• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שאלה בלימוד בדין גונב מצוה

יהודה מ.

Well-known member
יש לי שאלה ולא מצאתי מישהו שמדבר על זה אשמח למי יש מה לומר ע"ז.
ידוע ההלכה שנפסק בש"ע (חו"מ סי' שפב) בדין הגוזל מצוה מחבירו צריך לשלם לו י' זהובים, ולהלכה אין משלם אבל אם תפס לא מפקינן מינה,
השאלה האם יכול לטעון לו שאינו רוצה לשלם שהרי התנא באבות (פא מג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, וא"כ יטען לו שצריך לקיים מצוה בלי לרצות לקבל שכר ואם כן שלא ישלם לו כסף כשכר על המצוה שלא קיים.
אפשר לתרץ אולי שהתנא באבות הוי מידת חסידות.
אי נמי שיש מחלוקת אם חיוב י זהובים קנסא או ממונא, לפ"ז קנס לא יכול לטעון לו. מ"מ מהו למ"ד ממונא.
יש מישהו שראה מי שעוסק בזה אשמח.
 
חזק וברוך על השאלה
נראה שהשאלה על מה החיוב של י' זהובים אפשר שזה על האוגמת נפש של הפסד המצוה והוא כפצוי ותשלומי צער ולפ''ז לא שייכת טענתו הנ''ל [ובאמת שמסתבר שאינו תשלום על השכר בעולם הבא חדא דאיה שוקל איה מונה ליתן שכר מצוה ומה גם שלעתים לא נגרע משכרו כעין מה שאמרו חישב ונאנס מעלה הכתוב וכו' או שגזל ברכה והנגזל ענה אמן שגדול העונה אמן וכו'
גם התוס' בפסחים ועוד כתבו דהיינו דוקא בגויים שאם לא נענים מתחרטים משא''כ ישראל
 
שהרי התנא באבות (פא מג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, וא"כ יטען לו שצריך לקיים מצוה בלי לרצות לקבל שכר ואם כן שלא ישלם לו כסף כשכר על המצוה שלא קיים.
עיין בפירוש רוח חיים לגאון רבי חיים מוואלז'ין ז"ל מה שפירש שם במשנה (ד"ה ויתפרש עוד), ולפי"ד לק"מ.
Screenshot_20230421-004726_Chrome.jpg
 
חבל שלא השתתפת בשיעור המרכזי שלי בחוה"מ. הבאנו באורך את דברי הענף עץ אבות שזה רק במצוות שמחוייב לקיימם, אבל במצוות שלא חייב לקיימם כן יכול לבקש פרס
ועוד שגם מה שאמרו אל תהיו כעבדים זה רק לפני שמקיים את המצוה, אבל אחרי שמקיים את המצוה בודאי שהמשנה מודה שמגיע לו שכר, ולכן כאן שהוא כבר קיים את המצוה לית מאן דפליג שמגיע לו שכר
אגב בשיעור המרכזי שלי השתתפו רק שלשה אנשים, 2 היו עייפים מדאי, והשתדלו לנחור בשקט, והשלישי השתדל להבין...
 
עי' בחת"ס (חולין פז.) שכתב דבאמת לא הפסידו כלום, והתשלום הוא עונש על שגרם לחבירו צער שלא עבד את ה' בשמחה. ע"ש שהקשה למה צריך לשלם לו עשרה זהובים הרי חשב אדם לעשות מצוה ולא עשאה צעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, נמצא א"כ שזה שחטף ממנו מצותו לא מידי חסרו ? אלא שההבדל בין העושה מצוה ומקבל שכר לנאנס ולא עשאה ומקבל שכר, כי העושה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ונשכר ע"ז, וזה שנאנס מצטער על שלא זכה לעבוד את ה', וכו'.
נמצא לאור דברי החת"ם שתשלום עשרה זהובים אינו דין במקבל אלא דין בנותן, ולכן פשיטא שלא יכול לבוא אליו בטענה 'אל תהיו עבדים המשמשים...' כיון שזה דין בחוטף שחייב לשלם על מה שציער חבירו, ודו"ק בזה.
 
עי' בחת"ס (חולין פז.) שכתב דבאמת לא הפסידו כלום, והתשלום הוא עונש על שגרם לחבירו צער שלא עבד את ה' בשמחה. ע"ש שהקשה למה צריך לשלם לו עשרה זהובים הרי חשב אדם לעשות מצוה ולא עשאה צעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, נמצא א"כ שזה שחטף ממנו מצותו לא מידי חסרו ?
צ"ב כאילו זה לא עשה.
אלא שההבדל בין העושה מצוה ומקבל שכר לנאנס ולא עשאה ומקבל שכר, כי העושה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ונשכר ע"ז, וזה שנאנס מצטער על שלא זכה לעבוד את ה', וכו'.
עוד צ"ב דאנוס רחמנא פטריה, אבל אונס לאו כמאן דעביד דמי.
 
