• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תפילין דר"ת לפני אשרי ובא לציון,וברכות השחר

amit26

Active member
שלום לכולם
1. האם מה שהנהיג מרן זיעא להניח תפילין רבנו תם לפני אשרי של ובא לציון, זה בדווקא שם,או שהא גם מסכים לה שהרמא כתב שהמדקדקים לא חולצים תפילין רשי עד אחר סוף התפילה
אם זה נטו מהסיבה של לזכות את הרבים בהנחת רבנו תם ולכן הנהיג שזה יהיה באשרי (כך רב אחד אמר לי) אז מה ההבדל בין אם מניחים באמצע התפילה או בסוף? מדובר שההלכה היא עבור מי שמתפלל במניין שאין הפסקה עבור רבנו תם, והוא מצליח להניח תפילין לפני ובא לציון ואז חוסך את ה 5 דק במקום להניח בסוף?
2. ראיתי שמרן שליטא הזכיר בשיעור השבועי ולכן מתעורר לשאול - בברכות השחר אחר"ובן שאינו בן ברית" צריך להוסיף "וכן יהי רצון מלפניך שתצילני ממלשינות,מעדות שקר,משנאת הבריות,מעלילה,ממיתה משנה,מחלאים רעים וממקרים רעים, משטן המשחית ומדינה של גיהנם"?
 
זה בשביל להרוויח להיות עימם לכה"פ בקדושת ובא לציון.
זה גם מה שאני ידעתי, ואז אברך אחד בבית כנסת שאני מתפלל בו אמר שזה כדי לזכות את הרבים בר"ב ושגם מרן בצעירותו היה נוהג בסוף התפילה, וכן היה מורה למי שיכול לכתחילה להניח בסוף. אבל אם זה מהטעם של להרוויח איתם קדושה, משמע שלא יניח בסוף לכתחילה אלא דווקא בובא לציון. ואז הוא בעצם לא הולך לשיטת המדקדקים בדעת הרמא
 
שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ד
ואשר ע"כ נלע"ד שיש להקל לכל מי שהשעה דחוקה אצלו למהר ללכת לעבודתו וללימודו, ואין הפנאי מסכים אתו להניח דר"ת לאחר התפלה, שמותר להניחם קודם קדושת ובא לציון. וביום שני וחמישי יוכל להניחם קודם קריאת התורה. וכמו כן אם מאריכים הש"צ והקהל בתפלת לחש, ובטוח בעצמו שיוכל להספיק לחלוץ תפלין דרש"י ולהניח תפלין דר"ת בין לחש לחזרה, לפני שיספיק הש"צ להתחיל בחזרה, יוכל לעשות כן. וע' בפמ"ג מש"ז (סי' תרנא סק"ז), דבחוה"מ (במקום שמניחין תפלין) הש"צ יסיר התפלין קודם ההלל, והקהל יחלצו בחזרת הש"צ לאחר הקדו'. ושכן ראוי לנהוג. (ונראה דס"ל דליכא טירדא כ"כ בהסרת התפלין בחזרה כמו בהנחתן, ושפיר מצי מכוין דעתו.) ע"ש. אלמא דליכא קפידא משום קדושת ובא לציון בלבד. ומ"מ מי שאפשר לו להמתין, ואינו מסרהב לצאת מבהכ"נ, נכון יותר שלא יחלוץ התפלין דרש"י עד לאחר עלינו לשבח, כמנהג האר"י המובא בשעה"כ ובאחרונים. וכ"כ החיד"א בברכ"י (סי' כה ס"ק יא) בשם מ"ז מהר"א אזולאי בכת"י, שיש בזה סוד נשגב וטעם נסתר שלא לחלוץ התפלין עד לאחר עלינו לשבח. ע"ש. וכן האריך בזה הפתה"ד (שם סק"ז), והעלה שצריך להתנהג בחומרא זו. ע"ש. ואח"כ יניח התפלין דר"ת ויקרא בהם ק"ש כמ"ש בש"ע (סי' לד). [וכבר דחו האחרו' סברת האומר דהקורא ק"ש בתפלין דר"ת כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. וכמש"כ ג"כ בקצרה בשו"ת יביע אומר ח"א (ס"ס ג). ע"ש]. ומה טוב ללמוד עם התפלין דר"ת כאשר תשיג ידו אחד המרבה ואחד הממעיט. וכמ"ש החיד"א במחב"ר (ס"ס כה) בשם אור צדיקים שאין לחלוץ התפלין עד שילמדו בהם תחלה, כי לא יזכה האדם לקנות ג' חלקי הנשמה נר"ן, אא"כ ילמוד בתפלין. וכמ"ש בר"ח. וביותר אם לומד בתפלין דר"ת. ע"כ. וכ"כ מהר"ח פלאג'י בכה"ח (סי' י אות מג) בשם התיקונים. ע"ש. ומה טוב ומה נעים ללמוד בכל יום חק לישראל עם התפלין דר"ת. והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.

