תגובה והבהרה לדברי הרב אופיר מלכא מדוע מתקלקלים ילדים רח''ל

[ישראל]

איפה ראית בדברי ביזוי על ת"ח?
אכן, אם ת"ח כתב דברי חוצפה על גדול הדורות אז היחיד שמתבזה בכך זה אך ורק הוא.

ואגב לשיטתך שהתכוונתי לרבך (שבאמת לא התכוונתי אלא לתלמידיו העיוורים) אז למי שיש דין אפיקורס כנראה שאינו בגדר ת"ח, הגמרא לא חלקה בכך.
ומי אמר שהכוונה לרב אופיר, מי שחושב כך כנראה שיש לו סיבה.

עיין ערך ציטוט ידידך הרב יושב אהלים !!!

מי שהבין שמתכוין גם לראש"ל שליט"א כנראה שיש לו סיבה להבין כן.

 

[הלוי]

לענ''ד מי שיצא הכי שמח מכל הדיון הזה הוא רק היצר הרע. כך מתגלגל לו כאן דיון שלם, יש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי, ובסופו של דבר מגיעים למה שרצה היצה''ר.
צריך לדעת שגם בת''ח צעירים אסור לפגוע ולזלזל ולדון לכף חובה. ויש תמיד לזכור את מאמר חז''ל עקיצתן עקיצת עקרב. וידוע הסיפור על רבי שלמה זלמן אוירבך זצ''ל שנשאל ע''י ת''ח אחד למה יצאו בניו לתרבות רעה, והשיב לו משום שהיה מדבר סרה על רבנים שאינם בהשקפה שלו.
אני חושב שמכל דיוני המחאות שעלו כאן בפורום יש יותר קלקול מאשר תיקון.

הייתי מעדיף להסב את הדיון כאן לנדון ההלכתי שהובא בהתחלה והוא ענין פתיחת פקקים בשבת. לענ''ד על אף שנהגו העולם להקל בזה, וכבר חיודה דעתו מרן זצ''ל ביחוה דעת להקל בזה, אולם יש להעיר שעיקר הבעיה כאן היא מכה בפטיש בפקק עצמו שכעת הוא נעשה יותר מושלם, וע''ז הביא מרן זצ''ל את דעת המגיד משנה שאין פסיק רישיה בבנין בכלים. ומצורף כאן חלק ממש''כ בזה בעבר:

יש לדון ע''פ מש''כ הרמב''ם פי''ב ה''ב המכבה גחלת של מתכת פטור ואם נתכוין לצרף חייב, שכן לוטשי הברזל עד שיעשה גחלת ומכבין אותו במים כדי לחסמו וזהו לצרף שהעושה אותו חייב והוא תולדת מכבה. ע''כ. וכתב המגיד משנה ומדברי רבינו שכ' שהכל תלוי בכונתו, נראה שכל שאינו מתכוין אין ראוי לומר בו פסיק רישיה, מפני שכשהוא מתכוין הוא עושה מלאכה וכשאינו מתכוין אין בו מלאכה כלל שהרי אינו רוצה לעשות ממנו כלי, דומה לקטימת קיסם שכל שאינו קוטמו לחצוץ בו שיניו אע''פ שראוי לכך בקטימתו פטור, שכל שהוא מפני תיקון כלי מי שאינו מתקנו פטור ואפילו לדברי רבי יהודה דמחייב בדבר שאינו מתכוין, וקרובים לזה דברי הרמב''ן. עכ''ד. ולכאורה בנדו''ד כיון שאינו מכוין לעשות כלי לכאורה יש להתיר, וכבר הביאו המתירים [שו''ת יחו''ד הנ''ל ושו''ת דבר יהושע] חיזוק לדבריהם מדברי ה''ה הנ''ל.

