ב"ה
שלום וברכה,
מאחר שכבר ביארנו נידון זה בעבר בהרחבה, כבדרך אגב, מעל גבי במה זו, לכן ראיתי להעתיק שני קטעים משם, הנוגעים להשיב על גוף השאלה כאן:
...ולא אמנע עצמי מלהביא כאן מכתבו של הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א בנו של מרן זיע"א (מתאריך ט' סיון תשע"ה), שנשאל ע"י אחד מבניו, שיש המבקשים לדעת מה יש בידו ממרן רבנו הגדול זיע"א אודות הויכוח בדעתו, על רכישת הגרלה של מפעל הפיס, ואודות השמועה שחזר בו, והטיב להגדיר את היסוד הנזכר בדברים בהירים, אחר שהשיב לגופו של ענין, וז"ל:
א. מקור הפצת השמועה הוא רבי צבי חקק שהיה נוכח בעת שאמרו למרן זצ"ל שמפעל הפיס תומך במפעלי תורה וחסד ובניית מקואות ותלמודי תורה, וכפי הכלל שמותר לערוך הגרלה כאשר מטרתה לשימוש לקדש, שבזה נמצא שרוכש הכרטיס מתכוון גם למצוה ולא רק לזכיה בכסף, יוצא שיהיה מותר לרכוש כרטיסי מפעל הפיס. אולם אני דיברתי עם מרן זצ"ל והכחשתי בפניו את האומרים שמפעל הפיס תומך בתורה וחסד, וכן אחותי הגדולה הרבנית עדינה שתחיה העידה בפניו שהפיס מחלק לעיריות וכל עיריה עושה בכסף כרצונה באיזה פרויקט שהיא חפצה, (הרבנית עדינה חבר בדירקטוריון של מפעל הפיס), ואין יכולת למפעל הפיס לבצע פרויקטים על דעת עצמו, הבין מרן זצ"ל שבסיס האיסור שכתב ביביע אומר במקומו עומד והורה לי לפרסם שדעתו לא השתנתה.
ב. לצערי כמה תלמידי חכמים מובהקים שנשאו ונתנו עם מרן זצ"ל, הבינו שהסכים עם דבריהם אע"פ שבספריו כתב אחרת מדבריהם, ובשיחה עמו הבנתי שלא בכל דבר דעתו היתה נוחה ממה שדברו אלא שלא רצה להאריך בענין, ולכן אין לנו אלא תורה שבכתב שהיא מקור חיותנו וממנה נשאב דעת וחכמה ואין בלתה.
ג. עדינותו ומחשבתו לעודד תלמידי חכמים הם שהנחו את הנהגתו בקודש, ולא תמיד ירדו לסוף דעתו גם תלמידי חכמים גדולים. עכ"ל. שפתים ישק משיב דברים נכוחים...
-----
...ובכן לגבי מפעל הפיס, אין מחלוקת שמרן זיע"א כמה פעמים הורה לכמה ת"ח חשובים להקל, ואין על זה עוררין. אלא שהנימוקים שבגינם הורה כן היו כפי הנכתב מהרב אברהם יוסף, וגם על זה אין מחלוקת. דמלבד שכך אמר לרבי אברהם יוסף, והוא סך הכל מספר עובדות ולא מחוה דעה, וגם מספר מה הרבנית עדינה אמרה לרב ומה הרב השיב, עי' לעיל. אולם מלבד זאת כך דעת כל מי שאומר כן בשם מרן זיע"א, שהרי אף אחד לא סובר שמרן זיע"א חזר בו מהמסקנא ההלכתית שביביע אומר, אלא אומרים שנודע לו שהמציאות שונה ממה שסבר בכתיבת התשובה ולכן שינה הוראתו, על אף שדבריו ביביע אומר חיים וקיימים למקרה שתואם לתשובה שם.
ולכן למעשה מי שרוצה לברר דעת מרן זיע"א למעשה, לא נותר לו אלא לברר האם הנתונים אכן תואמים למבואר ביביע אומר ולמה שכתוב בשם הרבנית עדינה שביארה למרן זיע"א, ואז לדעת מרן ביבי"א אין להקל, או שהמציאות אינה בדיוק כפי שכתוב בשמה, אלא כפי שכתוב בשם מרן זיע"א שהסביר לרב אברהם יוסף, ואז א"כ לדעת מרן זיע"א מותר ללא חשש.
ואנו לא הבאנו דבריו כדי להכריע בזה המציאות או הדין, אלא על מנת להבין כיצד מתנהל המו"מ בבירור מקחו של צדיק בשיקולים ונתונים ועובדות לכאן ולכאן, באופן שזה נשאר תלוי בשיקול דעתו של החכם, ולא בגלל שפלוני אמר בשם מרן כך או כך נגמר הסיפור והוכרעה ההלכה והאומר אחרת בדעת מרן זיע"א נעשה חולק על מרן.
