היכן מופיע דין זה?
rafi2391
Active member
הוא התכוון שלא יוצאים ידי חובה קידוש במקום סעודה שאין בזה שיעור כדי אכילת פרס ..
אגב הנידון,
כיסוי הירקות בקידוש על חמר מדינה
מי שמקדש על חמר מדינה כגון בירה, ויש לפניו ירקות, האם צריך לכסות אותם? בטעם הדבר שצריך לכסות את הפת בשעת הקידוש נאמרו כמה טעמים, ולפי אחד הטעמים שמביא הטור שהוא שלא יראה הפת בושתו, לכאורה היה צריך לומר שגם את הירקות יש לכסות. ואמנם לפי מש"כ בספר המכתם (פסחים ק: ) לבאר הטעם שלא תכלם הפת כשמקדשין...
forum.moreshet-maran.com
כיסוי הפת מחמת בושתו
כתב בילקוט יוסף שבת כרך א' חלק ג' סי' רע"א (פרק י') סעיף ס"ג בהערות, שהטעם שמכסים את הפת בכדי שלא יראה בושתו שמקדימים לברך על היין, אין הכוונה מפני שמקדימים את הברכה של היין לפת, אלא מפני שמקדשים על היין ולא על הפת. ולכאורה צ"ב, שהרי נפסק בשו"ע סי' רצ"ט סעיף ט', שגם בהבדלה צריך לכסות אם יש פת...
forum.moreshet-maran.com
תלמיד מר"ן
Well-known member
מרן זיע"א בחזו"ע שבת ב עמ' יד כתב כן
rafi2391
Active member
תראה מעלי רשם את העמוד
רשמתי יש 2 טעמים אחד מהם 'ברכת מזונות קודמת ליין לכן אין הבדל אין מקדשים עליו או לא
הרב הביא את זה בלי חולק
"יביע-אומר" באר שבע
New member
אחר אלף המחילות מכל הכותבים,
א. דבר מטוגן אפילו אכל שיעור קביעות סעודה לעולם תיהיה ברכתו על המחיה.
ב. ניתן לצרפו ללחם משנה כמבואר בסימן רעד ולכן מצד בושת יש לכסותו.
ג. מה שייך קידוש? פשוט שאם אכל כזית יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.
ד. יש לדון מה מברכים על חציל שכזה, אם הפירורים באים ליפותו הוי שהכל ואם זה בא להטעים הוי מזונות עיין בשו"ת הראשל"צ ח"א ובילקוט יוסף על ברכות ח"א בדין ברכת השניצל.
ה. לעניות דעתי כדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים יש להביאו לשולחן אחר ברכת המוציא.
יישר כח עצום.
א. דבר מטוגן אפילו אכל שיעור קביעות סעודה לעולם תיהיה ברכתו על המחיה.
ב. ניתן לצרפו ללחם משנה כמבואר בסימן רעד ולכן מצד בושת יש לכסותו.
ג. מה שייך קידוש? פשוט שאם אכל כזית יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.
ד. יש לדון מה מברכים על חציל שכזה, אם הפירורים באים ליפותו הוי שהכל ואם זה בא להטעים הוי מזונות עיין בשו"ת הראשל"צ ח"א ובילקוט יוסף על ברכות ח"א בדין ברכת השניצל.
ה. לעניות דעתי כדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים יש להביאו לשולחן אחר ברכת המוציא.
יישר כח עצום.
rafi2391
Active member
זה בדיוק מה שהכותבים פה רשמו
מהו החידוש אם באים ליפותו? כל שבא לטעם טעם קובע ברכה מזונות אלא אם כן בא לדבק
"יביע-אומר" באר שבע
New member
עיין במקורות שהבאתי
ראיתי שיש מקום לחלק, ויש כאלו שאע"פ שפסקו שברכת השניצל שהכל, כתבו שהחציל הנ"ל ברכתו מזונות.
אמנם ראיתי שהרב בן ציון אבא שאול אמר (הובא בביכורי יוסף) שזה תלוי בדעת המטגן. [ואמר שאצלו בבית זה כנראה האדמה].
rafi2391
Active member
הכללים פשוטים
כל שבא לתת טעם-מזונות
בא לדבק אדמה או במקרה אחרת שהכל
רח ס"ב דוק
גם על הצד החציל מברכים האדמה כמו שניצל רגיל שברכתו שהכל עדיין יש לעיין בזה
שאולי אין משנה מה הברכה של החציל המטוגן
הרי אם הוא אוכל רק את הפירורי לחם לבדם יצטרך לברך עליהם מזונות ולכן לכאורה צריך לכסות (זיל בתר חפצא)
אבל צד שני כיון שהוא לא מתכוון לאכול את הפירורים לבדם רק עם החציל שהוא העיקר שברכתו האדמה לכן יש לו להקדים את היין ואין צריך לכסות (זיל בתר גברא)
שאולי אין משנה מה הברכה של החציל המטוגן
הרי אם הוא אוכל רק את הפירורי לחם לבדם יצטרך לברך עליהם מזונות ולכן לכאורה צריך לכסות (זיל בתר חפצא)
אבל צד שני כיון שהוא לא מתכוון לאכול את הפירורים לבדם רק עם החציל שהוא העיקר שברכתו האדמה לכן יש לו להקדים את היין ואין צריך לכסות (זיל בתר גברא)
