• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תפילה עם מחלל שבת בפרהסיא

אני חזן של בית הכנסת. וקורה לעיתים רחוקות שאנחנו 10 אנשים בדיוק במנין . אבל הבעיה שיש איתנו באותו המנין אדם שמחלל שבת בפרהסיא ( הוא אומר זאת וכולם יודעים אבל זה לא קורה כל הזמן שעושה בפרהסיא. למותר לציין שהוא עושה קידוש ומקפיד מאוד על תפילת שחרית בשבת והוא הראשון שנכנס לבית הכנסת בשבת). השאלה היא האם יש דרך להתפלל איתו בשעת הדחק שאין מישהו אחר הן לגבי חזרת ש"צ, הן לגבי ספר תורה וברכותיו, הן לגבי קריאת ההפטרה וברכותיה. רציתי לדעת כיצד ואיך לנהוג לפי דעת מרן הראשל"צ שליט"א. תודה רבה
 
תודה רבה ועצומה על התשובה . (הרבה זמן לא נכנסתי. רק עכשיו). אומנם לעניין ס"ת אם יש עשרה איתו ביחד האם יש היתר להוציא ס"ת או לא. ואם כן ואם לא כיצד עלי לנהוג. ישר כח עצום!!!
וכן לעניין ההפטרה וברכותיה בכה"ג מה לעשות???
 
אני חזן של בית הכנסת. [וקורה לעיתים רחוקות שאנחנו 10 אנשים בדיוק במנין] . אבל הבעיה שיש איתנו באותו המנין אדם שמחלל שבת בפרהסיא . השאלה היא האם יש דרך להתפלל איתו בשעת הדחק
גם בלי הקטע המוסגר.
על זה אמרו באבות דרבי נתן "אל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה".

וכיום בארץ ישראל (בשונה ממה שדברו הבנין ציון ועוד) אין אדם שאינו יודע ששמירת שבת היא הגדרת היותו של אדם "שומר מצוות" ואם הוא מחלל בפרהסיא (כגון בנסיעה ברכב) הוא מודע לכך שאינו יכול להגדיר את עצמו דתי. ומשכך הוציא עצמו מן הכלל.
 
תודה רבה על התגובה. אבל אני מחפש דרך איך אפשר כן לקרוא ספר תורה האם יש מציאות הלכתית כזאת או שלא. ואם כן ואם לא מה ניתן לעשות. תודה רבה
כלומר
אתה לא מחפש מה ההלכה או הראוי
אלא כבר החלטת ואתה רוצה אישור ? קיבלת.
 
התגובות שלך לא מעשיות אם אפשר שלא תגיב. אני שאלתי מה ניתן לעשות בפועל קרה לי מעשה כזה והבאנו אדם אחר שהתפלל כבר וישב איתנו כל הספר תורה אני שאלתי אם אפשר להוציא ספר תורה עם אחד שמחלל שבת בפרהסיה מבלי להכניס אדם אחר כשר.
נ.ב. אם לכבודו יש תשובה אשמח לשמוע ואם לא אז חבל על תשובות כאלה . תודה רבה
 
התגובות שלך לא מעשיות

אני שאלתי מה ניתן לעשות בפועל
ברור. אף אחד לא חשב שהנושא תיאורטי.
קרה לי מעשה כזה והבאנו אדם אחר שהתפלל כבר וישב איתנו כל הספר תורה אני שאלתי אם אפשר להוציא ספר תורה עם אחד שמחלל שבת בפרהסיה מבלי להכניס אדם אחר כשר.

נ.ב. אם לכבודו יש תשובה אשמח לשמוע
ענו לך כבר את התשובה ההילכתית (שאינו מצטרף לעשרה).
אבל אתה מתעקש שהתשובה תהיה משהו אחר. אז בבקשה.
ואם לא אז חבל על תשובות כאלה . תודה רבה
 
ענו לך כבר את התשובה ההילכתית (שאינו מצטרף לעשרה).וכו' אבל אתה מתעקש שהתשובה תהיה משהו אחר.
נראה שאריאל בוארון מסתפק האם לדמות הוצאת ס"ת לקדיש וקדושה או לחזרה (שיתקן אותי אם אני טועה)ולכן חזר ושאל [לענ"ד פשוט דדמי לחזרה דס"ס יש ברכות התורה וסב"ל וכנ"ל עם הפטרה.]
אבל אתה מתעקש
אני חושב שאין צורך להיות תקיף מדי
 
גם בלי הקטע המוסגר.
על זה אמרו באבות דרבי נתן "אל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה".

