שאלה חשובה: דין זוטו של ים באינטרנט- לספרי קודש

[יוסף אומץ]

לגבי שוטנשטיין, אין לי מושג איך זה הודלף, הסריקה ברמה מאוד גבוהה.
אני מבהיר, על אף רצוני, לא אוכל לשלוח ספרים לחו"ר הפורום כאן
כיוון שהרב המנהל של הפורום ביקש ממני שלא לשלוח.
נא לא לבקש

 

[בנימין לוריא]

לאחרונה הגיע לידי כמה עשרות ספרי קודש סרוקים באיכות גבוהה, ביניהם שוטנשטיין מתיבתא פסקי תשובות ועוד.

מתוך קובץ בית יוסף גליון מט - תשפ"ד:

 

[במאמר פיו]

ממליץ מאוד על ספר "זכויות היוצרים בהלכה" מעולה
עונה על כל השאלות המצויות- שירים מהאינטרנט וכדומה

 

[בנימין לוריא]

מצאתי קונטרס "זכויות יוצרים". מצורף.

 

[ע"ה ס"ט]

גם לדידי פשוט שאינו קשור כלל לדין זוטו של ים, כי זוטו של ים זה דין באבידה, ולא בגזילה.

ואוסיף מתוך הכתוב עמי בענין זה (באורך):
אולם יש לחלק בין זוטו של ים לנ"ד, דבזוטו של ים היא אבודה "ממנו" "ומכל אדם", ולכן פקע מרשותו, [ואינו מדין יאוש, דהא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, ובזוטו של ים גם אם אינו יודע, מותר למוצא, כדאי' בב"מ (כב.), אלא שיצאה מרשותו]. משא"כ בנ"ד דאינה אבודה ממנו ואינה אבודה מכל אדם, דהרי גם הבעלים וגם שאר בנ"א יכולים להשתמש בה, ולמה נאמר שיפקע מרשותו. וכן ס"ל להגריש"א זצ"ל (הובו"ד במשנת זכויות היוצר עמ' קיז), וכ"כ בס' ומשפטי פיהו (בוחבוט, ח"ה עמ' 69), והוסיף שכיון שיודע שיש אנשים שיקנו ממנו, נמצא שאינו מתייאש לגמרי, ואינו בכלל זוטו של ים. ועוד כ' שדינה כאבידה מדעת שלד' הרמב"ם והשו"ע (סי' רסג ס"ד) אסורה לקחתה. ושאף לרא"ש והרמ"א שמתירים לקחתה, בנ"ד אסור לקחתה, כיון שאין כוונת הפקר או יאוש מצד הבעלים במה שאחר העלה לאינטרנט.

 

[ע"ה ס"ט]

זכויות יוצרים

בקובץ בית יוסף ח"ט שבט תשע"ה בעמ' ח' כתבו בשם מרן הרשל"צ שליט"א, שמרן זיע"א אסר לצרוב קלטות אף לצורך עצמו אשמח לדעת מה טעם האיסור, אם אדם קנה דיסק ורוצה להעתיק הדיסק למחשב או לנגן, למה שיהיה אסור? והאם יש גילוי דעת של רבותינו האם מותר להוריד מהאינטרנט?

forum.moreshet-maran.com