א. מי שמניח תפילין של ר"ת בנפרד, היותר נכון שיניחם אחר עלינו לשבח ויקרא עמם ק"ש ולא באשרי ובא לציון, ומה טוב ללמוד מעט עם התפילין של ר"ת שיותר יש מעלה והשגה ללמוד איתם יותר משל רש"י. )החיד"א ברכ"י סי' כ"ה ס"ק י"א, וכן בשעה"כ מנהג האר"י ז"ל, וכ"כ בשו"ת יבי"א ח"ג ס"ד אות ד', ואף שהנהיג רבינו עובדיה זצוק"ל בביתו שיניחו הציבור קודם אשרי ובא לציון, ראיתי שהרה"ג גדעון בן משה שליט"א הו"ד בברכה נאמנה ח"ב עמ' תמ"ה שאמר שזה משום שרצה לחזק את המודעות בציבור להניח תפילין של ר"ת, ואם יניחו באמצע התפילה יותר אנשים יראו ויניחו אבל דעתו כמו שכתב ביבי"א שנכון יותר להניח אחרי התפילה [תפארת ההלכה טו טבת]
ועיין ילק"י (הלכות תפילין מהדורת תשס"ו עמוד תרא)
 
שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ד
ואשר ע"כ נלע"ד שיש להקל לכל מי שהשעה דחוקה אצלו למהר ללכת לעבודתו וללימודו, ואין הפנאי מסכים אתו להניח דר"ת לאחר התפלה, שמותר להניחם קודם קדושת ובא לציון. וביום שני וחמישי יוכל להניחם קודם קריאת התורה. וכמו כן אם מאריכים הש"צ והקהל בתפלת לחש, ובטוח בעצמו שיוכל להספיק לחלוץ תפלין דרש"י ולהניח תפלין דר"ת בין לחש לחזרה, לפני שיספיק הש"צ להתחיל בחזרה, יוכל לעשות כן. וע' בפמ"ג מש"ז (סי' תרנא סק"ז), דבחוה"מ (במקום שמניחין תפלין) הש"צ יסיר התפלין קודם ההלל, והקהל יחלצו בחזרת הש"צ לאחר הקדו'. ושכן ראוי לנהוג. (ונראה דס"ל דליכא טירדא כ"כ בהסרת התפלין בחזרה כמו בהנחתן, ושפיר מצי מכוין דעתו.) ע"ש. אלמא דליכא קפידא משום קדושת ובא לציון בלבד. ומ"מ מי שאפשר לו להמתין, ואינו מסרהב לצאת מבהכ"נ, נכון יותר שלא יחלוץ התפלין דרש"י עד לאחר עלינו לשבח, כמנהג האר"י המובא בשעה"כ ובאחרונים. וכ"כ החיד"א בברכ"י (סי' כה ס"ק יא) בשם מ"ז מהר"א אזולאי בכת"י, שיש בזה סוד נשגב וטעם נסתר שלא לחלוץ התפלין עד לאחר עלינו לשבח. ע"ש. וכן האריך בזה הפתה"ד (שם סק"ז), והעלה שצריך להתנהג בחומרא זו. ע"ש. ואח"כ יניח התפלין דר"ת ויקרא בהם ק"ש כמ"ש בש"ע (סי' לד). [וכבר דחו האחרו' סברת האומר דהקורא ק"ש בתפלין דר"ת כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. וכמש"כ ג"כ בקצרה בשו"ת יביע אומר ח"א (ס"ס ג). ע"ש]. ומה טוב ללמוד עם התפלין דר"ת כאשר תשיג ידו אחד המרבה ואחד הממעיט. וכמ"ש החיד"א במחב"ר (ס"ס כה) בשם אור צדיקים שאין לחלוץ התפלין עד שילמדו בהם תחלה, כי לא יזכה האדם לקנות ג' חלקי הנשמה נר"ן, אא"כ ילמוד בתפלין. וכמ"ש בר"ח. וביותר אם לומד בתפלין דר"ת. ע"כ. וכ"כ מהר"ח פלאג'י בכה"ח (סי' י אות מג) בשם התיקונים. ע"ש. ומה טוב ומה נעים ללמוד בכל יום חק לישראל עם התפלין דר"ת. והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.

א. מי שמניח תפילין של ר"ת בנפרד, היותר נכון שיניחם אחר עלינו לשבח ויקרא עמם ק"ש ולא באשרי ובא לציון, ומה טוב ללמוד מעט עם התפילין של ר"ת שיותר יש מעלה והשגה ללמוד איתם יותר משל רש"י. )החיד"א ברכ"י סי' כ"ה ס"ק י"א, וכן בשעה"כ מנהג האר"י ז"ל, וכ"כ בשו"ת יבי"א ח"ג ס"ד אות ד', ואף שהנהיג רבינו עובדיה זצוק"ל בביתו שיניחו הציבור קודם אשרי ובא לציון, ראיתי שהרה"ג גדעון בן משה שליט"א הו"ד בברכה נאמנה ח"ב עמ' תמ"ה שאמר שזה משום שרצה לחזק את המודעות בציבור להניח תפילין של ר"ת, ואם יניחו באמצע התפילה יותר אנשים יראו ויניחו אבל דעתו כמו שכתב ביבי"א שנכון יותר להניח אחרי התפילה [תפארת ההלכה טו טבת]
ועיין ילק"י (הלכות תפילין מהדורת תשס"ו עמוד תרא)
זו התשובה שחיפשתי
תודה רבה!
 
חזור
חלק עליון