אלא שלכאורה יש לדחות שהרי ה''ה לא איירי בעושה כלי ממש אלא בדבר שאפשר להחשיבו לכלי כגון קטימת קיסם כדי להריח שאינו כלי מובהק רק ראוי הוא גם לחצוץ בו שיניו ולכן רק אם יכוין לשם כלי יהיה אסור, וכן ה''ה נמי בעששיות של ברזל שמצרפן, שאין כל אדם זקוק לצירופן ורק אם כונתו לצרפן א''כ לדידיה הוי תיקון, אך כאשר עושה כלי ממש גם ה''ה יודה שאסור.

ושו''ר בספר מנחת יעקב ח''ב [עמ' שטז-שיח] שפירש כן דברי ה''ה וכתב עוד להוכיח מהא דמיחם שפינהו [שבת מא:] דלרבי יהודה דאמר דבר שאינו מתכוין אסור לפיכך אסור ליתן במיחם מים צוננים משום מצרף, ואם איתא לדברי ה''ה הא אינו מתכוין לכלי ואמאי יהיה אסור, אלא ע''כ לומר שאף ה''ה לא קאמר כי אם לגבי גחלת של מתכת וקטימת עץ משא''כ גבי תיקון מנא בכלי והיינו במיחם שפיר אמרינן פ''ר. וכ''כ ה''ה שם בהלכה א דהא דשרי במיחם היינו משום שאינו פ''ר, וכן מוכח ממש''כ ה''ה שכן מוכח ברמב''ן, והרמב''ן במלחמות [דף מא:] כ' דבפסיק רישיה אסור בצירוף מיחם ובגמ' איירי באינו פ''ר.

ולפי האמור כתב שם לתמוה על הב''י סימן שיח [דף פג:] שכ' לתרץ הא דמיחם שפינהו ע''פ דברי ה''ה בהלכה ב שכל שאינו מכוין לכלי שרי ול''א פ''ר, ולכאורה נעלם מעינו הבדולח שה''ה שם בה''א כ' לתרץ דאיירי באופן שאינו פ''ר. וודאי שאם מרן היה רואהו היה חוזר בו. וכבר העירו כן האחרונים ע''ד המג''א שהביא לה''ה בסימן שיח [ס''ק לו] וכתבו שם לחלק בין עשיית כלי גמור לכלי שאינו גמור כגון עששיות, וכ''כ רע''א, דגול מרבבה, לבושי שרד, חמד משה, לחם משנה, ומחצית השקל [אלא שבס''ס שיג כתב המחצית השקל כהמג''א ולא העיר עליו ונראה לכאורה שמסכים לו וכן הבין בשו''ת דבר יהושע שהובא ביחו''ד אך לא העיר שם שמהמחצית השקל בסימן שיח מוכח ההפך וכן לא העיר משאר הפוסקים שהבאנו לעיל שפסקו דלא כהמג''א]. עכת''ד. ודפח''ח.

 

[פשוט]

איפה ראית בדברי ביזוי על ת"ח?
אכן, אם ת"ח כתב דברי חוצפה על גדול הדורות אז היחיד שמתבזה בכך זה אך ורק הוא.

ואגב לשיטתך שהתכוונתי לרבך (שבאמת לא התכוונתי אלא לתלמידיו העיוורים) אז למי שיש דין אפיקורס כנראה שאינו בגדר ת"ח, הגמרא לא חלקה בכך.
ומי אמר שהכוונה לרב אופיר, מי שחושב כך כנראה שיש לו סיבה.

עיין ערך ציטוט ידידך הרב יושב אהלים !!!

מחילה שחשדתי בך בדברים שלא עלו על ליבך.
כבוד הגר"א מלכה שליט"א אינו רבי דיקא, וכל חכמי ישראל הינם רבותי.
והאם אנן קטני דקטני נחליט מיהו אפיקורוס?
צא וראה כמה לשונות חריפים כתבו גדולי ישראל האחד על השני לאורך כל הדורות, וכי אנחנו נכניס ראשנו בינם ונאמר פלוני הוא אפיקורוס? חלילה.

