תפילה ביחיד בזמן קבוע או בציבור אחרי הזמן הקבוע?

יהודה מ.

Well-known member
שאלה: האם אדם שמתפלל באופן קבוע בזמן מסויים ובא למקום שיש שם מנין בציבור אבל לא בזמן הקבע שלו אלא יותר מחצי שעה (יח מיל - שמונה עשרה דקות), האם צריך להמתין להתפלל בציבור, או שאינו מחוייב ויכול להתפלל ביחיד.
אשמח לדעת מה חכמי הפורום אומרים.
ואם יש מי שדיבר בזה, או ראיה להלכה בזה.
 
זכורני בשו"ע סי' צ' סי"ז אחר שכותב שצריך לילך עד ד' מילין מלפניו ומיל לאחריו וכו' מביא בשם יש מי שאומר (האגודה) שמכ"ש שלא יצא אדם ממקום שמתפללים בו בציבור וחייב להמתין לתפילתם אם יוכל להגיע למחוז חפצו בעוד היום גדול. לענ"ד זה עונה לשאלת כבודו. שלדעה זו יש להמתין אפי' יותר מהשיעורים הנ"ל בהולך בדרך ובלבד שיוכל להגיע למחוז חפצו בעוד היום גדול.
 
מצורף מסה"ק שעתיד לראות אור בעז"ה בזמן הקרוב

אדם שהגיע להתפלל בציבור ולא היה מנין אם חייב להמתין למנין הבא

נראה לענ"ד דמה שחייבו חז"ל ללכת שיעור מיל, היינו פעם אחת, אבל אם הגיע להתפלל ואין מנין, יחשב אם הלך שיעור מיל מביתו, ואם הלך אינו מחויב ללכת למנין אחר, ואף להמתין יותר משיעור מיל אינו חייב כיון שיש לו טירחא בזה [1] וכ"כ בפסקי תשובות (אות כא) בשם הפוסקים ע"ש.. [ועיין בספר הלכות תפלה (כהן ישעיהו עמוד פה)]. [2] [3] [4]

וראיתי בפסקי תשובות (שם) דבר נפלא, דהיכא דממתין במקומו למנין יש להמתין שיעור שלושים ושש דקות דהא שהולך מיל גם חוזר שיעור מיל וא"כ הוי שתי מילין ודפח"ח


[1] ולפי מה שכתבנו בסימן צ' סעיף ט' דמשערים בטירחא של מיל, אפשר דאף שממתין בשיעור פחות ממיל חשיב כשיעור מיל.
[2] ומה שכתב האגודה בחולין [והביאו הב"י], ולתפילה אם יש עשרה עד ד' מילין ימתין. כוונתו ימתין מלהתפלל וילך ד' מילין בדרכו. וכמוכח מהמשך דבריו

[3] וכמובן דהכל לפי הענין, דאם אינו ממהר כלל, ראוי ונכון שימתין להתפלל עימהם.
[4] אולם יש סברא דפטור ללכת מיל כיון שהלך ונאנס, ואפשר דבזה חז"ל לא הטריחו אותו, דחייבוהו רק לתכנן צעדיו מראש אך באונס לא חייבו אותו חכמים, [כגון מי שרגיל להתפלל בשעה קבועה כל יום, אם ימתין למנין הבא רבע שעה], אך אם כן יצא דאדם שבלכתו לבית הכנסת תפסו שוטר פטור, ממנין, או אם בא לצאת והתחיל לרדת גשם שאינו יכול לצאת, ועבר שיעור מיל דפטור להתפלל במנין וצ"ע.
 
כתב המג"א (ס"ק יז) דאם תש כוחו פטור מלהתפלל במנין מה הגדר בזה, ומה הדין כאשר אדם חזר מחתונה והוא עייף ונזכר שלא התפלל אם חייב ללכת להתפלל במנין.

כל שקשה לו ללכת לבית הכנסת פטור והכל לפי מה שהוא אדם. ובתפלת ערבית קיל טפי, ובפרט היכא דמפחד ללכת בלילה.

ושוב שמעתי הגדרה נכונה יותר מהרב משה חליאוה דיש לאדם להשוות טירחתו להליכה של יותר ממיל דאם זה קשה יותר מהליכת שיעור מיל אינו חייב להתפלל במנין אף שהמרחק פחות ממיל. [ושוב שמעתי כן בשיעור מהרב יצחק יוסף בן הגר"א יוסף].

וכשמתפלל ביחיד ישתדל להתפלל בשעה שהציבור מתפללין [1]. ואם אינו יכול יתפלל בבית הכנסת [2]. ואם יש חילול ה' יתפלל בביתו.



[1] ונראה דצריך לדעת בוודאות שיש מנין שמתפלל כעת. ועיין בחידושי הנציב ובקהילות יעקב במסכת ברכות (עמוד טו).
[2] ואם אינו מתפלל שם אינו נקרא שכן רע כמוכח ברמב"ם (פ"ח ה"א). ובדעת הש"ע יש להסתפק עיין סעיף יא' ובאחרונים שם.
 
חזור
חלק עליון