרים שהספר נועד בשבילם - דיוק זה לא משנה כ"כ.

ואדרבה אחרי שהודית שלפי דעת הרב עובדיה המברך יש לו על מה לסמוך - מדוע אינך מעיר על מ"ב המאורות ש'לא דייקו' בדבריהם [כלומר קראו רק את הלמעלה ולא עיינו בהערות עד הסוף]?
אתה מודה שהוא לא מדייק בדעת מרן זיע"א?
א"כ לי ולעוד רבים זה מאוד משנה, למה אתה חושב שאי דיוק בהלכה זה לא משנה? ואם אתה אומר שזו דרכו אז זה חמור שבעתיים. אם ספרו לא מיועד למי שפוסק כמרן זיע"א אז שלא יזכיר אותו בכלל. אם הוא מזכיר אותו שידייק.
[אם משנ"ב מאורות גם טעו זה בעיה, אבל השאלה האם זה שיטתי].
 
אדרבה, מישהו יכול לענות תשובה טובה לשאלותיו הראשונות?
הצג קובץ מצורף 4256

האם מישהו מכם שהיה בר הכי לפני שיצא החזו"ע ברכות בירך על שחיה בים? אני זוכר כשיצא הספר זה היה חידוש עצום שאין כמותו. ובודאי שהמנהג הפשוט בכל עם ישראל ללא פוצה פה ומצפצף היה שלא 'חלמו' אפילו לברך על שחיה בים.
האם זה לא מספיק לומר סב"ל בדבר כזה נפוץ? ואכן גם לאחר פסק זה לא קיבלוהו הרב דוד והרב יהודה ברכה ועוד ת"ח רבים שראו בזה ספק ברכות אמיתי וחידוש עצום שאין לו מקור.
את האמת, אם אינני טועה, גם מרן הראש"ל אמר בשיעורו שהוא לא מבין פסק זה, אך אינו יכול לחלוק על אביו. או במילים אחרות, אם אביו לא היה פוסק כך הוא היה כותב אחרת.
 
אני ברכתי למרות שבילקוי כותב לא לברך אך היותולא חוזר בו הריני לא חושש
ואין סבל נגד גדול הדור כמו שכתבתי במקום אחר בפורום עם מקורות בשם הרשלצ
כמדומה שמרן הראש"ל שליט"א אף הוא תמה בזה על פסק מרן זיע"א. והידענים כבר יוכלו להעלות את השיעור/העלון.
 
את האמת, אם אינני טועה, גם מרן הראש"ל אמר בשיעורו שהוא לא מבין פסק זה, אך אינו יכול לחלוק על אביו. או במילים אחרות, אם אביו לא היה פוסק כך הוא היה כותב אחרת.
כמדומה שמרן הראש"ל שליט"א אף הוא תמה בזה על פסק מרן זיע"א. והידענים כבר יוכלו להעלות את השיעור/העלון.
נו, אז מה רוצים ממנו? הוא לא הבן של הרב עובדיה. והרי אפילו בנו הרב דוד חלק עליו בזה. אז מה ההשגה עליו????
 
חזור
חלק עליון