וכיום בארץ ישראל (בשונה ממה שדברו הבנין ציון ועוד) אין אדם שאינו יודע ששמירת שבת היא הגדרת היותו של אדם "שומר מצוות" ואם הוא מחלל בפרהסיא (כגון בנסיעה ברכב) הוא מודע לכך שאינו יכול להגדיר את עצמו דתי. ומשכך הוציא עצמו מן הכלל.
כלומר
אתה לא מחפש מה ההלכה או הראוי
אלא כבר החלטת ואתה רוצה אישור ? קיבלת.
אין צורך להיות תקיף, וכל שכן שהדברים שכתבת לא נכונים.


מצורף מעט שכתבתי בנושא:


באגרת הרמב"ם (אגרת השמד) כתב: אין ראוי להרחיק מחללי שבתות ולמאוס אותם אלא לקרבם ולזרזם לעשיית המצוות וכבר פירשו רבותינו ז"ל שהפושע אם פשע ברצונו כשיבוא לביהכ"נ להתפלל מקבלים אותו ואין נוהגים בו מנהג בזיון וכו'.

ולעניין המחללי שבת שבזמנינו כתב בשו"ת בנין ציון (ח"ב סי' כ"ג) שברובם נעשה להם הדבר כהיתר כי אולי דינם כאומר מותר שרק קרוב למזיד הוא גם יש ביניהם שמתפללים תפלת שבת ומקדשים קדושת היום ואח"כ מחללים שבת ומה גם בניהם אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת שמעשה אבותיהם בידיהם והם כתינוק שנשבה בין העכו"ם.

וכן דעת החזו"א (יו"ד סי' ב אות כח) שאין רשאין לשנוא את התינוק שנשבה אלא אחר שאינו מקבל תוכחה והוכיח כן מדברי, ואצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח, ולכן דינם של המחללי שבת בפרהסיא כתינוקות שנשבו בין העכו"ם.

ובשו"ת מלמד להועיל (ח"א סי' כט) כתב, שהמנהג כיום בהונגריה ובארצות אשכנז להקל לצרף מחלל שבת בפרהסיא למניין משום שהרבה אינם יודעים חומרת האיסור ונחשבים קצת כתינוק שנשבה בין העכו"ם. וכתב בשם הגאון בעל שואל ומשיב שהיה אומר שבארצות אמריקה אין לפסול מחללי שבת בפרהסיא מלצרפם למניין מפני שהם כתינוקות שנשבו. עכת"ד. ובסיום דבריו כתב, יהיה איך שיהיה המיקל לצרף אנשים כאלו למנין יש לו על מי שיסמוך, אך מי שיכול לילך לביהכ"נ אחר בלי להכלים איש פשיטא דמהיות טוב שלא יסמוך על היתר זה ויתפלל עם אנשים כשרים. עוד יש סניף להקל דבזמננו לא מיקרי מחלל שבת בפרהסיה כיון שרובן עושין כן דבשלמא אם רוב ישראל זכאין ומעטים מעיזים פניהם לעשות איסור זה הרי הוא כופר בתורה ועושה תועבה ביד רמה ופורש עצמו מכלל ישראל אבל כיון דבעו"ה רובם פורצים הגדר תקנתם קלקלתם היחיד חושב שאין זה עבירה גדולה כל כך וא"צ לעשות בצנעה ופרהסיא שלו כבצנעה ואדרבה היראים נקראים בזמננו פרושים ומובדלים והפושעים הם ההולכים בדרך כל הארץ.

ולעניין עלייתו לספר תורה כתב הפמ"ג (סי' נה א"א ס"ק ד) שמומר לחלל שבת בפרהסיא אינו מצטרף למנין. ובשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סי' יא) כתב על דבריו, שהואיל ולא נמצאו דבריהם בספרי הפוסקים הראשונים, אע"פ שיש לחשוש לדבריהם היכא דאפשר, מכל מקום כין שיש לחוש למחלוקת איבה ושנאה אם לא יעלו אותם לתורה בחובת היום ובשבת ויום טוב, הילכך טוב להעלים עין מהם ולהרשות להעלותם לתורה, ובפרט בזמן הזה שרבו מאד לצערינו עשירים ונכבדים שנכשלים באיסורי תורה. אך לא תהיה עלייתם נחשבת בתוך שבעת העולים של חובת היום, אלא יעלה אדם אחר, ויחזור על קריאתם של האנשים הנ"ל.

ומרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת (ח"ב עמ' רמ"א) כתב בשם הגאון רבי יצחק אלחנן בתשובה לגבי מומר לערלות, שמותר להעלותו לספר תורה, שאם לא כן יפקור טפי ויצא לתרבות רעה, ומאחר שעל פי הדין מותר להעלותו לספר תורה ולהצטרף למנין, דקי"ל מומר לערלות אינו מומר לכל התורה, אין לנו להחמיר מעצמנו בזה ולגרום לו להבדל לגמרי מעדת ישראל.