 

[AFG]

יש הקלטה של מרן הרב יצחק שאומר שאשה שמדליקה ואח"כ מברכת יהיה לה בנים שבבניקים?

אוזני שמעו ולא זר , שכך אמר (ונחרדתי...) .
מעיד עדות גמורה .

 

[AFG]

יישר כח, ודאי שזה הכוונה. ושאלתי זאת את הרב אישית - ואמר לי שוודאי שזה הייתה כוונתו. להראות את צד החיוב ומעולם לא כיון להיפך.

והוסיף לי בדיוק את הדוגמא הנ"ל הווין ליה בנים תלמידי חכמים, ולא אמרו חז"ל להיפך וכו'.

והדברים ברורים.

זה לא רשב"א או ריטב"א, שצריך לדקדק בכל מילה. מבינים את הרעיון, אפשר להסכים או לא, להעיר בדרכה של תורה וממשיכים הלאה. התורה רחבה יש הרבה מה ללמוד מאשר להתעסק בלחפש רב כזה או אחר.

הבעיה שיש כאלו עם ''סף רגישות גבוה'' ....
וד''ל .
כל מי שהגיע להוראה רשאי להביע את דעתו (כמובן בצורה מכובדת ומכבדת) .
גם אם זה לא מוצא חן בעיני מי שרוצה ליצור ''הלכה אחידה'' ,
וד''ל .

 

[AFG]

איני יודע מה הקשר לרב אמנון יצחק.
רציתי להעלות ההסרטה, אבל אי אפשר מחמת סוג הקובץ.
זו לשונו של כבוד הראש"ל שליט"א שם מילה במילה. "... מסכנה האשה, מקימת מצות הדלקת הנרות, מדליקה את הנרות, עושה ככה בידים, מתפללת שיהיו לה בנים צדיקים, אחר כך מה יוצא לה?! בנים שבבניקים, נו למה? ברכה אחרי הדלקת הנרות, עושה ברכה לבטלה, מצוה הבאה בעבירה."

כך אמר בדיוק . בעודו לובש את גלימת הראש''ל .

 

[AFG]

לא נראה לי.
וכי לפלא יועץ ולגחיד"א והגרח"פ זכר צדיקים לברכה שכתבו שהמנהג שנשים מברכות אחר ההדלקה, היו חלילה בנים שבבניקים?
ובכלל צריך להבין לשון הגמ' "הרגיל בנר" מהו, כי לא נראה לי שהכוונה על הברכה, כי קראתי באיזה מקום ואיני זוכר כעת, שתקנת הברכה על הנר היא מתקופת הגאונים שנלחמו בקראים, ואין זכר בגמ' לברכת הנר דשבת.

למה מפחדים לומר את האמת ??!!
וכי זה לא מוציא לעז על הראשונים ?

 

[קורסיה]

דברי הרב הלוי ברור מללו, אין שום תועלת ולא תהיה שום תועלת בדיוני מחאה כאלה ואחרים, מי שרוצה למחות שילך לרב המדובר וידבר איתו בנועם ויבהיר לו את עמדתו, ורק שיהיה בטוח שגם הרב השני יבהיר לו את עמדתו ומסתמא יעמוד עליה, כך שרוב הסיכויים שלא ישתנה הרבה (לא שאני חושד בכשרים ובת"ח שלא חוזרים למוטב או לא מקבלים תוכחה וכד', אלא בדר"כ בנושאים של השקפה ודרכי הלימוד ודומיהם, כל אחד יש לו איזה משיכה כזו או אחרת והוא כבר חשב עליה ואימת אותה, ולא במהרה הוא ישנה)
ואני יודע שלפעמים קשה לא לכתוב ולא להגיב (גם לי) אך צריך לשקול את הטוב לעומת ההפסד וה' יהיה בעזרנו תמיד לכוון לאמיתה של תורה

 

[לביא]

אני מרגיש שיש כאן דברים שיצאו מפרופורציות וצריך לעשות סדר בנושא.

