מי שמסופק אם אמר ביעלה ויבוא פסח\סוכות או ראש החודש יצא כיון דלשונו לא התרגלה לומר ר"ח כיון שלא היה שלושים יום ברצף ומסתמא תלים שאמר כהוגן [הרב חותה בשם שו"ת וישמע משה [אינני יודע מי בעל השו"ת] הצג קובץ מצורף 26879
לא ראיתי את ההלכה הזו בספר, אבל כמדומה שמקורו הוא מהגינת ורדים, ואכן זו ראיה חזקה דאי"צ לענין יעו"י התרגלות של צ' פעמים, וזה היה פשוט לי מסברא, ויישר כח שחיזקת את זה מדברי הפוסקים.
אך חשוב להדגיש, דאין הכוונה שלא שייך התרגלות ביעלה ויבוא (כיון דל"ש צ' פעמים), אלא דההתרגלות ביעו"י הינה אף בפחות מזה. ויל"ע מהו השיעור המדוייק בזה, ולכאו' השיעור בזה הוא ב 12 פעמים (או קצת פחות מכך), זה לכאורה השיעור בזה.
נשמח מי שיכול להביא את המקורות בחזו"ע על ההלכה הזו (מאוצר החכמה).
כנראה שאין שום פוסק שסובר בנדון שהבאנו שבכה"ג אינו צריך לחזור ולברך. ולכן אפשר לסכם את ההלכה הזו שמי שמסופק בסוכות או בפסח אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "ראש החודש", דינו כדין המסופק אם אמר יעלה ויבוא.
[יש לדון אם יש חילוק בין מי שמתפלל מתוך סידור למי שמתפלל בע"פ].
[ובשב"ק ראיתי שכעי"ז דן בילקו"י הל' שמח"ת בהערות למטה, במי שמסתפק בשמח"ת אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "שמיני חג עצרת הזה", ולא כתב להכריע בזה, והמעיין הישר יראה שנראה שדעתו נוטה יותר לצד שיחזור].
לכאו' נידון זה תלוי בפלוגתת האחרונים הט"ז (סי' תכב סק"ג) ושו"ת הלקט במי שהיה בדעתו בשעת העמידה להזכיר יעלה ויבא ולאחר שסיים תפלתו נסתפק אם הזכיר, דבשו"ת הלקט העלה דבשעה אחת יבהלוהו אלף רעיונות, ובודאי שלא הזכיר ר"ח. עכת"ד. ומרן בחזו"ע חנוכה (עמ' עדר) חשש לדבריו והעלה שיחזור מספק וטוב שיתנה תנאי נדבה. ע"כ. ונראה דהו"ה בנידון זה למרות שהתחיל ביעלה ויבא אם נסתפק אם סיים בחג המצות אמרינן מן הסתם סיים במה שהוא רגיל
ודאי שייך. ועיין בילקו"י ארבעת המינים בעמ' תתנג' ד"ה ואל תשיבני, שכתב שאינו דומה למסופק אם אמר רצה והחליצנו או לא, כיון שכאן זכר שהוא יו"ט, רק הספק הוא אם התבלבל במטבע הברכה או לא, ולכן צריך לחזור. ע"כ. והוא הדין בנידו"ד.
ודאי שייך. ועיין בילקו"י ארבעת המינים בעמ' תתנג' ד"ה ואל תשיבני, שכתב שאינו דומה למסופק אם אמר רצה והחליצנו או לא, כיון שכאן זכר שהוא יו"ט, רק הספק הוא אם התבלבל במטבע הברכה או לא, ולכן צריך לחזור. ע"כ. והוא הדין בנידו"ד.