• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קיצור הלכות שבועות שחל במוצאי שבת- תשפ״ב

יש"כ על החיבור הקולע למטרה

מה שכתב שצריך להכין את הפתיל צף בערב שבת. לך נאה ראה בילקוט יוסף יו"ט עמוד תקו שפסק שמותר.

לכוון ביום שלפני שבועות לפטור ברכות התורה עד עלות השחר ביום הבא. כ"כ ביביע אומר ח"ה ס"ו. והוסיף שלדידן לא צריך לזה כלל.

לגבי סעודת שלישית, יש לכתוב שעד זמן מנחה קטנה יכול לאכול כרצונו, בלבד שיכול לאכול בערב החג. ואחר מנחה קטנה מותר עד כביצה פת.

לגבי סידור וניקוי הבית, יש לחלק שאם הסידור והניקיון הם לצורך השבת כגון שיש לכלוך או ריח רע וכד' באופן שאינו כבוד השבת, מותר. הא לאו הכי אסור (ילקו"י שבועות עמוד תקפח).

למה כתבת "מעט" לפני עלות החשר יברכו וכו'. צריך לברך בעלות השחר ולא לפני.
 
כבודו כתב בעניין בשר וחלב, "או יחממו בכלי". עצה זו אולי תועיל כאשר הפלאטה נקייה לגמרי. אבל כאשר היא מלוכלכת?
כמו כן גם אם היא נקייה, במציאות שישפך רוטב הפלאטה יכולה להעביר את הבלוע בה לתוך כלי החלבי.
תודה.
כתבתי בקיצור וע״פ כללי ההלכה.
המקרים שהצגת רחוקים מאוד.
גם כאשר הפלאטה מלוכלכת יש כאן דין גבי הסיר אך לא לגבי האוכל שבתוכו, וכולי האי ואולי.
בנוסף אף אם היא נקייה ונשפך רוטב ישראל קדושים לא יחממו שניכר שיש כאן חשש לאיסור בשר וחלב….

אגב, ראה בספר ילקוט יוסף שכתב שהמיקל אף באופן כזה שמניח מאכל חלב ממש על גבי פלאטה הבלועה מטעם בשר, יש לו על מה שיסמוך. אך כמובן שיש להחמיר לכתחילה.

לציין רק שמי שחושש לדעת החכמת אדם כלל ע"ד סעיף ד' שסובר שבליעה עוברת מכלי לכלי גם בלי רוטב, תבוא עליו ברכה.
 
יש"כ על החיבור הקולע למטרה

מה שכתב שצריך להכין את הפתיל צף בערב שבת. לך נאה ראה בילקוט יוסף יו"ט עמוד תקו שפסק שמותר.
וודאי שמותר, אך לכתחילה- יש להכין קודם השבת. ועיין בהערות בילקו״י במקורות שציינת שפותח את היריעה על כך. כמו כן בהערה מס׳ 1 בדף שלי, ״ואם שכחה- תכין ביו״ט״. ודו״ק.
1654026483800.jpeg
לכוון ביום שלפני שבועות לפטור ברכות התורה עד עלות השחר ביום הבא. כ"כ ביביע אומר ח"ה ס"ו. והוסיף שלדידן לא צריך לזה כלל.
ולכן כתבתי בלשון- ״יש מי שכתב״.
לגבי סעודת שלישית, יש לכתוב שעד זמן מנחה קטנה יכול לאכול כרצונו, בלבד שיכול לאכול בערב החג. ואחר מנחה קטנה מותר עד כביצה פת.
כך מסתבר, וכך המציאות. אך בילקו״י שבועות וספירת העומר עמוד תקפ״ז בהערות לא הבין כמוך.
ויתרה מכך, לפי החשבון של הילקו״י (ע״פ מה שכתב בהערה- ״שכביצה זה לכתחילה…״) נראה לומר שאחרי מנחה קטנה יאכל *פחות מכביצה*, וכפי הגירסא בחזו״ע פסח וילקו״י מועדים. ועיין בדבריו.
לגבי סידור וניקוי הבית, יש לחלק שאם הסידור והניקיון הם לצורך השבת כגון שיש לכלוך או ריח רע וכד' באופן שאינו כבוד השבת, מותר. הא לאו הכי אסור (ילקו"י שבועות עמוד תקפח).
ברור. בהערה 5 בדף שלי, כתבתי כלל- כל דבר שיש בו הנאה מהפעולה גם בשבת עצמה- אינו הכנה! וגם בגופא הדף בסעיף 11.
למה כתבת "מעט" לפני עלות החשר יברכו וכו'. צריך לברך בעלות השחר ולא לפני.
לא כתבתי שמעט לפני עלות השחר יברכו, אלא כתבתי- ״מעט לפני עלות השחר יפסיקו מלימודם….״. הדגש על הפסקת הלימוד משום ברכות התורה.