דבר ראשון, הרב מלכא באשר הוא, הוא ת״ח מכובד וצריך לכבד אותו.
אבל יש סיבה למה הנושא נפתח, והם דבריו של הראשל״צ בשיעור הנ״ל, בו אע״פ שלא נקט בשם של הת״ח המדובר, בכ״ז אלו שיודעים הבינו כראוי. וצריך לדעת כי הראשל״צ לא סתם דיבר בזה, אך צריך לדעת את צורת ההתייחסות, כי הראשל״צ לא התכוון שנצא עליו וכד׳ אלא שנדע את צורת ההתייחסות לפסקי אותו רב, ולדעת שהשקפת עולמו לא כהשקפתנו, וכן פסקיו ותורותיו צריך זהירות מרובה כשינגשים לספריו (אם ניגשים), מכאן ועד להגיד דבר אחר צריך זהירות מרובה כי גחלתן של ת״ח מרובה.

 

[ראובן יוסף מיארה]

דברי הרב לביא באמת ובצדק, מחד לדעת לכבד כל ת"ח, ומאידך להבין את המסר, ישר כוחו שהגדיר היטב את הדברים בטוטו"ד, דברים ישרים למבין ונוכחים למוצא דעת. ואכן כמה זה חסר לנו בדור לדעת לקבל הנהגה, ה' יזכנו.

 

[פשוט]

אני מרגיש שיש כאן דברים שיצאו מפרופורציות וצריך לעשות סדר בנושא.

דבר ראשון, הרב מלכא באשר הוא, הוא ת״ח מכובד וצריך לכבד אותו.
אבל יש סיבה למה הנושא נפתח, והם דבריו של הראשל״צ בשיעור הנ״ל, בו אע״פ שלא נקט בשם של הת״ח המדובר, בכ״ז אלו שיודעים הבינו כראוי. וצריך לדעת כי הראשל״צ לא סתם דיבר בזה, אך צריך לדעת את צורת ההתייחסות, כי הראשל״צ לא התכוון שנצא עליו וכד׳ אלא שנדע את צורת ההתייחסות לפסקי אותו רב, ולדעת שהשקפת עולמו לא כהשקפתנו, וכן פסקיו ותורותיו צריך זהירות מרובה כשינגשים לספריו (אם ניגשים), מכאן ועד להגיד דבר אחר צריך זהירות מרובה כי גחלתן של ת״ח מרובה.

?

 

[לביא]

?

כשאתה משאיר ? בלי הסבר, זו שאלה בפני עצמה.

 

[פשוט]

כשאתה משאיר ? בלי הסבר, זו שאלה בפני עצמה.

הדגשתי, עיין בגוף ההודעה
"ולדעת שהשקפת עולמו לא כהשקפתנו"
נא באר לנו הדברים

 

[יצחק משען]

הדגשתי, עיין בגוף ההודעה
"ולדעת שהשקפת עולמו לא כהשקפתנו"
נא באר לנו הדברים

מה יש לבאר? דברי הרב ליש ו@לביא ברורים למבין
כשאנו אמונים על צורת פסיקה רחבה שלא מתבססת רק על המשנ"ב, והוא 'נעול' רק משנ"ב ולפעמים גם לא יודע אפילו פוסקים אחרים, אז ודאי שצריך לפרסם להודיע ולהיוודע ענין זה שלשמו פתחתי הדיבור
ואגב היום זכתה עיני עין יצחק ללמוד בספר'א טב'א ילקוט יוסף שביעית (כמדומה בהלכה של גידולי מים בשיטת הידרופוניקס וכעת אמ"א) שהאריך לבאר כיד ה' הטובה עליו שיטת הפסיקה דלא כהמשנ"ב, והביא כמה ויכוחים שנתווכחו עמו בזה בפנמה וברזיל וארה"ב ועוד. עי"ש.
ושמא אם יש למישהו כאן אפשרות להביא את דברים הנאדרים בקודש יהיה זה לתועלת מרובה

