• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

שו"ת זקן אהרן

אורי הכהן

Active member
לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור הקודם גבי אבל שמותר לו להשתתף בשמחת פורים עם כלי זמר
ואמר אילו מרן זיע"א היה רואה את התשובה בשו"ת הנ"ל סימן רי"ג היה פוסק כך
ואומנם אחר העיון בתורתו של מרן זיע"א ראיתי בחזו"ע אבלות ח"ב עמוד שסד שהעלה שם
שמותר לאבל להשתתף בשמחה של מצוה כמו סעודת פורים וכו
ואולי נאמר שמרן זיע"א חזר בו מפורים
אשמח לתגובות החברים היקרים!
 
לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור הקודם גבי אבל שמותר לו להשתתף בשמחת פורים עם כלי זמר
ואמר אילו מרן זיע"א היה רואה את התשובה בשו"ת הנ"ל סימן רי"ג היה פוסק כך
ואומנם אחר העיון בתורתו של מרן זיע"א ראיתי בחזו"ע אבלות ח"ב עמוד שסד שהעלה שם
שמותר לאבל להשתתף בשמחה של מצוה כמו סעודת פורים וכו
ואולי נאמר שמרן זיע"א חזר בו מפורים
אשמח לתגובות החברים היקרים!
שם כתב רק לענין רב המקום שאם ימנע יהיה הדבר זר, והוי אבלות בפרהסיה. משא"כ באדם פרטי.
 
לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור הקודם גבי אבל שמותר לו להשתתף בשמחת פורים עם כלי זמר
ואמר אילו מרן זיע"א היה רואה את התשובה בשו"ת הנ"ל סימן רי"ג היה פוסק כך
הפלא הגדול הוא שמרן זיע"א ודאי ראה תשובה זו, שהרי הביאה בחזו"ע עמ' קצד. ואיך אפשר לומר שנעלמה מעיניו בהפרש כמה עמודים?
 
יתכן ולא עיין בכל התשובה, אלא במה שהביאו האחרונים בקצרה ממנו.
מחילה, אבל בלא"ה זה חידוש גדל לומר על מרן זיע"א שנעלם מעיניו תשובה של אחרונים קדומים.
ואחר שראינו שהביא לתשובה זו לדחוק דחקים שראה זאת בספרי האחרונים, ולא ציין שראה זאת בדבריהם וכו', זה דוחק גדול מאוד. ובפרט שבד' הזקן אהרן שפיר יש לומר דמיירי רק כשהוא לצורך פרנסה.
 
נערך לאחרונה:
מחילה, אבל בלא"ה זה חידוש גדל לומר על מרן זיע"א שנעלם מעיניו תשובה של אחרונים קדומים.
ואחר שראינו שהביא לתשובה זו לדחוק דחקים שראה זאת בספרי האחרונים, ולא ציין שראה זאת בדבריהם וכו', זה דוחק גדול מאוד. ובפרט שבד' הזקן אהרן שפיר יש לומר דמיירי רק כשהוא לצורך פרנסה.
לא רואה בזה קושיא כ"כ.
הרבה פעמים יש איזה דינים שיוצאים מתוך תשובה ארוכה ולא כל הפוסקים נוחתים להוציא את כל הדינים שיוצאים ממנה, אלא מקצרים את המסקנא לענין מסויים, ואכן הפוסקים הביאו בקצרה את הזקן אהרן הנ"ל לענין מנגנים וכו', וכפי שהביא הכה"ח בסי' תרצ"ו אות כ"ו:
ומותר לאבל אחר שבעה על שאר קרובים או לאחר שלשים על אביו ואמו לנגן בפורים לשמח אחרים, וכל שכן אם ילך לנגן לשמחת מצוה דיאה ויאה. זקן אהרן סימן (רי"ד) [רי"ג], עיקרי הד"ט סימן ל"ו אות כ"ב, פתחי תשובה ע"כ.
ולכן לא נחת מרן זצ"ל לענין כל הטעמים שהובאו בתוך התשובה שממנה עולה להתיר לכל אבל לשמוע כלי נגינה.
ודברי מרן שליט"א נכונים בטעמם ובנימוקם.
 
