בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
למה "בעל נפש יחמיר"? מה ההיתר בכלל?האם בברית יצחק מותר להשמיע מוזיקה לכתחילה או שבעל נפש יחמיר?
למה "בעל נפש יחמיר"? מה ההיתר בכלל?
'ברוך שכיונת' לא הכל אני יודע...מה המקור ומה הסברא בזה?
המקור לשירים בכלי נגינה זה שירה בפה?!
ובליל יום הזכרון יש להחמיר? בכ''א הילקו'י מיירי בבין המצרים ולא בספירהבילק''י מבואר לאסור.
אולם אם יוצא בליל יו''ט דחג העצמאות ידוע שיש מתירים .... וצ''ע מגזירת כלי שיר
לענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?האם בברית יצחק מותר להשמיע מוזיקה לכתחילה או שבעל נפש יחמיר?
תתפלא, אבל זכורני שכך ראינו בעבר בילקוט יוסף. לא זוכר באיזה כרך, מהחדשים...מה המקור ומה הסברא בזה?
אין דבר כזה בילקוט יוסף על ספיה"עתתפלא, אבל זכורני שכך ראינו בעבר בילקוט יוסף. לא זוכר באיזה כרך, מהחדשים...
לענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?
וכן מרן זצוק"ל בחזו"ע היקל בכלי נגינה רק בסעודת מצווה ממש כברית וכדומה, ופירט
אז כל הרבנים פה נמנו וגמרו דלא כרב נקילענ"ד פשוט שאין להקל בזה, שהרי כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (שובע שמחות ב עמוד ח) וז"ל "אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידים ופת, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים פת, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית" עכ"ל. ואם לא מטעם סעודת מצווה מנלן להקל בזה?
וכן מרן זצוק"ל בחזו"ע היקל בכלי נגינה רק בסעודת מצווה ממש כברית וכדומה, ופירט שם דוגמאות שונות ולא הזכיר ברית יצחק.
ובדרך אגב התקשיתי זה מכבר במש"כ בחזו"ע (יו"ט עמ' רעא בהערות) דסעודת חנוכת הבית היא סעודת מצווה ויכולים לעשותה בימי הספירה ויכולים לפצוח פיהם בשירה וזמרה, שלא נאסרה שירה בפה וכו', ע"כ. ולכאורה למה לא היקל בכלי נגינה כנ"ל שהרי כתב להדיא (שם עמ' רנט, שכל שהיא שמחת מצווה יש להקל בדבר" עכ"ל.
אשמח לקבל תשובה בזה
(ולענ"ד חשבתי שאין זה בהכרח ואורחא דמילתא נקט ואה"נ מותר גם כלי נגינה, וצ"ע לדינא)