בסיפא, מודה לכת״ר על הערותיו הדקדקניות והמחכימות.
תזכה להגדיל תורה להאדירה.
 
אין מה לברר צדיק.
מה שכתבת זה תחילת שעה תשיעית. וזה לדעת המשנ״ב והרמ״א.
לעומת זאת בציטוטים שכתבתי מדובר על זמן מנחה קטנה או שעה עשירית (שזה חצי שעה אחרי).

השעה שכתבתי מדוייקת ונכונה.
אין לדעתי עוד מקום לדון בעניין זה, ומשום שמדובר בדבר מובן שגם ככה אין לו נפקא מינה הלכתית (שכן בוודאי שניתן לאכול אף אחרי זמן זה).
כעת הזדמן לידי לוח עיתים לבינה ושם כתוב 4:11.
 
תודה.
כתבתי בקיצור וע״פ כללי ההלכה.
המקרים שהצגת רחוקים מאוד.
גם כאשר הפלאטה מלוכלכת יש כאן דין גבי הסיר אך לא לגבי האוכל שבתוכו, וכולי האי ואולי.
בנוסף אף אם היא נקייה ונשפך רוטב ישראל קדושים לא יחממו שניכר שיש כאן חשש לאיסור בשר וחלב….

אגב, ראה בספר ילקוט יוסף שכתב שהמיקל אף באופן כזה שמניח מאכל חלב ממש על גבי פלאטה הבלועה מטעם בשר, יש לו על מה שיסמוך. אך כמובן שיש להחמיר לכתחילה.

לציין רק שמי שחושש לדעת החכמת אדם כלל ע"ד סעיף ד' שסובר שבליעה עוברת מכלי לכלי גם בלי רוטב, תבוא עליו ברכה.
המקרים אינם רחוקים. מה יעשו אם לאחר שבת שלימה הפלאטה התלכלכה? יועיל להניח כלי חלבי? ודאי שלא!
 
כבודו כתב מעט לפני עלות השחר יפסיקו מלימודם ויברכו את הברכות הרלוונטיות, עכ"ל. יותר מובן שמפסיקים ומברכים מעט לפני עלות השחר. צ"ל בעלות השחר מפסיקים ומברכים

אך לכתחילה- יש להכין קודם השבת.
אם באת מכח הילקו"י אין הכוונה שלכתחילה יש להכין כש"כ צריך עם דגש, אלא מהיות טוב להכין מערב שבת
 
כעת הזדמן לידי לוח עיתים לבינה ושם כתוב 4:11.
שמעתי על הלוח, ואני לא מכיר ע״פ מי הם פוסקים ולפי מי הם מורים, ואיהך חישובי זמניהם ועיתיהם.
הזמן שכתבתי תלוי במנחה קטנה וגם צירפתי צילום מלוח ״אור החיים״ המדוייק.

אנוכי על משמרתי אעמודה.
 
המקרים אינם רחוקים. מה יעשו אם לאחר שבת שלימה הפלאטה התלכלכה? יועיל להניח כלי חלבי? ודאי שלא!
וודאי שכדאי לנקות. ואי אפשר בדף קצר להיכנס לכל פינה.
כך היא דרכה של תורה במקום אחד עשירה ובמקום אחד עניה.
אולם, בעיניי הבעיה ההלכתית שאתה מציג פה- לא מצוייה ואף אם נאמר שכן- ללא נפקא מינה לגבי המאכל עצמו (שבתוך הכלי).
גם יש להוסיף שאף אם יש שיירי מאכל בוודאי נשרפו מחום הפלאטה ונפגמו.
בנוסף ציטטתי לכת״ר מתוך הילקו״י דאפילו אם הניח מאכל +חלבי+ ישירות ע״ג פלאטה הבלועה מבשר שיש לו ע״מ לסמוך. אך כבר ידוע שישראל קדושים מנקים ונזהרים בבשר וחלב ובהרחקותיהם.

