אליהו חמוי
Active member
קריאת כתב שע''ג המצבה
שאלה: האם יש היתר בזמננו לקרא את שמות הנפטרים החקוקים ע''ג מצבותיהם בבית הקברות או שיש לחוש בדבר לשכחה?תשובה: אף שאמרו חז''ל שהקורא כתב שע''ג הקבר קשה ללימוד מ''מ בזמננו שהכתב שע''ג המצבה חקוק הורו גדולי רבותינו המקובלים שאין לחוש בדבר לשכחה[1]
המפיל אחר חצות
שאלה: ההולך לישון לאחר חצות הלילה האם יברך ברכת המפיל בשם ומלכותתשובה: ברכת המפיל זמנה מן הדין הינו עד עלות השחר אולם כתבו כמה מאחרוני עדות המזרח שכיון וע''פ הסוד יש אומרים שאין מקום לברכה זו הרי שהישן אחר חצות אין לו לברך ברכה זו בשם ומלכות בחתימה אלא שנכון לברכה בלי הזכרת שם ומלכות בפיו אלא יהרהרם בלבו[1]
[1] הנה כתב החיד"א בברכ"י [או"ח סי' רלט אות ב] בשם המהר"י באסן בספרו לחמי תודה "יש מי שרצה לומר דע"פ הסוד אין לברך המפיל אם היה ער אחר חצות ואז הולך לישכב ואין כן האמת אלא צריך לברך בכל זמן שהולך לישון בלילה עכ"ל ומבואר מדבריו שאף לאחר חצות יש לברך ברכת המפיל בשם ומלכות
אומנם מצאנו לכמה מחכמי הקבלה שס"ל שההולך לישון אחר חצות לילה אין לו לברך ברכת המפיל בשם ומלכות וכמו שהעיד ר"א פאפו בספרו חסד לאלפים [סי' רלט אות ה] וז"ל פה ירושלים עיר הקודש מנהג החסידים הבאים בסוד ה' ע"פ האר"י שלא לאומרה כל שעבר עליו חצות" וכן כתב הכה"ח סופר [בסי' רלט ס"ק ח] וביאר שם מדוע אין מקום לברכה זו ע"פ הסוד והוסיף שמאחר ומזמן חצות הגיע זמן ברכת המעביר חבלי שינה א"כ כיצד יאמר המפיל ע"כ וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי להגר"ע הדיאה [ח"ז סי' מה אות א] וכתב להוכיח כן מדברי הרש"ש והוסיף שאף החיד"א אילו היו לפניו דברי הרש"ש לא היה עובר בשתיקה ע"ד הלחמי תודה ע"ש וכן כתב הבן איש חי בשו"ת רב פעלים [ח"א סוד ישרים סי' יד ד"ה ועוד מה] שאין לברך ברכת המפיל אחר חצות והביא בשם הרב דברי שלום לר' רפאל אברהם שרעבי ע"ש
וכן נקטו להלכה רבים מפוסקי עדות המזרח כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב עמ' קנ] שאחר חצות אין לומר ברכת המפיל בשם ומלכות ושם ציין למחלוקת המקובלים בענין זה עי' שם גם בשו"ת מבשרת ציון [ח"ב סי' נד עמ' קכט] להגרב"צ מוצפי העלה שההולך לישון אחר חצות הלילה אין לברך ברכת המפיל בשם ומלכות וכן דעת הגר"מ מאזוז בשו"ת מקור נאמן [ח"א סי' שנה] והגר"מ לוי בספרו ברכת ה' [ח"ד פ"ז אות ב] והוסיף שיברכנה בהרהור הלב או שיברכנה בפיו ושם ומלכות יהרהר בלבו ויצא י"ח לדעת הראב"ד שאין הזכרת ה' מעכבת בברכות השבח וידי דעת הרמב"ם וסייעתו שיוצאין י"ח ברכה בהרהור הלב [כ"כ בהערה שם] וכך כתבו גם במשנ"ב איש מצליח [בסי' רלט]