כבר האריכו בזה הפוסקים אם במקום שכתוב כאילו הוי כממש, ואכמ"ל.
לענין איסורים לאו כמאן דעביד דמי ולא לענין מצוות. והכא בצירוף מחשבתו נחשב למעשה.
 
נראה שהשאלה על מה החיוב של י' זהובים אפשר שזה על האוגמת נפש של הפסד המצוה והוא כפצוי ותשלומי צער ולפ''ז לא שייכת טענתו הנ''ל
הדין קיים גם בלי עוגמת נפש, כאשר אדם גזל מדין גזילה מצוה חייב לשלם. דין ממוני על גזל.
 
נערך לאחרונה:
עיין בפירוש רוח חיים לגאון רבי חיים מוואלז'ין ז"ל מה שפירש שם במשנה (ד"ה ויתפרש עוד), ולפי"ד לק"מ.
מחילה מכת"ר אולי ישלח אותי למקום מדוייק, פירושים על אבות יש הרבה וזה על דרך הדרש, אבל כפשוטו וכפ' הראשונים.
 
יש לי שאלה ולא מצאתי מישהו שמדבר על זה אשמח למי יש מה לומר ע"ז.
ידוע ההלכה שנפסק בש"ע (חו"מ סי' שפב) בדין הגוזל מצוה מחבירו צריך לשלם לו י' זהובים, ולהלכה אין משלם אבל אם תפס לא מפקינן מינה,
השאלה האם יכול לטעון לו שאינו רוצה לשלם שהרי התנא באבות (פא מג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, וא"כ יטען לו שצריך לקיים מצוה בלי לרצות לקבל שכר ואם כן שלא ישלם לו כסף כשכר על המצוה שלא קיים.
אפשר לתרץ אולי שהתנא באבות הוי מידת חסידות.
אי נמי שיש מחלוקת אם חיוב י זהובים קנסא או ממונא, לפ"ז קנס לא יכול לטעון לו. מ"מ מהו למ"ד ממונא.
יש מישהו שראה מי שעוסק בזה אשמח.
לכאו' בפשטות י''ל שהתנא עצה טובה קמ''ל, והוא מעוניין לשמש את הרב ע''מ לקבל פרס.
 
חבל שלא השתתפת בשיעור המרכזי שלי בחוה"מ. הבאנו באורך את דברי הענף עץ אבות שזה רק במצוות שמחוייב לקיימם, אבל במצוות שלא חייב לקיימם כן יכול לבקש פרס
יפה והוא יסוד המהרש"א בסוטה (יד) אבל עדיין במצוות שאין חיוב לקיימו עכשיו השאלה קיימת.
ועוד שגם מה שאמרו אל תהיו כעבדים זה רק לפני שמקיים את המצוה, אבל אחרי שמקיים את המצוה בודאי שהמשנה מודה שמגיע לו שכר, ולכן כאן שהוא כבר קיים את המצוה לית מאן דפליג שמגיע לו שכר
אבל כאן עדין לא קיים את המצוה שהרי חבירו גזל ממנו.
חבל שלא השתתפת בשיעור המרכזי שלי בחוה"מ.
רציתי להשתתף אבל היה פקקים כי כולם באו, וחוץ מזה אחרי שבאתי נגמרו הקרטיסים והמשטרה לא הסכימה להתקרב, אמרתי שאני הראה בלויין וגם זה קרס...... ;) :giggle: :giggle: :giggle: :giggle: :giggle:
בסוף גיליתי שזה היה שיעור של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א
 
עי' בחת"ס (חולין פז.) שכתב דבאמת לא הפסידו כלום, והתשלום הוא עונש על שגרם לחבירו צער שלא עבד את ה' בשמחה. ע"ש שהקשה למה צריך לשלם לו עשרה זהובים הרי חשב אדם לעשות מצוה ולא עשאה צעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, נמצא א"כ שזה שחטף ממנו מצותו לא מידי חסרו ? אלא שההבדל בין העושה מצוה ומקבל שכר לנאנס ולא עשאה ומקבל שכר, כי העושה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ונשכר ע"ז, וזה שנאנס מצטער על שלא זכה לעבוד את ה', וכו'.
נמצא לאור דברי החת"ם שתשלום עשרה זהובים אינו דין במקבל אלא דין בנותן, ולכן פשיטא שלא יכול לבוא אליו בטענה 'אל תהיו עבדים המשמשים...' כיון שזה דין בחוטף שחייב לשלם על מה שציער חבירו, ודו"ק בזה.
זה למ"ד קנסא, מהו למ"ד ממונא כלומה שזה השלמת החסר.
 
חזור
חלק עליון