שוב תודה על ההיתייחסות והדיון. שכוייח.
 
כבודו כתב מעט לפני עלות השחר יפסיקו מלימודם ויברכו את הברכות הרלוונטיות, עכ"ל. יותר מובן שמפסיקים ומברכים מעט לפני עלות השחר. צ"ל בעלות השחר מפסיקים ומברכים
מקבל את דבריך. ותודה על התיקון.
אם באת מכח הילקו"י אין הכוונה שלכתחילה יש להכין כש"כ צריך עם דגש, אלא מהיות טוב להכין מערב שבת
באתי מכוחו (בהמלצתו להכין קודם יו״ט) + חשבון שלי.
ה-״מאחורי הקלעים״ שבהלכה זו- הבאתי גם צדדים נוספים שאף לרב יצחק יוסף בעייתים כגון-
פתיחת חור השעם אם סתום בנקב, הפרדת השעם ע״י חיתוך במידה ומחובר אחד לשני (מגיעים בחבילה דבוקים אחד לשני- שלושה שלושה) ובתור הדרכה לרבים- כך ממליצים כל גדולי הפוסקים האחרונים- להכין מקודם יו״ט.
 
שמעתי על הלוח, ואני לא מכיר ע״פ מי הם פוסקים ולפי מי הם מורים, ואיהך חישובי זמניהם ועיתיהם.
הזמן שכתבתי תלוי במנחה קטנה וגם צירפתי צילום מלוח ״אור החיים״ המדוייק.

אנוכי על משמרתי אעמודה.
חבל על העמידה העיקשת. ישנו הפרש בין מנחה קטנה לשעה עשירית.
https://www.yeshiva.org.il/calendar/timesday עיין פה בתאריך שבת הקרובה
 
וכן פה:
 
חבל על העמידה העיקשת. ישנו הפרש בין מנחה קטנה לשעה עשירית.
https://www.yeshiva.org.il/calendar/timesday עיין פה בתאריך שבת הקרובה
שלום.
ראיתי את שניסית להוכיח הן מאתר ״ישיבה״ והן מאתר ״דין״. אך לא בהם תלויה ההוכחה אלא בשיטת החישוב. ואל תביאני הוכחה מאתרא דין או מכל אתר ואתר, אלא מזרועך שלך, והבא נימוקו בצידו.

ואין לי לצערי אלא לחלוק עליך ולעמוד על דבריי.
ואולי אנסה ״להסביר פנים״ מדוע כולם רשמו כך.

ראה נא, רבותיי לימדוני, שהיום מתחלק לשעות זמניות, כאשר כל שעה ״זמנית״ יכולה להיות ארוכה באחת, ויכולה להיות קצרה בשנייה, ותלוי בתקופות ובמקומות. והקב״ה יודע עיתיו ורגעיו.

בנוסף, ידוע מחלוקתם של המג״א והגר״א באופן חישוב זמני היום דלדעת המג״א מונים מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים, ואילו לגר״א מהזריחה בנץ ועד השקיעה.

עשיתי חשבון פשוט על פי לוח אור החיים-
זריחה- 5:42 , שקיעה- 19:44.
כל שעה זמנית היא 70 דקות (במדוייק 60.16666667 דק׳). וכל מה שמופיע אחרי הנק׳ העשרונית פירושו- 0.1666667 אחוז מהשעה. ומחישוב פשוט כמה זה 0.16666667 מ 60 דק׳ נקבל- בדיוק 10 דקות(!)
עד כאן הקפה ראשונה!

ומשידוע לנו על פי כללי ההלכה שזמן מנחה קטנה הוא 9.5 שעות זמניות מהיום, עתה נאמר שאם נוסיף 9.5 שעות ״זמניות״ (שערכן הוא 665 דקות) לחשבון שמנץ החמה נקבל-
5:42+ 665 דק׳ = 16:47 שזהו בדיוק זמן מנחה קטנה.
עד כאן הקפה שניה!

והדברים עולים כפתור ופרח גביעים משוקדים קנה אחד אל אחד למול לוח אור החיים שזה גם זמן מנחה קטנה שמובא שם.

אם כן למה מובא (על ידך) ששעה *עשירית* היא 16:10?
לא יודע… זה אתה צריך לנמק, תן פירכא על דבריי או הסבר את דבריך.
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וההסבר שלי הוא שריר ובריר.