אולם יש לציין שאין הדבר אלא ע"פ המקובלים אך ע"פ הפשט זמן ברכת המפיל הינו כל הלילה וכמו שכתב בספר ילקוט יוסף [ח"א כרך ד עמ' רלח] וכן מתבאר מדברי המשנ"ב [בבה"ל בסי' רלט ד"ה סמוך] ועי' בשו"ת תשובות והנהגות [ח"א סי' קצח] להגר"מ שטרנבוך שכתב בזה"ל ומיהו שמעתי מכמה גאונים וצדיקים שלא בירכו, כיון שהלכו מאוחר לשון, וע"פ סוד אין לברך אחר חצות לילה וכמבואר בסידור הרש"ש, וכמדומני שראיתי כן בתשובות מהר"י באסן (רבו של בעל "מסילת ישרים") ואינו תח"י כאן, ואף שע"פ הלכה ראוי לברך שהפוסקים לא חילקו ודבריהם עיקר מ"מ יש למנהגם יסוד, אבל לא כל אחד יכול להתעטף בטלית לא לו ולומר שנוהג ע"פ סוד ע"ש והביא דבריו להלכה בספר פסקי תשובות [בסי' רלט את ב] וכן כתב להלכה בשו"ת עולת יצחק רצבי [ח"ב סי' פו] וכן דעת הגרע"י זצ"ל במשנה אחרונה שאף ההולך לישון אחר חצות יש לו לברך ברכת המפיל בשם ומלכות וכמו שהעידו בניו עי' בספר אורחות מרן [ח"ב עמ' תתלד] ובשו"ת הראש"ל [ח"א סי' כג] וכן כתב הגרע"י עצמו בתשובה שנדפסה בקובץ ויען שמואל [חט"ו סי' יח] ושוב בשו"ת יחו"ד ח"ז [סי' סי' לט] וע''ע בילק''י שבת [סי' רפ הע' א]
[א.ה שוב ראיתי בירושלמי ברכות [ה:] וז''ל רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באורייתא אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב ועי' בפני משה שם בפירוש בתרא שמשמע מדבריו דמיירי על קריאת שמע שעל המיטה ונמצא תרתי חדא שאף קריאת שמע שעל המיטה יש לקרא קודם חצות כדברי המקובלים הנ''ל ועוד שרשאי לדבר אחר קריאת שמע ואומר דברים ודלא כדברי הרמ''א [בסי' רלט] שכתב להחמיר בזה
אומנם אחר העיון נראה כי אין דברי הפני משה אמורים לגבי קריאת שמע שעל המיטה אלא על קריאת שמע של ערבית וס''ל כדעת הסוברי שקודם מתפלל ואז קורא שמע וילפנין לה מהיקש משחרית מק''ש של שחרית סמוך למיטתו אף של ערבית כן כמבואר כל זה בפ''ק דברכות [ד:] ור''ל דהיה מקום לומר דיצטרך להסמיכה למיטתו וקאמר דרשאי לדבר ואין צריך להסמיך ממש ומש''ה קאמר יש לקורא עד חצות כדין ק''ש של ערבית ולא מיירי כלל מק''ש שעל המיטה ודוק בדבריו
נספח בענין דעת הגרע"י בענין ברכת המפיל אחר חצות הלילה. הנה הגרע"י כתב פעמים רבות בספריו שאין לברך לאחר חצות ברכת המפיל בשם ומלכות וטוב שיאמרה בלא שם ומלכות דרך תחינה ובקשה כך כתב בשו"ת יבי"א [ח"ט או"ח סי' קח אות קיז וח"ח סי' יא' אות ל] וכן כתב בשו"ת יחוה דעת [ח"ד סי' כא] וכן הוא בהלכות עולם [ח"ב עמ' רס] ובחזון עובדיה ברכות [עמ' תקא] ובחזו"ע פסח [ח"ב עמ' קכו] וכן כתב בנו בילקוט יוסף [ברכות בסי' רלט] שלאחר חצות יברך ברכת המפיל ללא שם ומלכות