לכן מה שנכתב בשמי בשאלה האחרונה שאין על מה לסמוך, במחילה רבה זו טעות חמורה, מפני שכתבתי להדיא שבכל מחלוקת בדעתו של מי שגדול, כלל גדול בידינו אלו ואלו דברי אלקים חיים, והוספנו שיש ב' דרכים כיצד להכריע בכגון זה, והודענו הדרך שאנו נוקטים בה. וכאן איני רואה שיש הכרח לכאן ולכאן.
רק זאת אוסיף אחר שכבר עלה הנידון למעשה, וכבר מדברים על דעתי הקטנה בזה, ובכן לענ"ד אחר דברים בהירים שהסביר הרב אברהם יוסף בזה באופן שאינו סותר דברי זולתו אלא מבאר ומעדכן בעוד פרטים, אכן ע"מ להתיר בשם מרן זיע"א לענ"ד צריך בירור יותר ממוקד, ולא דברים כלליים שכך אמר או כך.
ולענין דעתו של מרן הראש"ל שליט"א בנושא זה, הנה אנכי הקטן שמעתי בלוין לפני כמה שנים שסיפר הענין עם בנו הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א שנכנס לפני זקנו מרן רבנו הגדול זיע"א וביאר לו סברא בזה ונענע לו בראשו להסכמה, ע"כ. ומרן הראש"ל שליט"א כשסיפר זאת זה היה בדרך אגב בדבריו ולא הוסיף כלום, והיה נשמע שלדעתו מותר. אולם לאחר כשבועיים סיפר שוב הדברים, והוסיף הסתייגות על דרך זו: אולם אע"פ שהסכים לסברא שאמר לו, והיה נראה שמסכים אתו, אבל אין זה אומר ששינה דעתו למעשה, ולמעשה באמת יש להחמיר בזה", כך פחות או יותר היו הדברים. (ואודה למי שיוכל למצא הקלטה זו שנעמוד על הבירור). ומשמע לי הקטן שכוונתו לסייג דבריו הקודמים שהיה אז נראה מדבריו שאפשר להקל ולכן חזר לסייג הדברים.
שוב פתחתי כעת את ההקלטה של השיעור באור חביב שדיבר ממנו השואל (מאחר שזכיתי להשתתף באותו שיעור והקלטתי אותו), ושם מרן שליט"א הזכיר שיש מי שהוציא חוברת בדברים שמרן זיע"א חזר בו, והסביר שדברי החוברת הזו אינם נכונים, אלא האמת היא שמתוך אלפים של פסקים של מרן זיע"א אולי חזר בו באמת בשלושים או ארבעים פסקים, אבל לא כל דבר נקרא חזר בו, גם אם לפעמים הראה פנים, או שיש על מה לסמוך, זה לא נקרא שחזר בו. ואח"כ הביא את הדוגמא של מפעל הפיס.
וזה לשון קדשו: כמה יש שחזר בו לגמרי, מן הקצה אל הקצה?! מפעל הפיס, לא נקרא שהרב חזר בו! הרב דעתו גם עכשיו, שלכתחילה ספרדי לא יקנה מפעל הפיס. אלא חזר בו שהראה פנים, טוב בסדר. הוא דיבר עם הבן שלי, רבי עובדיה, הוא דיבר איתו, הראה לו מה שהוא כתב בזה, והוא שמע, שמע אותו שמע אותו, זה הנכד שלו, היה לפני הרבה שנים, והוא שומע איזה אברך צעיר, מדבר, קיבל את האמת ממי שאמרה, אתה אומר פה סברא נכונה, דבר נכון, לכן, מי שקונה, יש לו על מה לסמוך, תניח לו. לא חזר בו לגמרי, הראה פנים למי שמיקל.
אם אתה תשאל אותו היום, מה לעשות, לקנות או לא לקנות, תשאל אותו אחרי זה, יאמר לא! תורו, לא לקנות מפעל הפיס! אבל מי שקונה כנראה שיש לו איזה חובות הרבה, קצת להקל מעליו, יש לו הרגשה נכונה (נדר"ל טובה) שהוא קונה, תניח לו. הוא חיפש את האמת, התורה שלו היא תורת אמת...
עד כאן לשון קדשו של מרן הראש"ל שליט"א בשיעור שהזכיר השואל...
עד כאן ראיתי להעתיק ממה שהשבתי בזה לגוף השאלה והבירור כאן.
והרוצה לראות הדברים במלואם עם עוד יסודות חשובים שנתבררו שם בס"ד, יוכל לראות בקישור זה:
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/תחנון-במנחה-של-ער״פ-שני.639/#post-3628
בברכה רבה
נ.ב. לגבי תמלול התכנית אור השבת, לא ידוע לי שיש מי שפנוי לעשות זאת, ואדרבא מי שיוכל לברר אפשרות כזו, זכות הרבים תלוי בו. וישר כחכם על דברי העידוד, תבורכו מפי עליון!