עוד יש לצרף סברא בזה להקל והוא אם מחלל שבת אך מתבייש לחלל בפני אדם גדול. ועיי' בשו"ת יבי"א ח"א חיו"ד סי' יא אות יד, ובילקו"י סי' נ"ה סע' יא.

למסקנת הדברים: דין המחללי שבת שבזמנינו אפילו אותם שמחללים שבת בפרהסיא כיון שרובם כתינוקות שנשבו ולא חונכו לשמירת השבת והתורה, לכן יש לסמוך על דברי המקילים ולצרפם למניין בשעת הדחק כגון שאין מניין בלעדיהם, וכן מותר להעלותם עם הנוספים על חובת היום אחר קריאת השישי, ואם יש חשש פן יפרוץ מחלוקת אם לא יעלוהו בתוך העולים לס"ת בחובת היום מותר להעלותו, אך יוסיפו על מנין העולים יהודי כשר להשלים את חובת היום ואם אפשר להסתפק ע"י שיכבדו אותם בהוצאה והכנסה של הספר תורה או בהגבהה (או גלילה) יעשו כן ובפרט בשני וחמישי ובשבת במנחה שאין מוסיפים על העולים לתורה.
 
למסקנת הדברים: דין המחללי שבת שבזמנינו אפילו אותם שמחללים שבת בפרהסיא כיון שרובם כתינוקות שנשבו ולא חונכו לשמירת השבת והתורה, לכן יש לסמוך על דברי המקילים ולצרפם למניין בשעת הדחק כגון שאין מניין בלעדיהם, וכן מותר להעלותם עם הנוספים על חובת היום אחר קריאת השישי, ואם יש חשש פן יפרוץ מחלוקת אם לא יעלוהו בתוך העולים לס"ת בחובת היום מותר להעלותו, אך יוסיפו על מנין העולים יהודי כשר להשלים את חובת היום ואם אפשר להסתפק ע"י שיכבדו אותם בהוצאה והכנסה של הספר תורה או בהגבהה (או גלילה) יעשו כן ובפרט בשני וחמישי ובשבת במנחה שאין מוסיפים על העולים לתורה.
לגבי צירוף מנין דעת מרן זיע"א שאין לצרף לחזרה דסב"ל וכמו שהביא הרב בנימין לוריא ולגבי ס"ת השאלה הייתה שיש מנין מצומצם ולפי"ז ה"ה שאין להקל ומה שכ' מרן זיע"א להקל להעלותו רק שיש מנין בלעדיו
 
לגבי צירוף מנין דעת מרן זיע"א שאין לצרף לחזרה דסב"ל וכמו שהביא הרב בנימין לוריא ולגבי ס"ת השאלה הייתה שיש מנין מצומצם ולפי"ז ה"ה שאין להקל ומה שכ' מרן זיע"א להקל להעלותו רק שיש מנין בלעדיו
זה לא נכון אין כן דעת מרן רבנו עובדיה זצ"ל וגם לא דעת מרן הראש"ל שליט"א, אלא כל זה הוא דווקא לכתחילה, אבל בשעת הדחק יש לסמוך על המקילים בזה. והשואל מציג שעת הדחק לכדו"ע.
וכמו שכתב מרן זצ"ל בילקוט יוסף ח"א עמ' צג-צד עיין בהערה ט.
וכ"כ ביבי"א ח"ט חאו"ח סי' קח אות לד.
וכ"כ מרן שליט"א בילקו"י הנדפ"מ סי' נ"ה סע' יא - ויש שמקילים בזה בשעת הדחק, והמקילין בזה יש להם על מה שיסמוכו.
וע"ע בהלכה ברורה סי' נ"ה סע' לד ובבירור הלכה ס"ק כו בדעת מרן זצ"ל בזה.
 
נכנסתי כעת לדיון
ולעצם השאלה
אם יבוא הראשל"צ הוא יחלל בפרהסיא לידו אם לא יש עוד צד להקל
מצרף מסה"ק
ויש עוד דין שאם אינו מחלל שבת בפני אדם גדול לא חשיב פרהסיא. ואעתיק מ"ש בחיבורי על הלכות עירובין כ"י. המתבייש מאדם גדול ואינו מחלל שבת לידו לא חשיב פרהסיא, ונראה דלא בעינן שימנע ממש מלחלל מול אדם גדול, אלא סגי באומדנא שלא יחלל מול אדם גדול.

