ע"ה ס"ט
Well-known member
הביא שם גם שמועה שהורה שהכל.וכן פסק הגר"מ פיינשטיין (בשו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן קכב) ושם הצריך שיינתן לטעם חשוב.
הביא שם גם שמועה שהורה שהכל.וכן פסק הגר"מ פיינשטיין (בשו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן קכב) ושם הצריך שיינתן לטעם חשוב.
למרן זיע"א בטנים אמריקאים מזונות, ואם דין אחד להם גם בשניצל מזונות.כ"כ הגאון רבי אשר ויס בשו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' יד או' ה) בזה"ל: ולענ"ד דין אחד בשניצל ובבטנים האמריקאים, ובשניהם הציפוי בטל וטפל אל הבשר והבטנים, מתרי טעמי א. שאני ציפוי מתערובת וציפוי לעולם טפל הוא למה שמצופה על ידו, ובתערובת יש לפעמים שהמיעוט חשוב מן הרוב ולא תמיד, וזה תלוי בכמות, ומשו"ה אמרו דחמשת המינים עיקר לגבי שאר המינים שבתבשיל או במאפה וכדו', אבל ציפוי מעצם טבעו ומהותו לעולם טפל הוא. ב. ועוד נראה דכיון דהבשר והבוטן ניכרים בפני עצמם בצביונם הטבעי והמלא, והקמח שבציפוי מעורב עם ביצים שמן וסוכר וכדו', ואינו ניכר בצביונו וחזותו, טפל הוא לגבי העיקר כנלע"ד בהלכתא דא, ע"כ.
למרן זיע"א בטנים אמריקאים מזונות, ואם דין אחד להם גם בשניצל מזונות.
וכן על יתר ההערות מהפוס' הנ"ל, שהעירו עלינו. כמדומה שכבר השבנו באיזהו מקומן בפורום, ולכן אין עניין לכפול הדברים.
אחר מחילת כב', כל מה שעניתם בכלל לא ברור ולא מיישב ואין כאן המקום להאריך, והבחור יבחר,וכן על יתר ההערות מהפוס' הנ"ל, שהעירו עלינו. כמדומה שכבר השבנו באיזהו מקומן בפורום, ולכן אין עניין לכפול הדברים.
ציינו רק שהשבנו, חלק אנחנו, וחלק ניכר הרב ללוש, ואה"נ הבוחר יבחר.אחר מחילת כב', כל מה שעניתם בכלל לא ברור ולא מיישב ואין כאן המקום להאריך, והבחור יבחר,
אך מכל מקום אין בכל זה אפילו תחילת תשובה לטענת הרב טולדנו [והביאו שכ"פ הרב ללוש...] לגבי ספק מזונות שיהיה נפקא מינה כשבירכת על דבר אחר...
מה הפירוש אם, הרי זה תמיד אותה מחלוקת אם ניתן לטעם, וכבודו לא רשם כלום במשבצת הספק בשניצל לא?אם זה מוגדר כספק
אכן, בדבר זה יש מחלוקת, ודעת הגרב"צ אבא שאול שכיון שהוא מתכוין לברך אח"כ את הברכה הראויה על המאכל הנוסף שיאכל, הרי זה כאילו כיוון להדיא שלא לפוטרו בברכת המאכל הראשון.לענ"ד פשוט וברור שאף מי שמברך שהכל על השניצל כהוראת מרן שליט"א, אם בירך מתחילה מזונות על מאכל אחר ולא כיוון להדיא שלא לפטור את השניצל אסור לו לברך על השניצל, שהרי אף למרן שליט"א לא יצא מידי ספק כידוע ומפורסם, ובפרט שרוב פוסקי זמנינו פסקו שברכתו מזונות, ואכמ"ל.
ומקור לכל זה וכיו"ב בחזון עובדיה ברכות (מעמ' רעז עד רפה) ושם כמה נפק"מ כגון תפוח ובננה, ואפילו מי שבירך אדמה על בוטנים לא יכול לברך שהכל על כוס תה די"א שברכתו אדמה, וכן בקפה ועוד, ע"ש. וכ"כ בהלכה ברורה שמי שבירך אדמה על בוטנים לא יכול לברך אפילו שהכל על סוכריה שי"א שסוכר זה אדמה, ועוד כהנה רבים, יעו"ש. ועל כן מרן זצוק"ל מצריך כוונה נגדית להדיא. ופשוט דה"ה בנדון דידן ואפילו הרבה יותר טוב אצלנו שאף אין הדבר ברור ומוסכם בפוסקים ששניצל הוא שהכל, משא"כ בתה וקפה שהתקבלה פסיקה שהם שהכל וכן סוכר וכו', ודוק ותשכח.
ובעניין שניצל תירס שמעתי ממרן שליט"א כמה וכמה פעמים ואף בשבועות האחרונים דברכתו אדמה בפשיטות, ואינו עניין כלל לשניצל סויה רגיל שאין בו תירס.