 

[פשוט]

מה יש לבאר? דברי הרב ליש ו@לביא ברורים למבין
כשאנו אמונים על צורת פסיקה רחבה שלא מתבססת רק על המשנ"ב, והוא 'נעול' רק משנ"ב ולפעמים גם לא יודע אפילו פוסקים אחרים, אז ודאי שצריך לפרסם להודיע ולהיוודע ענין זה שלשמו פתחתי הדיבור
ואגב היום זכתה עיני עין יצחק ללמוד בספר'א טב'א ילקוט יוסף שביעית (כמדומה בהלכה של גידולי מים בשיטת הידרופוניקס וכעת אמ"א) שהאריך לבאר כיד ה' הטובה עליו שיטת הפסיקה דלא כהמשנ"ב, והביא כמה ויכוחים שנתווכחו עמו בזה בפנמה וברזיל וארה"ב ועוד. עי"ש.
ושמא אם יש למישהו כאן אפשרות להביא את דברים הנאדרים בקודש יהיה זה לתועלת מרובה

אשריך חכם יצחק.
חידשת לי שגישה בהלכה היא השקפת עולם...
וכבר חששתי שנפל לחוגי המזרחי ב"מ.

 

[לביא]

חידשת לי שגישה בהלכה היא השקפת עולם...

גם. אך כוונתי יותר להראות גם על מה נכון להסתכל, שהרי אותו חכם כתב בספרו שמי שלא מקפיד על חומרות יצא שבבניק ח״ו. והראש״ל בא להראות לנו את הגישה הנכונה של הדברים, שיש לפנים משורת הדין, ויש להחמיר בשיבוש. וד״ל.

 

[פשוט]

גם. אך כוונתי יותר להראות גם על מה נכון להסתכל, שהרי אותו חכם כתב בספרו שמי שלא מקפיד על חומרות יצא שבבניק ח״ו. והראש״ל בא להראות לנו את הגישה הנכונה של הדברים, שיש לפנים משורת הדין, ויש להחמיר בשיבוש. וד״ל.

להד"מ כנ"ל

 

[יושב אוהלים]

להד"מ כלל

יש להוסיף שבשידור האחרון של הרב מלכה ביום חמישי נשאל על פתגם דנא והשיב ממש כדכתבתי שכונתו היא על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. מי שרוצה ישמע זאת באתר כל חי בתחלת השעה השניה

 

[לביא]

להד"מ כנ"ל

שכחתי שיש לך גרסא אחרת בספרים שלא היה לפני הראשל״צ, סליחה.

יש להוסיף שבשידור האחרון של הרב מלכה ביום חמישי נשאל על פתגם דנא והשיב ממש כדכתבתי שכונתו היא על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. מי שרוצה ישמע זאת באתר כל חי בתחלת השעה השניה

כוונתו האמיתית לא ממש משנה כיוון שיש מקום לטעות בצד הלא נכון.
מי שיעיין היטב בדברי הראשל״צ יבין שיש פה יותר עמקות.
(רמז: ברכת שהחיינו על פאה)
ודו״ק.

 

[פשוט]

שכחתי שיש לך גרסא אחרת בספרים שלא היה לפני הראשל״צ, סליחה.

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות

כוונתו האמיתית לא ממש משנה כיוון שיש מקום לטעות בצד הלא נכון.

כמדומה שגם עליו נאמר בצדק תשפוט עמיתך, וחובה לדונו לכף זכות

מי שיעיין היטב בדברי הראשל״צ יבין שיש פה יותר עמקות.
(רמז: ברכת שהחיינו על פאה)
ודו״ק.

זה טיעון חדש, ואפשר לתקוף את ה"פסק" הנ"ל, אבל לא להעמיס בדבריו דברים שלא אמר, מחמת שפסק הפסק הנ"ל.