ובמקורות כתבנו, כמ"ש בעירובין דף סט' ע"א ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה.

ולכאורה היה נראה לדחות דכוונת הגמרא לומר דאם לא היה מוריד אף שלא עשה כן בפני עשרה חשיב פרהסיא, אך היכא שעושה כן בפרהסיא אף שמתבייש מאדם גדול אכתי חשיב פרהסיא וכן נראה מהריטב"א שכתב פי' וגלי דעתיה שאינו מחלל שבתות בפרהסיא. ומבואר דהיכא דעושה כן בפרהסיא אף שאינו עושה בפני אדם גדול חשיב פרהסיא [ואחר זמן ראיתי שכן העיר בשו"ת ערוגת הבושם (סימן עז)] אולם מרבנו חננאל נראה כמ"ש לעיל שכתב בהדי דחזייה לר' יהודה נשיאה כסייה להאי חומרתא כלומר נתבייש ממנו. אמר כגון זה שאינו מחלל שבת בגילוי פנים יכול לבטל רשות לר' יהודה [ומבואר דגדר פרהסיא הוא שעושה לעיני כל ולא מגביל עצמו]. ונראה דכן הלכה לפי דגם בריטב"א לא מוכח כמו שביארנו, דאפשר שכוונתו דהיכא שמתבייש מאדם גדול זה מגלה עליו שבפרהסיא לא מחלל וכמו שכתב שם הריטב"א דשאני הכא דעביד בצנעא. וכ"כ להדיא התורת חיים בעירובין וז"ל וא"ת מאי קא משמע לן ש"ס בהך עובדא ויש לומר דאתי לאשמעינן דאע"ג דנפיק ביה לרשות הרבים בפרהסיא לפני כל אדם ולא כסייה אלא לפני רבי יהודה נשיאה שהיה בוש לפני הנשיא א"כ מבטל רשות דכיון דכסייה מיהא לפני הנשיא מחלל שבת בצנעה קרינן ליה [ועוד תירץ שם עוד תירוץ]. וכ"כ הא"ר (שפה) תוספת שבת (ה) [ע"ש] ובהגהות עיתים לבינה על ספר העיתים (עמוד קד). והדרכי תשובה (קיט) כתב שכ"כ בספר יד יצחק.

ובדרכי תשובה (שם) כתב שהוא דבר שלא נזכר בפוסקים, דפרהסיא הוי רק אם מחלל בפני הרב דמתא. ולענ"ד אין כונת התו"ח דחייב דיחלל בפני הת"ח, אלא היכא דמחלל בפני עשרה חשיב פרהסיא עד דנדע דלא מחלל בפני אדם גדול [ועיין בשו"ת ערוגת הבושם (שם)].

והרב טהרת המים (שיורי טהרה מערכת ח אות מט) כתב דזה דווקא בדרבנן ולא בדאוריתא ע"ש. ובערוגת הבושם (שם) כתב דהב"י לא ס"ל הכי, ולא זכיתי להבין דבריו ע"ש. וע"ע במנחת אלעזר (ג כד) ובשו"ת פני מבין (סימן מ). ולענ"ד העיקר כדברי התורת חיים אף לענין דאוריתא שסתמות הגמרא כוותיה משמע. וכ"פ האור לציון (ח"ב עמוד קפב) וכ"נ מיבי"א (ח"ט סימן קח בהערות על ח"ב אות קכט) ע"ש. וכ"פ המ"ב (ס"ק ו) שלא הוי בפרהסיא. [ואין לדחות דלא כיסה בגלל רבי יהודה אלא דהיה מכסה בפני האנשים והכא הוה ר"י וכיסה מפניו, חדא דמלשון הגמרא משמע דדוקא דהוי ר"י. ועוד דהא זה הוה תכשיט וא"כ יצא עימו אף למקום אנשים ועיין מהר"ל בחידושיו בעירובין (שם)].

ומ"ש דסגי באומדנא דלא יחלל, כן נראה מסברא.
 
כתבתי מקודם ונמחק כנראה.

אין שום תועלת בהבאת מקורות אם המסקנה אינה קשורה למה שהובא.
המסקנה קשורה ואדרבה יצא שההלכה עם השואל, וטרחתי לכתוב זאת למי שרוצה ללמוד את ההלכה ולא למי שרוצה לדבר דיבורי סרק
 
לכבוד הרב אליאב צוף . לפי מה שהבאת נראה שבשעת הדחק גדולה כן היה אפשר לצרפו לענין ספר תורה או שלא הבנתי אותך נכון . ואם כן אם תוכל לכתוב כאן את המקורות בזה בבקשה . ישר כח גדול. ושבוע טוב
 
חזור
חלק עליון