דוד- ארגון מתיקות התורה
Member
היה לי חידוש גדול מה שמרן הראש"ל שליט"א התיר תספורת בליל ל"ד אפילו שלא לצורך שבת אלא בצורך כל שהוא מישהו יודע מה הטעם של מו"ר.
תספורת בליל ל"ד
- Thread starter דוד- ארגון מתיקות התורה
- תאריך התחלה
- צופים 11
-
- תגיות
- ל"ג בעומר ספירת העומר
אושרי רביב
Well-known member
גם אמר מרן שליט"א בפינת ההלכה, שבפרט אם יש ביטול תורה לחכות הרבה זמן וחס על זמנו, שאפשר להקל בזה.
אושרי רביב
Well-known member
מה המקור בחזו"ע?
דוד- ארגון מתיקות התורה
Member
כן אולם מה שרציתי לדעת טעמו של מו"ר שהתיר גם לצורך כל שהוא שאינו לכבוד שבת כגון חתונה וכדומה
דוד- ארגון מתיקות התורה
Member
כלומר שיש צורך שבת זה בחזו"ע אבל כאן אינו צורך וכבוד שבת אלא כבודו האישי לצורך חתונה וכדו' על כן היה לי חידוש גדול ושאלתי אם מישהו יודע דעת מרן שליט"א
אברך מבני ברק
Well-known member
מרן שליט"א בילקו"י כותב כל צורך ז"א אם אדם יהיה עסוק ביום שישי או שיש ארוע וכדו' אה"נ.
בילקו"י ספיה"ע (סי' תצ"ג ס"א, עמ' תל"א) כתב שבזה יש לומר מקצת היום ככולו, גם בלילה. והוא ע"פ דעת הסוברים מקצת היום ככולו גם בלילה, ובפרט במקום מצווה. וכ"פ הרדב"ז בח"ג (סי' תקנט) לענין אבלות. ואף ששם יש כמה פוסקים שחולקים, עיין בשו"ת יבי"א ח"ד (חלק יו"ד סי' לג אות ז). בנ"ד דהוי מנהג שפיר דמי להקל בשעת הדחק, וכמ"ש הפרי חדש. וע"ע בשו"ת הרשב"ץ ח"א (סי' קעו). ובספר חקר הלכה מוהליבר (חלק יו"ד סי' יט). וביחו"ד ח"ד (ר"ס לב).
ועיין כאן
ועיין כאן
דוד- ארגון מתיקות התורה
Member
שלום וברכה, אני יודע ראיתי שם פשוט החידוש היה לי שאינו לצורך שבת אלא האירוע אולי מצד שזה סמוך ונראה לשבת ניכר שבא גם לכבוד שבת?(כך תרצו במקום אחר)
ראה ביחו"ד ח"ז סו"ס קעא שהביא את מש"כ אחיו של האור לציון בשו"ת שמחה לאיש (חאו"ח עמוד רסא) שכתב להעיר על האור לציון, שהרי מקובלים אנו מפי מורנו ורבינו ראש הישיבה הגאון ר' עזרא עטייה זצ"ל, שעושים ספק ספיקא להקל אפילו כששני הספיקות נגד דעת מרן. והכי נקיט בספר עלה עזרא (חאה"ע סי' כג אות ד עמוד עה). והאור לציון עצמו בחאה"ע (סוף סי' ד עמוד רד) בספק האסופים כתב, שמנהגינו לעשות ספק ספיקא אפילו אם שני ההלכות של הספקות הם נגד דעתו של מרן.
נערך לאחרונה:
שלום לכבוד הרבנים החשובים. עמדת הראש"ל ר' יצחק יוסף (והוא בילקוט יוסף מהדורה בתרא דספירת העומר עמ' תנט-תסב) שממה שכתב מרן הש"ע להתיר בל"ג שחל בערב שבת (והוא הדין בלילו דהיינו חמישי בלילה) יש כל שכן להתיר בל"ד שחל בערב שבת בלילו (מאחר שהוא כבר אחרי ל"ג וגם כבוד שבת ועדיף מל"ג דחל בערב שבת) ואם כן מרן שהתיר בזה בודאי נתכוין בהתירו שכל שכן בזה. אולם על פי דרכה של תורה ובכבוד הראוי למורנו ורבינו שליט"א לכאורה יש כמה סברות לחלק וללמוד כפשט דברי מרן שאין להתיר אף בזה קודם ל"ד בבוקר ומה שהתיר בל"ג דחל בערב שבת "משום כבוד שבת" פירושו דאם ימתין להסתפר ביום ראשון יהיה גנאי לשבת דמסתפר אחריו ולא לפניו [וטעם זה מוכרח בדעת הרמ"א כשחל ל"ג בעומר ביום א' שהתיר נמי משום כבוד שבת משא"כ בשאר שבתות העומר] אי נמי שהתירו ביום המוקדם משום דעד ל"ד יום גזרו ולא עד ל"ה יום ואף שיש לומר לאידך גיסא עד ל"ד ולא עד ל"ג סמכו להקל ולא להחמיר "משום כבוד שבת" או מפני שאם לא נתיר בערב שבת משום כבוד שבת לא יהיה מותר כלל אלא עד שבועות שיש שנהגו גם להחמיר מל"ד עד שבועות ורק בל"ד עצמו התירו [עיין שיירי כנסת הגדולה (סע' ז') ושו"ת בית דוד (סי' ר"פ); עיין עוד חזון עובדיה יום טוב עמ' רסד] ובין כך ובין כך אין הטעם אלא משום ההכרח שאי אפשר להתיר בזמנו דוקא וממילא סמכו על זה שידחה אבלות משום היתר כבוד שבת ולכן דוקא בכי האי גוונא שהותר שלא בזמנו משום כבוד שבת יש להקל גם בליל ששי כי גם זה הוא ניכר לכבוד שבת משא"כ בנידון דידן דל"ד חל בערב שבת וההיתר אינו מחמת כבוד שבת כלל אלא משום סיום זמנו ממש וממילא נראה לכאורה שאין להתיר בלילו כביומו מפני כבוד שבת כי לא עדיף משאר ליל ששי של העומר דלא התירו מחמת סתם כבוד שבת לבד ולכן סתם מרן שאין להסתפר בכל השנים אלא ביום ל"ד חוץ אלא משנה שחל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו הן ביומו הן בלילו מפני כבוד השבת ודו"ק. וכתבתי בזה בס"ד מאמר קצר. וזהו תוכן הדברים הנלענ"ד.
