• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תסמונת שוטנשטיין

שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במהלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.

ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.

והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.

ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.

וכעת (ח' אדר ב' תשפ"ד) התפרסמה הסכמתו של מורנו הראש"ל הגרי"צ שליט"א לש"ס פומבדיתא שכתב בזה"ל:
"וערכו את הביאור מסביב לדף הגמרא בכדי שהלומדים ילמדו את הגמ' מתוך צורת הדף המקובלת מימי קדם ורק כשזקוקים לתוספת הסבר יעיינו בביאור וכו' ויש בכך מעלה גדולה שעם הזמן יתרגלו ללמוד בכוחות עצמם וידעו ללמוד בלא ביאור ובעמל התורה כראוי".


דיון בנושא גמרא מבוארת נפתח כאן (כמובן שתגובות על המאמר אשמח לשמוע כאן)

נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה

ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
 
נערך לאחרונה:
מרן הרב אלישיב זיע"א אמר (ראיתי את זה כתוב) שהמתנה של הדור זה השוטשטיין, משום שכל בעל בית או אדם פשוט יכול ללמוד לבד ולסיים את הש"ס דרך שוטשטיין, וזה מקנה ידיעות מרובות בש"ס. בוודאי שת"ח ואברכים ובני התורה שצריכים ללמוד בעיון עדיף שילמדו בלי זה, אבל מאחורי השוטשטיין עומדים גדולי ישראל לא לזלזל!!!
 
מי שצריך ללמוד עם שוטנשטיין ולא עושה זאת - פשוט מבטל תורה!
אני עד לכך שמי שמסיים כמה מסכתות עם שוטנשטיין או עם רב שמלמד אותו (זה אותו דבר לדעתי...), ידע ללמוד יותר טוב ממי שניסה ללמוד לבד והספיק פחות.
בד מזאת, וזה העיקר, שמצווה עלינו ללמוד ולדעת את דברי התורה, ולא "להתאמץ" ו"להתחדד" ושאר המצאות הגיעו בעיקר מבתי המדרש באירופה, וכבר צווחו עליהם קדמונים ואחרונים.
חשוב גם לציין את ההערות שבשוטנשטיין שצריך הרבה עמל כדי להגיע אליהם, ובוודאי שבסדר בקיאות הדרך היחידה לעמוד על ההערות החשובות היא רק על ידי הלימוד בגמ' זו או הדומה לה.
כאן המקום להזכיר את הרב שטיינזלץ שפרץ את הדרך לביאור הגמ' ברחבות, ואף שיחסית לגמ' של היום צמצם מאוד - ספג על כך ביקורת חריפה (מטעמים אחרים לגמרי - חב"S, דת"ל, יחס למחקר ועוד), תוך הסתתרות מאחורי טענות מטופשות כמו "צורת הדף" המקודשת (מעניין למה חומש לומדים בלי "צורת הדף" - זה הרי הדף היחיד לצורתו יש בסיס בהלכה, לפחות לכך שצריך להיכתב ללא ניקוד ופירושים)
 
מי שצריך ללמוד עם שוטנשטיין ולא עושה זאת - פשוט מבטל תורה!
אני עד לכך שמי שמסיים כמה מסכתות עם שוטנשטיין או עם רב שמלמד אותו (זה אותו דבר לדעתי...), ידע ללמוד יותר טוב ממי שניסה ללמוד לבד והספיק פחות.
בד מזאת, וזה העיקר, שמצווה עלינו ללמוד ולדעת את דברי התורה, ולא "להתאמץ" ו"להתחדד" ושאר המצאות הגיעו בעיקר מבתי המדרש באירופה, וכבר צווחו עליהם קדמונים ואחרונים.
חשוב גם לציין את ההערות שבשוטנשטיין שצריך הרבה עמל כדי להגיע אליהם, ובוודאי שבסדר בקיאות הדרך היחידה לעמוד על ההערות החשובות היא רק על ידי הלימוד בגמ' זו או הדומה לה.
כאן המקום להזכיר את הרב שטיינזלץ שפרץ את הדרך לביאור הגמ' ברחבות, ואף שיחסית לגמ' של היום צמצם מאוד - ספג על כך ביקורת חריפה (מטעמים אחרים לגמרי - חב"S, דת"ל, יחס למחקר ועוד), תוך הסתתרות מאחורי טענות מטופשות כמו "צורת הדף" המקודשת (מעניין למה חומש לומדים בלי "צורת הדף" - זה הרי הדף היחיד לצורתו יש בסיס בהלכה, לפחות לכך שצריך להיכתב ללא ניקוד ופירושים)
אמת ויציב!! בלי הגזמה אני סיימתי את הש"ס עם שוטשטיין. מה שלאנשים לוקח הרבה זמן, אני סיימתי בתוך כמה מסכתות קשות בתוך שנה. היום בשביל לא להיקרא "בעלבת" הולכים בדרך פתלתול, פעם לא היה את המושג הזה "בעלבת"... ולכן צמחו להיות גדולים אמיתיים.
 
אלא מה, הפירוש הפשטי אתה מנסה ללמוד לבד, ואת המעבר לכך - מה שאדם מתקשה להבין, ניתן לפתוח שוטנשטיין וכד'.
לא שאלתי כתמה אלא שאלתי בשביל לקבל תשובה מי הוא זה שצריך ללמוד עם שוט' שאם הוא לא עושה את זה הוא מבטל תורה, וכוונת הכותב הנ"ל לא הייתה לנעזר עם שוט' כמו שהוסכם למעלה שאין בזה בעיה אלא ללומד את הכל דרך הפירוש באופן סדיר ולא מנסה להבין לבד.
 
מי צריך ללמוד עם שוטנשטיין?

מי אמר לך שתגדל מזה? רק בגלל שהכנסת לעצמך חומר למח?
א. איפה יש מצווה "לגדול"?
ב. מי שלומד תורה גדל.
ג. איך אפשר לקרוא לתורה "חומר"?
ד. מי אמר שיש מצווה להתאמץ בלימוד?
יש מצווה ללמוד, להבין ולדעת את התורה!!!
כל מי שלומד "כדי לגדול" סופו שנשאר עם הארץ
מי שלומד כדי להבין, עם כל הכלים שיש לו - סופו שידע תורה ויהיה תלמיד חכמים!
האם מי שנולד גאון לא "גדל" כי אינו מתאמץ להבין?!
הוא גדל בכך שמשקיע זמן בלימוד, ומנסה להבין ולדעת ככל יכולתו.
אנחנו בדור עם הכי הרבה לימוד תורה, אך למרבה הצער גם הכי הרבה לימוד תורה - מבזבזים את הזמן על שטויות והבלים - במקום ללמוד ולקנות ידיעה בתורה. חבל כל כך!!
 
בחורים ואברכים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה!!
גם ללמוד לא יודעים!!!
תנסו ותראו שמי שלמד עשר מסכתות עם שוטנשטיין יודע ללמוד טוב יותר ממי שלמד מסכת אחת, גם אם הוא מוכשר פחות, ובוודאי שהתורה מרוממת ומגדלת
 
בחורים ואברכים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה!!
גם ללמוד לא יודעים!!!
תנסו ותראו שמי שלמד עשר מסכתות עם שוטנשטיין יודע ללמוד טוב יותר ממי שלמד מסכת אחת, גם אם הוא מוכשר פחות, ובוודאי שהתורה מרוממת ומגדלת
התורה מרוממת ומגדלת רק את הלומדים בשוטנשטיין?
ואילו בחורים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה ולא יודעים ללמוד?!
חידוש הפלא ופלא! עולם הפוך קא חזינא!
והלא כבר אמר התנא באבות מרבה ישיבה מרבה חכמה!

א. איפה יש מצווה "לגדול"?
ב. מי שלומד תורה גדל.
ג. איך אפשר לקרוא לתורה "חומר"?
ד. מי אמר שיש מצווה להתאמץ בלימוד?
יש מצווה ללמוד, להבין ולדעת את התורה!!!
כל מי שלומד "כדי לגדול" סופו שנשאר עם הארץ
מי שלומד כדי להבין, עם כל הכלים שיש לו - סופו שידע תורה ויהיה תלמיד חכמים!
האם מי שנולד גאון לא "גדל" כי אינו מתאמץ להבין?!
הוא גדל בכך שמשקיע זמן בלימוד, ומנסה להבין ולדעת ככל יכולתו.
אנחנו בדור עם הכי הרבה לימוד תורה, אך למרבה הצער גם הכי הרבה לימוד תורה - מבזבזים את הזמן על שטויות והבלים - במקום ללמוד ולקנות ידיעה בתורה. חבל כל כך!!
עוד אמר התנא באבות שכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה, ועוסק היינו עמל ולא כמתעסק בעלמא, וזו לענ"ד כוונת הרב @שילה אפרהימי לגדול בתורה.
אם בחקתי תלכו, פירש רש"י ז"ל שתהיו עמלים בתורה,
וז"ל רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות סוף פרק ה' דאבות: "ואמר בן הא הא לפי מה שתצטער בתורה יהיה שכרך. ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמוד בטורח עמל ויראה מן המלמד, אבל קריאת התענוג והמנוחה אין קיום לה ולא תועלת בה. ואמרו בפירוש מאמרו אף חכמתו עמדה לי, חכמה שלמדתי באף עמדה לי. וכו'."
 
בחורים ואברכים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה!!
גם ללמוד לא יודעים!!!
תנסו ותראו שמי שלמד עשר מסכתות עם שוטנשטיין יודע ללמוד טוב יותר ממי שלמד מסכת אחת, גם אם הוא מוכשר פחות, ובוודאי שהתורה מרוממת ומגדלת
מנסיון, זה פשוט לא נכון.
מה שכן מי שלומד לבד ובנוסף משתמש גם בשוטינשטיין וכדו' לבקיאות או להרחבות או לליבון איזה עניינים אין הכי נמי שמוסיף לו.
 
התורה מרוממת ומגדלת רק את הלומדים בשוטנשטיין?
ואילו בחורים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה ולא יודעים ללמוד?!
חידוש הפלא ופלא! עולם הפוך קא חזינא!
והלא כבר אמר התנא באבות מרבה ישיבה מרבה חכמה!


עוד אמר התנא באבות שכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה, ועוסק היינו עמל ולא כמתעסק בעלמא, וזו לענ"ד כוונת הרב @שילה אפרהימי לגדול בתורה.
אם בחקתי תלכו, פירש רש"י ז"ל שתהיו עמלים בתורה,
וז"ל רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות סוף פרק ה' דאבות: "ואמר בן הא הא לפי מה שתצטער בתורה יהיה שכרך. ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמוד בטורח עמל ויראה מן המלמד, אבל קריאת התענוג והמנוחה אין קיום לה ולא תועלת בה. ואמרו בפירוש מאמרו אף חכמתו עמדה לי, חכמה שלמדתי באף עמדה לי. וכו'."
רבינו הרמב"ם סובר שמי שלומד תלמוד כאשר יכול ללמוד מיד את ההלכה מבטל את זמנו.
לדעתו לאחר חיבור המשנה תורה - די לעסוק בתנ"ך ובחיבורו.
להצטער פירושו להתאמץ וללמוד גם כשקשה, לערוך חזרות, ולא להישבר כשקשה להבין וכו'.
הרמב"ם לא הצריך כתב מטושטש/ספר שכולו ר"ת הצריכים פיענוח, או להתפלל שנהיה טיפשים כדי שיהיה קשה לנו ללמוד.
נראה לי שכל אחד כאן מתפלל על עצמו ועל ילדיו שיהיו חכמים ויבינו בקלות את דברי התורה... את המאמץ והצער תשאיר לשלבים הבאים - לדוגמה, לימוד בע"פ...
בוודאי שמעתם על כך שאחרי שש שנות ישיבה ועשר שנות "כולל" ישנם כאלו שלא יודעים את כל הש"ס (בשקלא וטריא, לא מילה במילה כמובן), או לפחות חצי, או לפחות מסכת אחת!
אולי גם שמעתם שלא כולם יודעים סדר משנה או חלק אחד בשו"ע..
לא חסר קושי וצער בלימוד, לא צריך להמציא חדש..
אבל לבזבז זמן? מי התיר?
 
התורה מרוממת ומגדלת רק את הלומדים בשוטנשטיין?
ואילו בחורים שלומדים בישיבות שנים רבות לא יודעים תורה ולא יודעים ללמוד?!
חידוש הפלא ופלא! עולם הפוך קא חזינא!
והלא כבר אמר התנא באבות מרבה ישיבה מרבה חכמה!


עוד אמר התנא באבות שכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה, ועוסק היינו עמל ולא כמתעסק בעלמא, וזו לענ"ד כוונת הרב @שילה אפרהימי לגדול בתורה.
אם בחקתי תלכו, פירש רש"י ז"ל שתהיו עמלים בתורה,
וז"ל רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות סוף פרק ה' דאבות: "ואמר בן הא הא לפי מה שתצטער בתורה יהיה שכרך. ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמוד בטורח עמל ויראה מן המלמד, אבל קריאת התענוג והמנוחה אין קיום לה ולא תועלת בה. ואמרו בפירוש מאמרו אף חכמתו עמדה לי, חכמה שלמדתי באף עמדה לי. וכו'."
לא אמרתי רק את הלומדים בשוטנשטיין, אלא את הלומדים כדי לדעת בכלים שה' נתן להם.
מחילה מכבודו, חז"ל אמרו "מרבה ישיבה" - האם אתה בטוח שהתכוונו לישיבות של היום?
האם מי שלומד בשוטנשטיין אינו "מרבה ישיבה"? האם מי ששומע שיעור מפי רב אינו "מרבה ישיבה"?
מצטער אבל ככה לא לומדים את דברי חז"ל!
הציטוט שלך הוא בדיוק מה שאמרתי - מי שמרבה בלימוד תורה (וכמה צווחו קדמונים על כך ש"לדעת לפלפל" לא נחשב "לימוד") מחכים.
החזו"א היה מרבה בלימוד "בית יוסף" בצעירותו, וסיפר שלגלגו עליו על כך - זה הרי לא "מרבה ישיבה" ולא "לומדעס", וסיים שהיום אלו שלגלגו עליו - באים לשאול אותו.
 
אני לא חושב שאנו אמורים להביע דעה בנושא, שכל אחד ישאל את רבותיו
על השוטנשטיין יש הרבה הסכמות מגדו"י, ושמעתי מת"ח שהפשט שלו יותר טוב ממתיבתא, כי במתיבתא מכניסים בפשט גם שאר ראשונים חוץ מרש"י ותוס'.
 
נערך לאחרונה:
ושמעתי מת"ח שהפשט שלו יותר טוב ממתיבתא שמכניסים בפשט גם שאר ראשונים חוץ מרש"י ותוס'.
מהיכי תיתי שזה יותר טוב? אולי זה פחות טוב, שמערבבים כמה פשטים ביחד. (ועוד בעיקר לבעלי בתים שלא כדאי לסבך אותם עם בפשט עם כמה הסברים)
 
מהיכי תיתי שזה יותר טוב? אולי זה פחות טוב, שמערבבים כמה פשטים ביחד. (ועוד בעיקר לבעלי בתים שלא כדאי לסבך אותם עם בפשט עם כמה הסברים)
התכוונתי שבמתיבתא מכניסים בפשט גם את דעות הראשונים, בשונה משוטנשטיין שמביא את הפשט של רש"י ותוס' בלא תוספות ראשונים.
ולפ"ז לק"מ משה"ק כבודו. כי היתה אי הבנה בדברי.

ולכן עכשיו אני גם אנסח בצורה יותר מבוררת את הודעתי הקודמת
 
מהיכי תיתי שזה יותר טוב? אולי זה פחות טוב, שמערבבים כמה פשטים ביחד. (ועוד בעיקר לבעלי בתים שלא כדאי לסבך אותם עם בפשט עם כמה הסברים)
כמדומני שבלבלו פה בין הפירוש לבין ההערות.
אבל ללא ספק שרמת הדיוק וההגשה הבהירה בשוטנשטיין גבוהה אלף מונים ממתיבתא.
 
התכוונתי שבמתיבתא מכניסים בפשט גם את דעות הראשונים, בשונה משוטנשטיין שמביא את הפשט של רש"י ותוס' בלא תוספות ראשונים.
בדיוק זה אחת הסיבות ששוטנשטיין מיועד לבעלי בתים ומתיבתא לבחורי ישיבה ואברכים.
 
בדיוק זה אחת הסיבות ששוטנשטיין מיועד לבעלי בתים ומתיבתא לבחורי ישיבה ואברכים.
אם אנחנו מדברים על המדור של פירוש הדף, ולא אוצר עיונים וכו' אזי אינני רואה סיבה להעדיף לבחורי ישיבה ואברכים את מתיבתא, אדרבא הבהירות שבשוטנשטיין עדיפא גם לבני תורה וגם לבעלי בתים עמלי תורה.
 
בדיוק זה אחת הסיבות ששוטנשטיין מיועד לבעלי בתים ומתיבתא לבחורי ישיבה ואברכים.
זה ממש לא מחייב, הת"ח שאמר לי את זה הוא ר"מ , והוא ת"ח ומעמיק גדול, והוא התכוון גם לבחורים ואברכים שרוצים לסיים עוד מסכתות מחוץ לסדרי הישיבה, ששוטנשטיין הוא מביא את הפשט יותר טוב., וזה לא סותר שמי שרוצה לעיין בעוד רא' ואח' הוא יכול, אך יש את הפשט שמקובל מרש"י ותוס'.

אגב יש לדעת מה שהביא מרן הראש"ל באגרת לבן תורה או במעיין יוסף שאין הבדל מהותי בין לימוד בקיאות לעיון, את שניהם צריכים ללמוד בעיון, רק שבסדרי בקיאות פחות פותחים ספרי ראשונים ואחרונים.
 
חזור
חלק עליון