ת"ח אחד (מוכר פה בפורום) סיפר לי שלפני שנה שאל על כך את מורנו הראשל"צ, וענה לו: וכי אתה חושד בי שאני לא יודע מה כתוב בחזון עובדיה? אלא שמוכח מדבריו שלא ראה את התשובה מבפנים אלא ציין לדבריו כפי שהובא בתשובה בספר אחר שנראה שהוא מקור דברי הרב בהלכה זו. ועוד הוסיף (אחרי שהקשה לו כן אותו ת"ח) שאף שהזקן אהרון הביא עוד טעמים לנידונו שם (אומן לנגינה) ולפי טעמים אלו אין מקום לדין זה אצל אבל רגיל, אעפ"כ נראה שעיקר טעמו בד"ז לאורך כל התשובה הוא הטעם שלפיו יהיה מותר לאבל רגיל שאינו אומן להשתתף בסעודת פורים עם כלי נגינה. עכת"ד.
ואם אני לא טועה מרן שליט"א הוסיף עוד טענה להוכיח שמרן זצ"ל לא ראה את התשובה הזו של הזקן אהרון.

וכעי"ז ביאר הרב בשיעור, וודאי שמרן שליט"א יודע יותר מהרבה אחרים (ואולי יותר מכולם) מה הקו של מרן זצ"ל בהבנה בפוסקים וכו' וכו', ויראתו קודמת לחכמתו ואין צורך לדון בזה, ואם טוען כן באופן חריג כנראה (ודאי) שיש דברים בגו ודו"ק.
 
מחילה, אבל בלא"ה זה חידוש גדל לומר על מרן זיע"א שנעלם מעיניו תשובה של אחרונים קדומים.
ואחר שראינו שהביא לתשובה זו לדחוק דחקים שראה זאת בספרי האחרונים, ולא ציין שראה זאת בדבריהם וכו', זה דוחק גדול מאוד. ובפרט שבד' הזקן אהרן שפיר יש לומר דמיירי רק כשהוא לצורך פרנסה.
מרן שליט"א התייחס לדברים הנ"ל בשיעור ע"ש
 
אולי מאן דהו יכול לעלות את התשובה של זקן אהרון הנ"ל ??
אבל לא מאוצר החכמה זה מאוד לא קריא!
 
נערך לאחרונה:
לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור הקודם גבי אבל שמותר לו להשתתף בשמחת פורים עם כלי זמר
ואמר אילו מרן זיע"א היה רואה את התשובה בשו"ת הנ"ל סימן רי"ג היה פוסק כך
ואומנם אחר העיון בתורתו של מרן זיע"א ראיתי בחזו"ע אבלות ח"ב עמוד שסד שהעלה שם
שמותר לאבל להשתתף בשמחה של מצוה כמו סעודת פורים וכו
ואולי נאמר שמרן זיע"א חזר בו מפורים
אשמח לתגובות החברים היקרים!
מחילה היכן ראית שכך כתוב, הרי בעמוד שם סעיף יד׳ כלל לא דיבר בזה, ואתמהה. וגם בהערה שם הדבר לא מוזכר.
 
המעיין היטב יראה שיש מקום לומר בדעת מרן זיע"א כדברי
שמותר להשתתף בשמחה של מצוה עם כלי שיר
זאת ועוד שמרן זיע"א כתב רק יש להימנע וכו
ולא כתב בסכינא חריפא שאסור
ובנוסף הלכה כהמיקל באבלות
כנלענ"ד הקטנה
 
וכ''כ הרב יהודה ברכה שליט''א בשו''ת ברכת יהודה ח''ה או''ח סי' סה' ועוד חזון (עובדיה) למועד
עיין היטב בנימוקי אור"ח סימן תרצו סק"ג שמרן זיע"א מביא אותו בחזון עובדיה פורים וראה מדבריו שלכל אדם מותר ע"ש ודו"ק
 