ואם אנסה בכל זאת לגלות פנים בדבריך ולהסביר את שיטתך יכול מאוד להיות שבשיטת חישוב שעה עשירית הלוחות שהבאת חישבו לפי שיטת המג״א מעלות השחר, וחששו לזה. אין לי הסבר אחר.
מה כן, וזה מחודש בשבילי, בהנחה שאכן חישבו כך, אשמח לקבל מקור שלעניין הימנעות מסעודת קבע מחשבים את השעות החל מעלות השחר דווקא,
אם לך יש…. אשמח לקרוא.

בכל אופן, אם כך מורים , אכן אשנה, אך לא ראיתי לזה מקור.

בכל מקרה, אשריך שאתה עומד על עמדך.
חג שמח.
 
הם רק דבוקים לא מחוברים, כלומר הם היו מפורדים ונדפקו לאחר מכן ואין בהפרדתם איסור
בדידי הווא עובדא. אצלי בבית מחוברים שלושה שלושה אישה אל אחותה. ויש בזה מחלוקת הפוסקים- שיש שרצו לדמות זאת לגביעי אשל, שלדעת מרן הרב עובדיה (חזו״ע שבת ה׳ עמוד ע״ד) והגרש״ז אויירבעך- מותר לנתקם, ולדעת הרב אלישיב אסור ויש כאן משום מחתך.

וכאן במציאות נראה שהם ממש מחוברים בשרשרת עם קיבקוב מדוייק לקריעתן ומקפיד לחתכם במדוייק.
ולכן נראה לאסור.
 
שלום.
ראיתי את שניסית להוכיח הן מאתר ״ישיבה״ והן מאתר ״דין״. אך לא בהם תלויה ההוכחה אלא בשיטת החישוב. ואל תביאני הוכחה מאתרא דין או מכל אתר ואתר, אלא מזרועך שלך, והבא נימוקו בצידו.

ואין לי לצערי אלא לחלוק עליך ולעמוד על דבריי.
ואולי אנסה ״להסביר פנים״ מדוע כולם רשמו כך.

ראה נא, רבותיי לימדוני, שהיום מתחלק לשעות זמניות, כאשר כל שעה ״זמנית״ יכולה להיות ארוכה באחת, ויכולה להיות קצרה בשנייה, ותלוי בתקופות ובמקומות. והקב״ה יודע עיתיו ורגעיו.

בנוסף, ידוע מחלוקתם של המג״א והגר״א באופן חישוב זמני היום דלדעת המג״א מונים מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים, ואילו לגר״א מהזריחה בנץ ועד השקיעה.

עשיתי חשבון פשוט על פי לוח אור החיים-
זריחה- 5:42 , שקיעה- 19:44.
כל שעה זמנית היא 70 דקות (במדוייק 60.16666667 דק׳). וכל מה שמופיע אחרי הנק׳ העשרונית פירושו- 0.1666667 אחוז מהשעה. ומחישוב פשוט כמה זה 0.16666667 מ 60 דק׳ נקבל- בדיוק 10 דקות(!)
עד כאן הקפה ראשונה!

ומשידוע לנו על פי כללי ההלכה שזמן מנחה קטנה הוא 9.5 שעות זמניות מהיום, עתה נאמר שאם נוסיף 9.5 שעות ״זמניות״ (שערכן הוא 665 דקות) לחשבון שמנץ החמה נקבל-
5:42+ 665 דק׳ = 16:47 שזהו בדיוק זמן מנחה קטנה.
עד כאן הקפה שניה!

והדברים עולים כפתור ופרח גביעים משוקדים קנה אחד אל אחד למול לוח אור החיים שזה גם זמן מנחה קטנה שמובא שם.

אם כן למה מובא (על ידך) ששעה *עשירית* היא 16:10?
לא יודע… זה אתה צריך לנמק, תן פירכא על דבריי או הסבר את דבריך.
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וההסבר שלי הוא שריר ובריר.

ואם אנסה בכל זאת לגלות פנים בדבריך ולהסביר את שיטתך יכול מאוד להיות שבשיטת חישוב שעה עשירית הלוחות שהבאת חישבו לפי שיטת המג״א מעלות השחר, וחששו לזה. אין לי הסבר אחר.
מה כן, וזה מחודש בשבילי, בהנחה שאכן חישבו כך, אשמח לקבל מקור שלעניין הימנעות מסעודת קבע מחשבים את השעות החל מעלות השחר דווקא,
אם לך יש…. אשמח לקרוא.

