ב"ה
שלום וברכה,
נראה דבחזו"ע (ברכות עמ' תלח) דוקא נקט לדוגמא אשכול ענבים שאכל ממנו גרגיר אחד או שניים, וכמו שביאר שם "שהכל אכילה אחת", וכמו הדוגמאות שהביא אח"כ בהמשך, כגון שטועם המאכל ואח"כ אוכל ממנו, וכן שאכל אכילה מועטת דלא מייתבא דעתיה והוא שמח שאוכל ממנו עוד "כדי שיעור אכילה", ולפ"ז הוא הדין כשנזכר באמצע אכילת תפוח או תפוז, שבודאי באמצע הפרי נחשב הכל אכילה אחת. אבל אם אכל תפוז שלם, ואח"כ רצה לאכול עוד, הרי בתפוז אחד שלם יש כדי שיעור אכילה אחת שאדם רגיל לאכול מתפוז, וכבר אינו מוכח מהמעשה עצמו שהכל אכילה אחת, וגם הוא שיעור אכילה דמייתבא דעתיה, לכן נראה שאף אם כוונתו לאכול עוד תפוז, אינו רשאי לברך.
בברכה רבה