אולם בשיעורו השבועי בשנת תשס"ד הורה למעשה שאף אחר חצות הלילה יש לברך ברכת המפיל בשם ומלכות והובא בספר פניני יוסף [תשס"ד עמ' נב אות ז] והעידו בניו שמרן חזר בו כך כתב בנו הר' דוד יוסף בספר הלכה ברורה [חי"ב עמ' רסה] והגר"י יוסף בילקוט יוסף פסח [בסי' תפא] ובילקוט יוסף שבת [הנמ"ח בסי' רפ] הביא פוסקים רבים הסוברים שעל פי הפשט יש לברך ברכת המפיל אף אחר חצות הלילה בשם ומלכות ושעל דרך הקבלה יש להמנע מלברכה ושאביו היה מתחילה מורה ובא לברכה אחר חצות ללא שם ומלכות ובסוף ימיו חזר בו והורה לברכ אף לאחר חצות בשם ומלכות וכן כתב בספר שלחן יוסף [ח"א עמ' לג] ואכן כיום כבר נתפרסמה בזה תשובתו הרמתה בהרחבה יתירה בה העלה לברך אף לאחר חצות בשם ומלכות ונתפרסמה לראשונה בקובץ ויען שמואל [חט"ו סי' יח] ושוב נדפסה ביחוה דעת ח"ז [בסי' לט] ומשנה אחרונה עיקר ותו לא מידי]
[1] איתא בהוריות [יג:] ''עשרה דברים קשים ללימוד וכו' וי''א אף הקורא כתב שע''ג הקבר'' וכתב מהרח''ו בשער המצות [פ' ואתחנן עמ' עח] דהיינו דוקא בכתב בולט ולא שוקע וכן כתבו עוד מהאחרונים ורבותינו המקובלים כמו שהביא בספר זכר עשה [עמ' שמט] ע''ש [א.ה ושם כתב להעיר על מה שהביא בספר נפש חיה מרגליות [על סימן ב סיע' ג] בשם היעב''ץ דעיקר הקפידא הינה בקורא כתב משוקע ולא בולט ומייתי סימוכין לדבר מההיא דגיטין [כ.] ''וכתב ולא וחקק'' ושם כתב להעיר דאדרבה מבואר דאין על חקיקה שם כתיבה וחזינן דאין קפידא בחקיקה ע''ש וכן עמד בזה ע''ד היעב''ץ בשו''ת רביד הזהב [ח''א יו''ד סי' יב]
ושוב ראיתי את דברי היעב''ץ במקורם בספרו יציב פתגם [דף ט:] וז''ל שם ''זכורני שראיתי זה שמן רב בכוונות האר''י הנדפסות דהא דאיתא במסכת הוריות דהקורא כתב שע''ג הקבר משכח היינו דוקא בכתיבה שקועה והוא חידוש גדול ואין לי עסק בנסתרות כאן אך לפי דעתי הוא פשוט ע''פ גמ' ערוכה דאיתא בגיטין [דף כ.] ''וכתב ולא וחקק למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא'' ומסקנה בחק תוכות שהאותיות בולטות לא הויא כתיבה ורז''ל דקדקו בלשונם כתב של קבר ואינו נקרא כתב אלא בחק יריכות שהכתיבה שקועה כשהיא בולטת והוא הדבר אשר דברנו בשם האר''י ז''ל ונכון'' ומעתה אתה תחזה דעיקר ראיתו הינה ממסקנת הגמ' דאף חקיקה דחשיבה לכתיבה היינו דוקא בחק יריכות [היינו שמטביע את גוף האותיות] והופכם דאז האותיות בולטות הוא דחשיב כתב הא לאו הכי לא הוי כתב ולקמ''ד] וכן המנהג כיום לעשות הכתב שקוע וע''ע בשו''ת אפקרסתא דעניא [ח''א סי' קצט] בענין אלו שרצו לשנות ולעשות הכתב בולט. ומה גם שיש אומרים דמהני לזה מה שמונחת אבן ע''ג המצבה כמו שכתב ביוסף אומץ [יוזפא עמ' רעג הובא שם].