בכל אופן, אם כך מורים , אכן אשנה, אך לא ראיתי לזה מקור.

בכל מקרה, אשריך שאתה עומד על עמדך.
חג שמח.
שוב אנסה להסביר שכבודו יבין... לא חילוק ממתי מתחילים לספור ולא מחלוקות אחרות... פשוט מאוד:
9.5 שעות זה מנחה קטנה. זה אומר שעברו מהיום תשע שעות. והתחילה כבר חצי שעה משעה עשירית!
זאת אומרת ש9.5 זה אחרי תחילת שעה עשירית.
אבל תחילת שעה עשירית עצמה היא חצי שעה לפני 9.5.
דקדק היטב ותראה להפליא איך החישוב מדוייק.
 
@abc123 , לדידי פשוט שאין טעות בחישוב של לוח אור החיים, לפני שאתה חולק תנסה להבין למה הרב בניזרי חישב כך.
מה שהרב @אשר מו מנסה להסביר הוא, שהיום מחולק ל-12 שעות זמניות מהנץ עד השקיעה, וכיוון שהזריחה היא ב-5:42 והשקיעה היא ב-19:44, כשתחשב את השעה הזמנית למספר דק׳ מדויק זה יוצא 70 דק׳ פלוס מינוס, כעת כשנחשב שעה זמנית כזו החל מ-5:42.
 
נערך לאחרונה:
@abc123 , לדידי פשוט שאין טעות בחישוב של לוח אור החיים, לפני שאתה חולק תנסה להבין למה הרב בניזרי חישב כך.
מה שהרב @אשר מו מנסה להסביר הוא, שהיום מחולק ל-12 שעות זמניות מהנץ עד השקיעה, וכיוון שהזריחה היא ב-5:42 והשקיעה היא ב-19:44, כשתחשב את השעה הזמנית למספר דק׳ מדויק זה יוצא 70 דק׳ פלוס מינוס, כעת כשנחשב שעה זמנית כזו החל מ-5:42.
שוב אנסה להסביר שכבודו יבין... לא חילוק ממתי מתחילים לספור ולא מחלוקות אחרות... פשוט מאוד:
9.5 שעות זה מנחה קטנה. זה אומר שעברו מהיום תשע שעות. והתחילה כבר חצי שעה משעה עשירית!
זאת אומרת ש9.5 זה אחרי תחילת שעה עשירית.
אבל תחילת שעה עשירית עצמה היא חצי שעה לפני 9.5.
דקדק היטב ותראה להפליא איך החישוב מדוייק.
תודה.
הבנתי כעת את כוונתך.
אכן לכתחילה- ישתדל לסיימה עד תחילת שעה עשירית.

לביא, אף אתה כיוונת לשם שמיים- ותודה על הערותיך.
חג שמח!!!
 
@abc123 , לדידי פשוט שאין טעות בחישוב של לוח אור החיים, לפני שאתה חולק תנסה להבין למה הרב בניזרי חישב כך.
מה שהרב @אשר מו מנסה להסביר הוא, שהיום מחולק ל-12 שעות זמניות מהנץ עד השקיעה, וכיוון שהזריחה היא ב-5:42 והשקיעה היא ב-19:44, כשתחשב את השעה הזמנית למספר דק׳ מדויק זה יוצא 70 דק׳ פלוס מינוס, כעת כשנחשב שעה זמנית כזו החל מ-5:42.
כבודו לא הבין....
הרב בניזרי לא טעה. הוא פשוט כתב מה זה זמן מנחה קטנה. ואתה מחליט שזמן מנחה קטנה זה הזמן שמותר לאכול עד אז את הסעודה.. אבל אתה טועה... כי צריך עד תחילת שעה עשירית....
 
כבודו לא הבין....
הרב בניזרי לא טעה. הוא פשוט כתב מה זה זמן מנחה קטנה. ואתה מחליט שזמן מנחה קטנה זה הזמן שמותר לאכול עד אז את הסעודה.. אבל אתה טועה... כי צריך עד תחילת שעה עשירית....
מחילה חשבתי שהויכוח ביניכם הוא על עניין חישוב השעות.
 
חזור
חלק עליון