• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

קיצור הלכות שבועות שחל במוצאי שבת- תשפ״ב

מעניין שאת הנקודה של הפתיל הצף אפילו במקום ״ליטאי״ מובהק לכאורה כן דייקו מהילקו״י
 
ועיינו עוד בילקוט יוסף שבכל מקום שמדבר על סעודה בערב המועדים (כמו פסח, או סוכות) הזכיר מפורש שעה עשירית או סוף שעה תשיעית. וזה פשוט וברור שאין הכוונה סוף עשר שלימות. אלא סוף תשע שלימות. נמצא שמי שעושה אחרי 9.5 זה בעיה....
 
ש"ע (או"ח תע"א):
"אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה, כדי שיאכל מצה לתיאבון, אבל אוכל מעט פירות או ירקות, אבל לא ימלא כריסו מהם"
ועיין ב'מאמר מרדכי':
"משעה עשירית הדבר ברור דר"ל מתחל' שעה עשירית דהיינו אחר סוף שעה ט'"
 
"ראוי לקיים סעודה שלישית בשבת זו לפני סוף זמן מנחה קטנה (סוף שעה תשיעית) כדי שיכנס ליום טוב כשהוא תאב והוא מכלל כבוד יום טוב (רמ"א סי' תקכט ס"א והחונים עליו)".
מחילה מכת"ר, אולי נעלם מכבודו ביאור הלכה מפורש?
"ממנחה ולמעלה - לאו דוקא דאף חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה דהיינו מט' שעות ולמעלה"
 
עיין עוד שולחן ערוך הרב במקום "וכן מצוה להמנע מלקבוע סעודה בערב יום טוב משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל סעודת יום טוב לתיאבון שזהו מכלל הכבוד ואם ערב יום טוב הוא שבת שצריך לאכול סעודה שלישית יאכלנה קודם שעה עשירית ואם שכח או עבר ולא אכלה קודם שעה עשירית יאכלנה אחר כך וכן הדין ביום טוב ראשון שהוא ערב יום טוב שני של גליות או של ראש השנה אפילו בארץ ישראל".

ואיני יודע על מה ההתעקשות לעמוד על זמן 9 שעות מלאות ועוד חצי שעה, כאשר מפורש אצל כל הפוסקים סוף תשיעית, תחילת עשירית היינו, תשע שלימות ללא תוספת החצי שעה, שזה כבר 9.5 שלימות.....
 
זה מה שהבאור הלכה כותב אבל זה לא דעת הרמ"א כמו שביארו במ"ב שם ס"ק ו. וכ"ה במהרי"ל במפורש וע"ש בנו"כ ותראה כולם שכתבו מנחה קטנה וגם אם יש מי שחולק זה ההלכה אחר שזה דעת כמה וכמה מגדולי האחרונים והלכה כוותיהו במילתא דרבנן ואין צורך להחמיר, וז"פ
 
עיין ילקו"י בעניין ערב פסח שחל בשבת:
קיצור ש''ע ילקוט יוסף
"סעודה שלישית שזמנה אחר המנחה אי אפשר לעשותה בחמץ, מפני שכבר הגיע זמן איסורו, ואי אפשר לעשותה במצה (רגילה) מפני שאסור לאכול מצה בערב פסח, לפיכך יש לעשות סעודה שלישית במצה עשירה, ויסעוד קודם שעה עשירית"
 
וכן בעניין ערב סוכות:

קיצור ש''ע ילקוט יוסף
"הואיל ומצוה לאכול את כזית הפת שבסוכה בתיאבון, לפיכך לא יאכל פת בערב חג הסוכות משעה עשירית ומעלה, כדי שיוכל לאכול הכזית פת לתיאבון"
 
והיא זמן מנחה קטנה
קיצור ש''ע ילקוט יוסף
"תפלת מנחה תקנוה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו חצי שעה אחר חצות היום. [משש שעות ומחצה מהיום, בשעות זמניות]. וכיון שבשאר ימות השנה [לבד מערב פסח] לא היו מקריבים קרבן התמיד אלא מתשע שעות ומחצה, לפיכך לכתחלה ראוי להתפלל מנחה קטנה, שהוא לאחר תשע שעות ומחצה מהיום"

תשע וחצי זה לא סוף תשיעית.... זה אחרי. ממילא היה צריך לאכול עד 4:10 בערך.
 
חזור
חלק עליון