מחילה, אבל בלא"ה זה חידוש גדל לומר על מרן זיע"א שנעלם מעיניו תשובה של אחרונים קדומים.
ואחר שראינו שהביא לתשובה זו לדחוק דחקים שראה זאת בספרי האחרונים, ולא ציין שראה זאת בדבריהם וכו', זה דוחק גדול מאוד. ובפרט שבד' הזקן אהרן שפיר יש לומר דמיירי רק כשהוא לצורך פרנסה.
תגובה זו נערכה בי"ח אדר תשפ"ה
האמת אני יאמר שהראו לי שנה שעברה את התשובה שמקורה משנת תשפ''ב של המשנה למלך (כחלק מהתשובות בלשכת הרב הראשי בזמנו כדוגמת השו''ת ראש''ל) בסוף ילקו''י אבלות שהודפס כנראה בכמות קטנה כי בסט אינו נמצא. (ואחרי כן ראיתי שהזכיר זאת באותו שנה בלוויין ושוב שנה שעברה חזר על זה בהרבה הזדמנויות בפינת ההלכה בער''ש קודש ברדיו וגם בלוויין)
השתוממתי כשעה חדא 😔
כי קשה מאוד להגיד על מרן מלכא שהוא פסק אותו רק ע''פ האחרונים שהביאוהו בלי שיראו עין בעין. ובפרט שהמשנה למלך היה דוחה סברא זו באש ותמרות עשן כאשר מאן שהוא היה מעלה סברא זו על מרן מלכא, והיה טורח להוכיח שגם המעט שמרן מלכא היה מזכיר זה אחרי שעות של עמל ועיון בכל פוסק שמזכירו רק כמ''מ או בכמה מילים על אכו''כ הכא דלקמן שהמשנה למלך לא זכר מהחזו''ע אבלות כלל ועיקר, ושם מרן מלכא פותח ומצטט את הזקן האהרון (שהובא בסתם מ''מ בחזו''ע פורים), ולמה לא יותר קל כשאין הכרח כולי האי (אם בכלל) להכריע בדעת מרן מלכא אחרת ממה שכתב במשנה סדורה ועקבית, ולהשאיר דברים על מקומם ואין לך בו אלא חידושו לעניין אבל אומן שהיקל כהזקן אהרון משא''כ סתם אדם שהעיקר כהרדב''ז שאסר והביאו מרן מלכא ביבי''א ח''ט לקמן, ואף ששניהם היו בדורו של מרן רבינו יוסף קארו אך קרוב לודאי שמרן מלכא היה אוחז מהרדב''ז להלכה וקרוב לדעתו תורתו משחר נעוריו יותר מהזקן אהרון.

ולתועלת התלמידים המובהקים של מרן מלכא ע''ה, ולהוסיף עוד מקום לפלפול ועיון בתורתו למען יהיו שפתותיו דובבות, נביא מעט ממשנתו הסדורה של מרן מלכא ממה שכתבתי שנה שעברה בס''ד,

ביבי''א ח''ט (תשס''ב) יו''ד,מב' - התיר השתתפותו בסעודת מצוה של מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא, ובסוף אות א' הביא שכן פסק הרדב''ז בחלק ח''ח בסי' ר' (מכת''י) אך סיים בזה''ל: "ובלבד שלא יביא לשם כלי זמר דאפושי (להרבות) בשמחה אסור".עכ''ל. וכן פסק מרן מלכא בסוף התשובה שם.
ופסקו מכת''י המשנה למלך בילקו''י אבלות (תשס''ז) עמ' תקצא' והעלה למסקנה להקל בהשתתפות בסעודות מצוה הללו (זולת מ-7 ברכות) ודליכא מנהג להחמיר אצלינו (וכ''כ מרן מלכא בחזו''ע אבלות ח''ב עמ' שנה') ובלבד שלא יהיה שם כלי שיר.ע''ש.

בחזו''ע פורים (תשס''ג) עמ' קפ', בנידו''ד פסק מרן מלכא להתיר את ההשתתפות בסעודה משום שיום פורים הוא יום משתה ושמחה... ומ''מ אם יש שם כלי נגינה יש לו להמנע מלהיות שם.עכת''ד. ושם לא זכר מהיבי''א והרדב''ז הנ''ל אך פשיטא שממנה בארה של החזו''ע פורים בפרט שהיו סמוכים להדפסה

והמשנה למלך בילקו''י פורים (תשע''ג) עמ' תרס''ז, לעניין סעודת פורים העתיק את מסקנת החזו''ע הנ''ל (אף שלא הזכירו שם).

- בחזו''ע אבלות ח''ב (תש"ע) עמ' שנא' - צדיק שנה תלמודו מהשו''ת יבי''א הנ''ל לספרו זה ופסק... "ובלבד שלא יהיו שם כלי נגינה".עכ''ל. וכלשונו של הרדב''ז הנ''ל. ושם (בעמ' שנג') הוסיף שכן פסק תלמידו המהריק''ש בהגהותיו בסי' שצא' (יו''ד כנראה ס''ג)

דין אבל שהוא אומן במלאכת הנגינה להיות פעיל במלאכתו בסעודות מצוה

- ובחזו''ע פורים עמ' קצד', בנידון אבל שהוא אומן בכלי שיר התיר לכבוד פורים וסעודת מצוה, ובמקורות סתם במ''מ לזקן אהרן. ולעיון בעוד כמה פוסקים בסתמות וסיים ואכמ''ל (בהערה ומי שרגיל בתורתו של מרן מלכא יודע לנכון שלשון זה מורה לדברי חז''ל בירושלמי (ר''ה) שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.ע''כ. ושרק במקום זה לא האריך אך במקום אחר האריך בין שזה עדיין בכת''י בין שכבר הודפס בשאר ספריו, אחד מיני אלף מצאתי ביבי''א ח''א ואכמ''ל ובזה מצאתי שהאריך בחזו''ע אבלות ועוד רגע ואדבר בו) (ולא מצאתי נידון זה בילקו''י הנ''ל הן באבלות והן בפורים)

ובחזו''ע אבלות ח''ב הנ''ל בעמ' שמט' האריך בזה, ובין היתר ציין לדעת הגר''ש קלוגר שבשביל פרנסתו שרי לכ''ע אחרי השבעה (ע''פ מש''כ קודם לכן התפארת צבי ע''פ הרמ''א שהוא דבר האבד שאי איפשר לעשותו ע''י אחרים) ואף דהוי פרהסיא לית מאן דחש להא לאיסור.עכ''ל. ובהמשך ציין לזקן אהרון שהתיר משום שזאת היא פרנסתו ומלאכתו, והיא מלאכת של שמחה, ועוד שהיא שמחה של מצוה, מותרת לו שמצוה קא עביד.עכ''ל. והביאוהו בשו''ת חיים שאל ובשו''ת פעולת צדיק... וסיים להתיר וכמ''ש ערוך השולחן דס''ל דלדידה ליכא שמחה שאל שכרו הוא נושא את נפשו.ע''כ וכן הגאון דברי שאול, וכן הגר''ש קלוגר בשביל פרנסתו שהלכה כדברי המיקל באבל... ובסוף מסקנתו הדגיש שההיתר בשביל פרנסתו (כלשון רוב ככל מהפוסקים
שם).עכת''ד.

ע''כ חלק ממה שכתבתי בעניין זה ובעווה''ר וטרדות העולם הזה לא סיימתי לחתום את התשובה ועוד חזון (עובדיה) למועד. עכ''פ אמרתי אולי יהיה לתועלת התלמידים המבקשים את דעת מרן מלכא להציע בפניכם ממשנתו הסדורה של מרן מלכא שממנה מקור חיים ובאורה נראה אור ותן לחכם ויחכם עוד, ולא באתי ח''ו לפסוק הלכה ח''ו רק את הנראה לעניות דעתי אליבא דמרן מלכא כתבתי ותורה היא וללמוד אני צריך וזוהי חובתי.
 
נערך לאחרונה:
עיין היטב בנימוקי אור"ח סימן תרצו סק"ג שמרן זיע"א מביא אותו בחזון עובדיה פורים וראה מדבריו שלכל אדם מותר ע"ש ודו"ק
איפה בדיוק?

לא לחינם מרן זיע"א כתב יש להימנע ולא כתב לשון איסור ודו"ק
אדרבה לכאורה ההיפך הוא הנכון שילמד סתום מן המפורש, שהרי בנידו''ד כל סמיכתו במשנה הסדורה כנ''ל היא על גאון עוזנו הרדב''ז ע''ה, שהוא דקדק לכתוב לשון איסור ודקדק אחריו מרן מלכא ביבי''א, כן תלמד לכל שאר ספריו חזו''ע פורים ואבלות אף ששינה במקצת את לשונו אך מקורו טהור מהיבי''א והרדב''ז הנ''ל שכתבו לשון איסור ממש וחילקו בטן ההיתר של ההשתתפות הסעודית מצוה לבין אפושי שמחה שיש לאסור. ולא התחשבו בסברא של הזקן אהרון ולהקל גם בזה משום שהוא גם מחוייב המצווה, ואף מרן מלכא כאמור לא היקל כהזקן אהרון אלא באבל בעל אומנות שקשורה לתזמורת ותו לא.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון