• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תספורת בליל ל"ד

בילקו"י ספיה"ע (סי' תצ"ג ס"א, עמ' תל"א) כתב שבזה יש לומר מקצת היום ככולו, גם בלילה. והוא ע"פ דעת הסוברים מקצת היום ככולו גם בלילה, ובפרט במקום מצווה. וכ"פ הרדב"ז בח"ג (סי' תקנט) לענין אבלות. ואף ששם יש כמה פוסקים שחולקים, עיין בשו"ת יבי"א ח"ד (חלק יו"ד סי' לג אות ז). בנ"ד דהוי מנהג שפיר דמי להקל בשעת הדחק, וכמ"ש הפרי חדש. וע"ע בשו"ת הרשב"ץ ח"א (סי' קעו). ובספר חקר הלכה מוהליבר (חלק יו"ד סי' יט). וביחו"ד ח"ד (ר"ס לב).
ועיין כאן
 
ישראל צריך להתבייש שהוא כותב לי "חצוף" בגלל שיש לו פרשנות שלילית שאני מזלזל בראשל"צ, ואושרי צריך להתבייש שהוא עוד "מגבה" את העבירה שעשה ישראל , בושה

לענייננו - אני הסתכלתי טוב טוב בילקוט יוסף עמוד תסא החדש על ספירת העומר, ותתביישו שאתם מוציאים עליי לעז בלי שאתם יודעים שאני עיינתי, ונוסף על כך מרן פסק ביורה דעה שלא אומרים מקצת היום ככולו ולא כהרמב"ן ועוד שמרן השו"ע מפורש כותב רק לג ביום שישי מקילים! איך אתם אומרים קיבלנו הוראות מרן ואתם עושים נגדו! תהיו אמיתיים! בני תורה, דעת מרן מפורש שאי אפשר להקל, ולא עושים ס"ס נגד מרן אם צמרםן בצרוף שני המקרים לא מיקל.
ואני יענה מה שבא לי בתורה - אין חנופה ותפיסקו לדבר לשון הרע זה מראה שאתם מונחים רק בלכלוכים ולא בלימוד!!!
 
לדעתי מדוייק ממרן שאי אפשר להקל , כי הרי מרן דיבר על ערב שבת וידע שזה שעת דחק
הדבר היחיד שאני מוכן לקבל , זה שאם לג חל בערב שבת אפשר להקל מהלילה כי זה לא מפורש, ושוב אני אומר אם קיבלנו הוראות מרן אז למה לפרוץ גדר? מרן ידע שיש פה דחק ולכן הוא היקל בלג בשישי, וכי אצלו לא היה תור במספרה?1
 
הרב עובדיה כותב בכמה מקומות שלא עושים ס"ס נגד מרן מפורש , תעיינו בהליכות עולם חלק ד לגבי דין של עירוי מה שהוא השיג על הרב משה לוי שכתב לעשות ס"X נגד מרן ושם מרן ענה לו שלא עושים ס"ס אם זסה מרן מפורש, ופה לענד" זה מרן מפורש בגלל שאף שיש כאן מצווה ודחק מרן כתב להקל רק ב לג
 
מרן שליט"א בילקו"י כותב כל צורך ז"א אם אדם יהיה עסוק ביום שישי או שיש ארוע וכדו' אה"נ.
שלום וברכה, אני יודע ראיתי שם פשוט החידוש היה לי שאינו לצורך שבת אלא האירוע אולי מצד שזה סמוך ונראה לשבת ניכר שבא גם לכבוד שבת?(כך תרצו במקום אחר)
 
תתבייש לך שאתה קורא לי חצוף, אתה בכלל יודע איזה תפקיד אני ומה אני זכיתי בתחרויות, תתבייש לך, אם אתה היית פה מולי הייתי מקפח אותך בבקיאות
זה לא משנה.
יש דרך לחלוק על גדולים ממך, ואם אינך עונה על תפקיד זה (של לדעת איך חולקים על גדולים) אז מבחינתי שום תפקיד שיש לך יהיה מה שיהיה לא מעלה ולא מוריד.
 
זה לא משנה.
יש דרך לחלוק על גדולים ממך, ואם אינך עונה על תפקיד זה (של לדעת איך חולקים על גדולים) אז מבחינתי שום תפקיד שיש לך יהיה מה שיהיה לא מעלה ולא מוריד.
כולם צריכים להתבייש ולבוא לשמוע תורה מפיו, ממש גדול הדור...
 
