תפילת הדרך בטרקטור

בפקקים יש הרבה מאוד תאונות,
גם ברמזורים יש תאונות,
אם זה פקקים בהם אדם לא זז בכלל, אלא רק עומד בהם, לכו"ע לא מצטרפים.
ואם זה נסיעה קצת איטית, כלומר, שבד"כ הוא נוסע על 100 קמ"ש, ואז יש קטעים שהוא נוסע על 20-30 וכד'
יש כאן מעט אי הבנה בסברת הרב, אסכם בקצרה:
פקקים או רמזורים אינם מצטרפים מהסיבה הפשוטה שאין סכנה למי שעומד בפקק או ברמזור אלא רק למי שבנסיעה.
זה מ"ש לעיל- "עומד בפקק".
למרות שבטוחני שהוא לאו דוקא, אלא כל שאין סכנה לאדם, רק סכנה של קצת פחחות וצבע ג"כ יורה שלא לברך, למשל ב10 קמ"ש לכו"ע.
ואז יש קטעים שהוא נוסע על 20-30 וכד', כן מצטרפים.
20 קמ"ש...צע"ק. מרן שליט"א דיבר על מספר קמ"ש? או שזה השערה של הגרב"ל...
ק"ק הגדר של מרן שליטה מה הכוונה "חורגת" או "אינה רגילה", הרי גם אם השיעור הרגיל של דרכו הוא מעל שיעור פרסה משום שברגילות חלק מהנסיעה הוא עומד בפקקים, אז ג"כ לא מצטרף.
אא"כ הוא מתכוון לחילוק של נוסע לאט ומהר, אשמח להסבר.
 
אם זה פקקים בהם אדם לא זז בכלל, אלא רק עומד בהם, לכו"ע לא מצטרפים.
ואם זה נסיעה קצת איטית, כלומר, שבד"כ הוא נוסע על 100 קמ"ש, ואז יש קטעים שהוא נוסע על 20-30 וכד', כן מצטרפים.
ואמנם כאן הביא ממרן הראש"ל שליט"א שפקקים לא מצטרפים, אבל כוונת מרן שליט"א היא כשעומד בפקק, וכמו שאמר:
הצג קובץ מצורף 41185
הצג קובץ מצורף 41187
אבל מי שנוסע קצת לאט, כן יברך, וכמו שכתב במכתב:
הצג קובץ מצורף 41188
(אגב, בעלון שהבאתי לא כתבו לגבי ברכת הגומל או תפילת הדרך, אלא דינים הקשורים לזהירות בדרכים).
בילקו"י ברכות כרך ג' סי' רי"ט סעיף ע"ז (עמ' תקצ"ד) כתב: "הנוסע מעיר לעיר שבנסיעה רגילה אין שיעור פרסה, ואירע שיש פקק בדרך ונעצרו מידי פעם, והתעכב שם זמן רב יותר משיעור פרסה, אינו מברך הגומל, שיש לשער על פי נסיעה רגילה ברוב פעמים".
ובמקורות הביא מי שאומר שיש לברך גם אם שהה בפקק, והוסיף: "אמנם יתכן שיש הבדל בין נסיעה באיטיות בכביש שבדרך כלל יש בו עומס, שסו"ס נוסע שיעור 72 דקות, לבין נתקע ועמד בפקקים ורמזורים שלא נסע ממש".
 
"אמנם יתכן שיש הבדל בין נסיעה באיטיות בכביש שבדרך כלל יש בו עומס, שסו"ס נוסע שיעור 72 דקות, לבין נתקע ועמד בפקקים ורמזורים שלא נסע ממש".
כתב כן על דרך ה"יתכן". משום שעכ"פ אין בזה כ"כ סכנה. ומצד שני קרו מקרים...

יפה מאוד. אשריך רבינו לוריא.
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון