• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

שמיעת שירים שקטים בספירת העומר

אז מחלוקת בין הרב ללוש בעלון אור השבת לרב נקי מבהלכה ואגדה. מה לעשות למעשה? והם יש לחלק בין ספירת העומר לבין המצרים שהוא חמור יותר?
 
נערך לאחרונה:
האם בברית יצחק מותר להשמיע מוזיקה לכתחילה או שבעל נפש יחמיר?
לענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?
וכן מרן זצוק"ל בחזו"ע היקל בכלי נגינה רק בסעודת מצווה ממש כברית וכדומה, ופירט שם דוגמאות שונות ולא הזכיר ברית יצחק.

ובדרך אגב התקשיתי זה מכבר במש"כ בחזו"ע (יו"ט עמ' רעא בהערות) דסעודת חנוכת הבית היא סעודת מצווה ויכולים לעשותה בימי הספירה ויכולים לפצוח פיהם בשירה וזמרה, שלא נאסרה שירה בפה וכו', ע"כ. ולכאורה למה לא היקל בכלי נגינה כנ"ל שהרי כתב להדיא (שם עמ' רנט, שכל שהיא שמחת מצווה יש להקל בדבר" עכ"ל.
אשמח לקבל תשובה בזה
(ולענ"ד חשבתי שאין זה בהכרח ואורחא דמילתא נקט ואה"נ מותר גם כלי נגינה, וצ"ע לדינא)
 
אז כ
לענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?
וכן מרן זצוק"ל בחזו"ע היקל בכלי נגינה רק בסעודת מצווה ממש כברית וכדומה, ופירט
לענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?
וכן מרן זצוק"ל בחזו"ע היקל בכלי נגינה רק בסעודת מצווה ממש כברית וכדומה, ופירט שם דוגמאות שונות ולא הזכיר ברית יצחק.

ובדרך אגב התקשיתי זה מכבר במש"כ בחזו"ע (יו"ט עמ' רעא בהערות) דסעודת חנוכת הבית היא סעודת מצווה ויכולים לעשותה בימי הספירה ויכולים לפצוח פיהם בשירה וזמרה, שלא נאסרה שירה בפה וכו', ע"כ. ולכאורה למה לא היקל בכלי נגינה כנ"ל שהרי כתב להדיא (שם עמ' רנט, שכל שהיא שמחת מצווה יש להקל בדבר" עכ"ל.
אשמח לקבל תשובה בזה
(ולענ"ד חשבתי שאין זה בהכרח ואורחא דמילתא נקט ואה"נ מותר גם כלי נגינה, וצ"ע לדינא)
אז כל הרבנים פה נמנו וגמרו דלא כרב נקי
 
חזור
חלק עליון