שלום האם השנה שיוצא ראש השנה בשבת מותר לישון אחרי חצות כי מהטעם המובא
שלום האם השנה שיוצא ראש השנה בשבת מותר לישון אחרי חצות כי מהטעם המובא מהארי שנעשו התיקונים עי השופר ובשבת אין שופר
www.doresh-tzion.co.il
מישהו יודע מי אלה המקובלים שכ"כ?
כך משמע מהלשם יחוד של הבן איש חי לר"ה שחל בשבת, ראה בלשון חכמים.
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
אבוקה אם יוכל.
מרדכי מיכאלי
Active member
ר''ה שחל בשבת
עשירית האיפה
Active member
פשוט מאוד:
לוקחים שני נירונים (מהסוג שמונחים בתוך פח, ושהפתילה יוצאת בקלות מהנר) מוציאים את הפתילה מהנר, עושים באחד מהם חור נוסף באמצעות מסמר, מכניסים לתוך החור את הפתילה של הנר השני, ויש נר אבוקה ליקנהז......
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
בקשות פרטיות בר"ה ויוה"כ וכשחל בשבת
בתיקוני זוהר (תיקון ו דף כב.) כ' "כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחו וכפרה וחיי כתבנו לחיים ואינון עזי נפש ככלבים דאינון אומין דעלמא דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין דלא אית מאן דקרא ליה בתיובתא דיחזור שכינתיה לקודשא בריך הוא דאיהי מרחקא מיניה למהדר לגביה ואדמיין לכלבים דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ואינון ערב רב דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין".
ומו"ר הראש"ל בילקו"י ימי"נ (מהדו' תשע"ה עמ' תקד, ומהדו' תשע"ו עמ' תקכא): וכן הביאו בשם הרה"ג ר"ח קנייבסקי שליט"א בשם החזו"א, שאף שר"ה יו"ט הוא, מ"מ שונה הוא מכל יו"ט, שמותר לבקש בו בקשות פרטיות. היות וכל היום הוקבע לבקשות. (ע' ארח"ר ב, קפא). ומ"מ שמא כוונתו רק לגבי ר"ה שחל בחול.
ולכאורה הדבר שנוי במחלוקת מנהג הספרדים ומנהג האשכנזים לגבי אמירת אבינו מלכינו בר"ה שחל בשבת, כמבואר בסי' תרב. שמנהגינו שאומרים אותו אפי' בשבת, וכמ"ש בשבולי הלקט (ס"ס שה) ועוד. ואילו הרמ"א כתב בשם ס' מנהגים, שמנהגם שלא לאומרו אם חל בשבת, וכן בשבת תשובה. ולכאורה למנהגינו אפשר לבקש על צרכיו בר"ה שחל בשבת, ואילו למנהג האשכנזים אין לבקש על צרכיו בר"ה שחל בשבת. אלא שיש לדחות דאבינו מלכנו שאני, דטופס תפילה קבוע הוא. ובפרט שהוא ג"כ צרכי רבים. ואינו תפלה על צרכיו הפרטיים. וא"כ אי משום הא לא איריא.
ואמנם ע"ש בביאור הגר"א (סי' תרב) שהביא טעם למנהג האשכנזים שאין אומרים אבינו מלכנו בשבת, לפי מה שאמרו בירושלמי (שבת ס"פ ואלו קשרים) אסור לתבוע צרכיו בשבת, ר' זעירא שאל לר' חייא בר בא מהו מימר רעינו ופרנסינו, א"ל טופס ברכות כך הוא. ומ"מ בר"ה [ויוה"כ] אומרים אותו אע"פ שאסור בתחנון. ע"ש. ומבואר, דר"ה שחל בשבת גם נוסח אבינו מלכנו, שהוא טופס תפלה וצרכי רבים, אפ"ה אסור לבקש בשבת. והיוצא מזה שלדידן שאומרים אבינו מלכנו גם בר"ה שחל בשבת, יהיה מותר לבקש על צרכיו הפרטיים בשבת, שהרי לא בא מחמת טופס תפלה הוא, אלא דשרינן לבקש צרכיו בר"ה שחל בשבת.
ובאמת שכן מבואר מדברי המאירי במגן אבות (סי' כד) שכתב, דאע"פ שר"ה ויוהכ"פ הם ימים טובים, ואיך אפשר לומר בהם אבינו מלכנו, מ"מ עשרת ימים אלו ניתנו לתשובה ולריבוי כל מיני תפלות, מה שלא הותר בשאר שבתות וימים טובים. וכן הותרו בהם דברים שלא הותרו בשאר ימות השנה אף בחול, שהרי אמרו אל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות, ובכאן נהגו רוב הגאונים להוסיף בכולם חוץ מברכת רצה, והרי יש בהם צורך על החיים ועל הפרנסה, והטעם מפני שאותם ימים נתייחדו לתשובה ולריבוי כל מיני תפלות. ולכן גם בשבת אומרים אבינו מלכינו. שימים אלו נתייחדו לתשובה, וכל ריבוי התפלות הם הערה לתשובה והכנעת היצר.
ולדברי המאירי איה"נ שרי לבקש צרכיו בר"ה גם אם הוא חל בשבת. דאם לא עכשיו אימתי, כיון שבימים אלו הכל נכתב ונחתם על כל השנה.
