תוכל להקטין כאן.
-
קריאתו של מרן הרב יצחק יוסף: "רבותיי, כולם תסייעו למורשת מרן, הם מחזיקים בדרכו האמיתית של מרן. הוא לא מקבל סיוע משום גורם, הכל מתרומות של האנשים. אתם לא יודעים כמה זה חשוב המרכז למורשת מרן. הוא מחדיר את ההלכה, את הדרך של מרן!"
ועשית ככל אשר יורוך! תורמים עכשיו למרכז למורשת מרן. לחצו כאן לתרומה.
מה הדין אדם שמסופק ביעלה ויבוא אם אמר "את חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה"... האם חוזר או לא?
- Thread starter אמונה ובטחון
- תאריך התחלה
אמונה ובטחון
Well-known member
לא ראיתי את ההלכה הזו בספר, אבל כמדומה שמקורו הוא מהגינת ורדים, ואכן זו ראיה חזקה דאי"צ לענין יעו"י התרגלות של צ' פעמים, וזה היה פשוט לי מסברא, ויישר כח שחיזקת את זה מדברי הפוסקים.
אך חשוב להדגיש, דאין הכוונה שלא שייך התרגלות ביעלה ויבוא (כיון דל"ש צ' פעמים), אלא דההתרגלות ביעו"י הינה אף בפחות מזה. ויל"ע מהו השיעור המדוייק בזה, ולכאו' השיעור בזה הוא ב 12 פעמים (או קצת פחות מכך), זה לכאורה השיעור בזה.
נשמח מי שיכול להביא את המקורות בחזו"ע על ההלכה הזו (מאוצר החכמה).
אמונה ובטחון
Well-known member
למישהו יש תוספת בנושא הנ"ל?
אמונה ובטחון
Well-known member
כמו שכתבנו כעי"ז מתבאר ממ"ש בילקו"י הל' ד' מינים מהדו' תש"פ עמ' תתנב.
אמונה ובטחון
Well-known member
ושם כתב דל"א בכה"ג סב"ל. חידוש נפלא.
יואל בן מנשה
Active member
בחזו"ע כתב בנידון דומה שחוזר.
אמונה ובטחון
Well-known member
@יואל בן מנשה
כבר הבאת זאת לעיל, מה התוספת עכשיו?
כבר הבאת זאת לעיל, מה התוספת עכשיו?
אמונה ובטחון
Well-known member
כנראה שאין שום פוסק שסובר בנדון שהבאנו שבכה"ג אינו צריך לחזור ולברך.
ולכן אפשר לסכם את ההלכה הזו שמי שמסופק בסוכות או בפסח אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "ראש החודש", דינו כדין המסופק אם אמר יעלה ויבוא.
[יש לדון אם יש חילוק בין מי שמתפלל מתוך סידור למי שמתפלל בע"פ].
[ובשב"ק ראיתי שכעי"ז דן בילקו"י הל' שמח"ת בהערות למטה, במי שמסתפק בשמח"ת אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "שמיני חג עצרת הזה", ולא כתב להכריע בזה, והמעיין הישר יראה שנראה שדעתו נוטה יותר לצד שיחזור].
ולכן אפשר לסכם את ההלכה הזו שמי שמסופק בסוכות או בפסח אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "ראש החודש", דינו כדין המסופק אם אמר יעלה ויבוא.
[יש לדון אם יש חילוק בין מי שמתפלל מתוך סידור למי שמתפלל בע"פ].
[ובשב"ק ראיתי שכעי"ז דן בילקו"י הל' שמח"ת בהערות למטה, במי שמסתפק בשמח"ת אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "שמיני חג עצרת הזה", ולא כתב להכריע בזה, והמעיין הישר יראה שנראה שדעתו נוטה יותר לצד שיחזור].
נערך לאחרונה:
אקטואלי: בדין המסופק בפסח ביעו"י אם אמר "חג המצות" או שאמר בטעות "ראש החודש", מה דינו
מצורף תשובה בענין זה.
forum.moreshet-maran.com
יקותיאל ישראל
New member
לכאו' נידון זה תלוי בפלוגתת האחרונים הט"ז (סי' תכב סק"ג) ושו"ת הלקט במי שהיה בדעתו בשעת העמידה להזכיר יעלה ויבא ולאחר שסיים תפלתו נסתפק אם הזכיר, דבשו"ת הלקט העלה דבשעה אחת יבהלוהו אלף רעיונות, ובודאי שלא הזכיר ר"ח. עכת"ד. ומרן בחזו"ע חנוכה (עמ' עדר) חשש לדבריו והעלה שיחזור מספק וטוב שיתנה תנאי נדבה. ע"כ. ונראה דהו"ה בנידון זה למרות שהתחיל ביעלה ויבא אם נסתפק אם סיים בחג המצות אמרינן מן הסתם סיים במה שהוא רגיל
ישיבישער של מרן
Well-known member
הגאון הרב מאיר ירחי שליט"א כתב ע"ז תשובה השבוע בעלון 'אוצרות ההלכה'
זיל בתר טעמא
Active member
זו בדיוק הראיה שעלתה לנו בראש.
ודאי שייך. ועיין בילקו"י ארבעת המינים בעמ' תתנג' ד"ה ואל תשיבני, שכתב שאינו דומה למסופק אם אמר רצה והחליצנו או לא, כיון שכאן זכר שהוא יו"ט, רק הספק הוא אם התבלבל במטבע הברכה או לא, ולכן צריך לחזור. ע"כ. והוא הדין בנידו"ד.
אמונה ובטחון
Well-known member
אכן, יש ראיה משם, ועיין במה שכתבנו בזה בס"ד "כאן" , וכעת נדפס ב "חזון יהודה" (בסופו בשו"ת שבט יהודה סימן ג)
אמונה ובטחון
Well-known member
הארכתי בזה "כאן", ששייך בזה רגילות, וראה בהודעה הקודמת.
נערך לאחרונה:
זיל בתר טעמא
Active member
שו"ר שבילקו"י ארבעת המינים עמ' תתנב' כתב: "ויש לעיין במי שמסופק אם אמר את יום חג הסוכות הזה או את יום שמיני עצרת הזה. ואף אם בתחלת התפלה נתן דעתו לומר כהוגן, שמא סירכיה נקט ואזיל". והשאיר הדבר בספק. ולא גרע מהנידו"ד ואף יותר קל הכא, כיון שבתחילת התפילה ודאי שלא הייתה דעתו להזכיר ראש חודש, ונשארנו עם מש"כ הרב דשמא סירכיה נקט ואזיל.
אמונה ובטחון
Well-known member
יישר כח, הזכרנו זאת בתשובה שכתבנו בשו"ת שבט יהודה או"ח סימן ג.
וע"ש שכתב דל"א אימת החג עליו בכה"ג, וה"ה לנד"ד.
נערך לאחרונה:
נושאים דומים בפורום