נמנענו ונמנעו הרבנים שליט"א מלהגיב מחמת שהשואל לא פועל ע"פ הקנון וע"פ מטרת הפורום.
יתירה מזאת, מי שנוהג כפי שאתה נוהג ועובר על תקנון הפורום (וגם על דרך בני התורה), ככה"נ יורחק מהפורום.
יש כאן מספיק כאלה שמתעלמים מהתקנון התעלמות מוחלטת ואני מקווה שזה לעיני מנהלי ורבני הפורום שליט"א שידעו לעצור זאת בזמן
 
הרב עובדיה כותב בכמה מקומות שלא עושים ס"ס נגד מרן מפורש , תעיינו בהליכות עולם חלק ד לגבי דין של עירוי מה שהוא השיג על הרב משה לוי שכתב לעשות ס"X נגד מרן ושם מרן ענה לו שלא עושים ס"ס אם זסה מרן מפורש, ופה לענד" זה מרן מפורש בגלל שאף שיש כאן מצווה ודחק מרן כתב להקל רק ב לג
ראה ביחו"ד ח"ז סו"ס קעא שהביא את מש"כ אחיו של האור לציון בשו"ת שמחה לאיש (חאו"ח עמוד רסא) שכתב להעיר על האור לציון, שהרי מקובלים אנו מפי מורנו ורבינו ראש הישיבה הגאון ר' עזרא עטייה זצ"ל, שעושים ספק ספיקא להקל אפילו כששני הספיקות נגד דעת מרן. והכי נקיט בספר עלה עזרא (חאה"ע סי' כג אות ד עמוד עה). והאור לציון עצמו בחאה"ע (סוף סי' ד עמוד רד) בספק האסופים כתב, שמנהגינו לעשות ספק ספיקא אפילו אם שני ההלכות של הספקות הם נגד דעתו של מרן.
 
נערך לאחרונה:
אדון בנימין אני אחרי כל מה שכתבת מזמן, הטעות שלך היא שכל מה שכתבת זה ס"ס נגד מרן בשני סעיפים שונים, אך לא במקרה שמרן עצמו בשני המקרים מחמיר, עיין טוב הליכות עולם חלק ד מה שכתב על הגר"מ לוי שרצה להתיר עירוי לבני ספרד מכלי ראשון על תבשיל שנצטמק
- לפי דבריך מותר אליבא דהרב עובדיה לערות על תבשיל שנצטמק מכלי ראשון ולא כמו שכתוב בשו"ע רנג סעיף ד, ולמה לפי דבריך? יש כאן ס"ס שמא עירוי לא מבשל ושמא אין בישול אחר בישול בלח שנצטנן אלא ע"כ לא כמוך
 
שלום לכבוד הרבנים החשובים. עמדת הראש"ל ר' יצחק יוסף (והוא בילקוט יוסף מהדורה בתרא דספירת העומר עמ' תנט-תסב) שממה שכתב מרן הש"ע להתיר בל"ג שחל בערב שבת (והוא הדין בלילו דהיינו חמישי בלילה) יש כל שכן להתיר בל"ד שחל בערב שבת בלילו (מאחר שהוא כבר אחרי ל"ג וגם כבוד שבת ועדיף מל"ג דחל בערב שבת) ואם כן מרן שהתיר בזה בודאי נתכוין בהתירו שכל שכן בזה. אולם על פי דרכה של תורה ובכבוד הראוי למורנו ורבינו שליט"א לכאורה יש כמה סברות לחלק וללמוד כפשט דברי מרן שאין להתיר אף בזה קודם ל"ד בבוקר ומה שהתיר בל"ג דחל בערב שבת "משום כבוד שבת" פירושו דאם ימתין להסתפר ביום ראשון יהיה גנאי לשבת דמסתפר אחריו ולא לפניו [וטעם זה מוכרח בדעת הרמ"א כשחל ל"ג בעומר ביום א' שהתיר נמי משום כבוד שבת משא"כ בשאר שבתות העומר] אי נמי שהתירו ביום המוקדם משום דעד ל"ד יום גזרו ולא עד ל"ה יום ואף שיש לומר לאידך גיסא עד ל"ד ולא עד ל"ג סמכו להקל ולא להחמיר "משום כבוד שבת" או מפני שאם לא נתיר בערב שבת משום כבוד שבת לא יהיה מותר כלל אלא עד שבועות שיש שנהגו גם להחמיר מל"ד עד שבועות ורק בל"ד עצמו התירו [עיין שיירי כנסת הגדולה (סע' ז') ושו"ת בית דוד (סי' ר"פ); עיין עוד חזון עובדיה יום טוב עמ' רסד] ובין כך ובין כך אין הטעם אלא משום ההכרח שאי אפשר להתיר בזמנו דוקא וממילא סמכו על זה שידחה אבלות משום היתר כבוד שבת ולכן דוקא בכי האי גוונא שהותר שלא בזמנו משום כבוד שבת יש להקל גם בליל ששי כי גם זה הוא ניכר לכבוד שבת משא"כ בנידון דידן דל"ד חל בערב שבת וההיתר אינו מחמת כבוד שבת כלל אלא משום סיום זמנו ממש וממילא נראה לכאורה שאין להתיר בלילו כביומו מפני כבוד שבת כי לא עדיף משאר ליל ששי של העומר דלא התירו מחמת סתם כבוד שבת לבד ולכן סתם מרן שאין להסתפר בכל השנים אלא ביום ל"ד חוץ אלא משנה שחל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו הן ביומו הן בלילו מפני כבוד השבת ודו"ק. וכתבתי בזה בס"ד מאמר קצר. וזהו תוכן הדברים הנלענ"ד.
 
חזור
חלק עליון