ואף לדעת הרמ"א (סי' תקפד ס"א) דלא ס"ל כד' המאירי הנז', שהרי לדעתו אין לומר אבינו מלכנו בר"ה שחל בשבת, ואפי' ביום כפורים שחל להיות בשבת אין לומר אבינו מלכנו לא בערבית (רמ"א סי' תרי"ט סעי' ג') וגם לא בשחרית ומנחה (רמ"א סי' תרכב ס"ג). היינו משום דאכתי יש שהות, אבל בנעילה לכ"ע אומרים אבינו מלכנו גם כשחל בשבת, משום שהוא שעת גמר דין, כמבואר במג"א (סי' תרכ"ג סק"ג) דאם לא עכשיו אימתי עיי' מחה"ש (שם). ולפ"ז ה"ה שמותר לבקש בקשות פרטיות בזמן התפלה בר"ה וביוהכ"פ, אף שהם צרכיו הפרטיים, דאם לא עכשיו אימתי.
שוב הראוני שכ"פ בספר אשרי האיש (ח"ג עמ' צ), שמותר לבקש בקשות פרטיות בר"ה, אפי' אם חל ר"ה בשבת. וכ"כ בשמו בקובץ בנתיבות ההלכה (קובץ מ' עמ' רה), שמותר וראוי להתפלל בר"ה ויוהכ"פ בקשות פרטיות, ואפי' כשחלו בשבת. ויתפלל גם על כבוד השכינה, שלא ייראה שמבקש רק על עצמו. [וסותר למ"ש בשמו שם בעמ' רג, שאם חל ר"ה בשבת אין לבקש].
ושם (בעמ' ריד) כ', שטעמו של החזו"א שהתיר לבקש בקשות פרטיות בר"ה, משום שדבר שזמנו עכשיו ולא בזמן אחר מותר, ולכן גם כשחל בשבת מותר, ול"ד לנוסח אבינו מלכנו, דשם אין זה תפלה השייכת דוקא לר"ה, משא"כ בקשות פרטיות. וכ"ה בספר שאלת רב (עמ' שעו), ושמותר להתפלל הכל ואפי' בקשות בענייני גשמיות. וע"ע בגמ' (ב"מ קו.), אמר ליה, אי זרעתה חיטי, הוה מקיים בי ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור. ופרש"י, מה שתבקש מן היוצר יעשה, ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין. ויש שהוכיחו מזה שהיו מתפללים בר"ה על צרכים גשמיים. (ברכת משה דרוק עמ' שצט) אך יש לדחות דקאי על עשי"ת. עכ"ד מו"ר הראש"ל שליט"א בילקו"י.
ובהליכות שלמה (עמ' י) כ' דבר"ה ויה"כ אף כשחל בשבת מותר להוסיף בקשות בתפלת הלחש באלוקי נצור.
גם בשו"ת משנה הלכות חלק יח (סי' קפח) כתב שעל רוחניות לעולם מותר להתפלל (וכ"והאר עינינו בתורתך" וכו'. אף שיש לחלק דהוא חלק מהתפלה). ובר"ה וכיפור יכול לבקש עליו ועל אחרים דזהו עיקר ימים אלו לעמוד ולהתחנן על נפשינו, שהמטה אפרים (סי' תקפד סכ"ה) כ' שהמתפלל על החולה בר"ה א"צ לומר יו"ט או שבת היא מלזעוק, כיון שהוא יום הדין. ושכ"מ באלף למטה (ס"ק ד) שכ' דמדאמרי' בגמ' (ר"ה טז.) כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי, כמאן כרי"ו דאמר אדם נידון בכל יום. משמע דראוי להתפלל על חולים ביום הדין. וכיון דאף ר"ה שחל בשבת הוא יום דין, אף בו יש להתפלל. ושמש"כ בתיקוני זוהר הוא רק במניחים חיי עולם ועוסקים בדברים גשמיים, אבל כבר כתבו בשם הבעש"ט שאם כוונתם עבודת הבורא שפיר דמי. ע"ש.
וכ"כ מו"ר הגרב"צ מוצפי שליט"א בס' שופר בציון (עמ' נ) שבקשות פרטיות לצורך הרוחניות שפיר דמי לבקש, והביא כן מפי ספרים וסופרים. ע"ש.
והאדמו"ר מליובביץ' באוצר ליקוטי שיחות (מהדו' בני הישיבות ח"ג, עמ' 321 והלא'. מליקוטי שיחות חי"ט ר"ה ו תשרי עמ' 313 והלא') כ' דיש ענין בדווקא לבקש בקשות פרטיות בר"ה לצורך עבודת הבורא, ושזהו חלק מ"תמליכוני עליכם" שיוכל האדם להשלים את חלקו ב"מלוך על העולם כולו". ושבשל"ה (ר"ה אות יב בהע') מבואר שחנה התפללה להיפקד בבן בר"ה. (והו"ד השל"ה בילקו"י שם). (ובהע' יד רמ"ה על השל"ה שם ציינו שכ"כ הפנ"י כתובות סה., ושכ"כ החת"ס ע"ד המג"א סי' תקפא ס"ק טו, ובדרשותיו דף שנו ע"א. ע"ש).
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
האם אומרים 'שלום עליכם' בליל יו"ט שחל בשבת?
אשמח למקורות ברורים, לגבי יו"ט שחל בשבת, ובפרט בליל הסדר כמו השנה שחל בשבת, האם אומרים ומזמרים 'שלום עליכם' או לא? [וכן מה לגבי זמירות שבת קודש]
tora-forum.co.il
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
האם יצא עלון מהרב גדעון בן משה?
נושאים דומים בפורום
