השכינה לא נמצאת במקום שיש פריצות, ולא בקרב אלו ששמים יהבם בכוחי ועוצם ידי, כאותם הצהרות הנשמעות חדשים לבקרים מפי שר הביטחון והרמטכ"ל ללא הזכרת שם שמים, ההצלחות שישנם, הם בוודאי וללא כל ספק בזכות לומדי התורה בכוללים ובישיבות הקדושות, אין זה סותר את הכרת הטוב שיש לנו לחיילים שמוסרים נפשם על הצלת עם ישראל, אבל מאידך אנו צריכים להגביר את המודעות לחשיבות לימוד התורה בעת הזו, ולהרימו על נס ככל האפשר!!
מחילה, באמת שלא בתכוונתי להכנס לדיון הזה, אבל אם הקב"ה לא נמצא במקום שיש בו פריצות, אזי לשיטתך הוא גם לא נמצא בהרבה מקומות בבני ברק וירושלים, ומעבר לזה, הרי צניעות זאת לא נקודה החלטית, שהרי מה נאמר על פאה? הלה אסר והלה התיר, אז זה פריצות או לא? לא לשים גרביונים? [אליבא דהתוס' שהובאו במשנ"ב] פריצות לאוסרים ואין בזה כביכול בעיה למתירים, וכן גרביונים בצבע העור? ובכלל חצאית שהיא בגבול של מתחת לברך? צמוד? צבעוני כזה ואחר שהוא על גבול האסור [אדום כהה]? ועוד כהנה וכהנה כי לפי כל האוסרים כמעט ואין מקום שהקב"ה שוכן בו?!
ואם עליהם אתה מלמד זכות, תלמד גם על החיילים, נכון שיש שם פריצות והרבה דברים לא טובים [מהנסיון], אבל אני אתן לך נקודה קטנה, אתה יודע כמה אנשים רחוקים כמרחק מזרח ממערב יש שם, ובזכות שהם שם הם זוכים להתפלל לפעמים רק מעצם היותם משלימים מניין [נניח בלי חזרת הש"ץ וס"ת ובזה אנצל מהתלונה אם הם מצטרפים למניין] ולהניח תפילין, קידוש בשבת שאם לא היו שומעים שם לא היו מגיעים לזה לעולם [קיבוצניקים], אחרי זמן שכולם ביחד יש כאלהה שאפילו שרים שירי שבת בשבת.
שוב, אמרתי את כל זה רק כדי ללמד כף זכות כלפי עמ"י משום שלצערי יש גם כאלו שהולכים מהדת לכיוון השני.
*********************************************************************************************************************************************************
ואני אסיים בנקודה קטנה שכדאי לחשוב עליה, כשאני הייתי בסדיר ומילואים [ב"ה כבר לא שם אלא בכולל], הייתי מוכן לקבל כדור בגוף לא רק בשביל מי שהיה איתי, גם בשביל כל אברך, ולא רק אני, כולם היו ככה.
האם אנחנו כאברכים היינו מוכנים לא לקבל כדור, אלא רק להשאיר את האשה עם הילדים כשקשה לה והיא צריכה אותנו כמו שחברים שלי מהסדיר עזבו גם נשים בהריון בחודש שמיני בין היתר גם בשבילנו האברכים [נכון שיש בזה טעות השקפתית שהרי היה עדיף שילמדו תורה או יקראו תהלים, אבל המטרה שלו בסופו של דבר היא גם בשבילנו אף אם בשבילנו היא שגויה] או ללמוד גם כשאנחנו עייפים מאוד מעבר לרגיל כמו שהוא עושה לשיטתו [שוב כמו ההערה הנ"ל] בשבילנו [כן, הכוונה שלו גם בשבילנו], אבל לא בשביל שנתגדל ונתעלה בתורה, אלא בשביל לשמור עליו [שהרי כך אנו מאמינים שאנחנו שומרים עליו על ידי התורה ומצוות שלנו] כמו שהוא בטוח שהוא עושה בשבילנו?
לא צריך לענות, זאת שאלה שכל אחד צריך לחשוב עם עצמו אני חושב.
ואחרי כל זה, לא נראה למישהו פה שצריך לדון אותם לכף זכות? נכון לא צריך להיות כמותם או חיילים בצה"ל, אבל האם אנחנו עושים את התפקיד שלנו במצב הזה כחיילים בצבא ה'?
*********************************************************************************************************************************************************
נ.ב - אין לי שום כוונה לדבר על אף אחד מישראל, ומה שנכתב ברישא הוא אך ורק בא לאפוקי מהטענה על החיילים כאילו רק אצלם זה קיים, למעשה ודאי שיש לדון כל אחד מהמקרים לכף זכות כמו שהיינו דנים לכף זכות את הילדים וההורים שלנו אם ח"ו הם לא היו כמותנו.
שבוע טוב ומבורך