מי שמקדש על חמר מדינה כגון בירה, ויש לפניו ירקות, האם צריך לכסות אותם?
בטעם הדבר שצריך לכסות את הפת בשעת הקידוש נאמרו כמה טעמים, ולפי אחד הטעמים שמביא הטור שהוא שלא יראה הפת בושתו, לכאורה היה צריך לומר שגם את הירקות יש לכסות.
ואמנם לפי מש"כ בספר המכתם (פסחים ק: ) לבאר הטעם שלא תכלם הפת כשמקדשין על היין ולא עליה. ומשמע דלאו היינו משום ברכת הנהנין אלא משום
עצם הקידוש על היין ולא על הפת. וכן משמע בספר העתים (עמוד ריא) בשם רב מתתיה גאון, ובשבולי הלקט (סימן סח) ובהלכות ברכות לריטב"א (פרק ח' הלכה י') ובספר השלחן (הלכות סעודה שער שביעי). וכן בט"ז (סי' רע"א ס"ק יב) נראה שהבין כן גם בדברי הטור, דבושת הפת היינו בעצם הדבר שאין מקדשין עליה. וכן כתבו העולת שבת (סק"ז) והחסד לאלפים (סק"ח) והמשנה ברורה (ס"ק מא) והערוך השלחן (סעיף כב). לפי"ז אין מקום לשאלה, מכיון שא"א לקדש על הירקות. (ואמנם אולי לפי מש"כ הט"ז בסי' רצ"ט סק"ח עדיין יש מקום לשאלה...)
אבל לפי מש"כ המחצית השקל (סי' רע"א סק"ז) שביאר בדברי המג"א (סק"כ) שאין הכוונה שהיה צריך לקדש על הפת, אלא הכוונה רק שהיה צריך לברך ברכת הנהנין על הפת קודם ברכת היין, וכן מתבאר מדברי רוב הראשונים. לפי"ז עדיין יש מקום לשאול האם יצטרך לכסות את הירקות בכדי שלא יתביישו שמקדימים לברך על הבירה ולא עליהם, אע"פ שהיה צריך להקדים אותם (כמבואר בסי' רי"א ס"ג).
ואולי הוא דומה לנידון האם צריך לכסות בשעת הקידוש על היין מאכלים שברכתם מזונות, אך אפשר דיש לחלק. (ואולי ע"פ מש"כ בשו"ת ר' עקיבא יוסף סי' צ"ה וכן באשל אברהם (בוטשאטש) בסי' רע"א [וכן בסי' קפ"ב], שגם לטעם שלא יראה הפת בשתו, במיני מזונות אין צריך לכסותם, כיון שדוקא בפת שהיא עיקר הסעודה והיין טפל אליו בברכה שייך ענין בושת, לפי"ז ה"ה בנד"ד לגבי ירקות, שאין צריך לכסות, משום שאינם עיקר הסעודה. ועדיין צריך לדעת מה יהיה הדין, בשעת הדחק שיש לפניו רק בירה וסלט, וממילא הירקות הם עיקר הסעודה בשבילו, האם אז גם לפי דבריהם יהיה צריך לכסות הירקות או לא. וכן בספר טעמי המנהגים (עניני שבת) כתב, כי המקדש בשחרית בשבת ואוכל פת הבאה בכיסנין - אין צריך לכסות את המזונות בשעת הקידוש, משום שהחיוב לכסות את הפת נובע מב' טעמים: היות ומברכים על הפת 'המוציא', וכן מאחר וניתן לקדש על הפת, אשר על כן יש לכסות את הלחם שלא יראה בושתו, שכן שייך בו חיוב קדימה. מה שאין כן בפת הבאה בכיסנין, שאין מברכים עליה המוציא, וכן אין מקדשים עליה, וממילא לא שייך בה חיוב קדימה ליין. ומשכך, אין חיוב לכסותה בשעת הקידוש. ולפי דבריו גם לטעם של חיוב קדימה אין צורך לכסות את המזונות. ובלאו הכי מהמשנ"ב סי' רצ"ט ס"ק ל"א משמע, וכן כתב בקיצור שו"ע סי' נ"ה סעיף ה' וכן בשו"ת לבושי מרדכי א', מ"ו וכן בשו"ת קול אליהו [של הרב מרדכי אליהו] (שבת פרק ט' שאלה כ"ט ושם הערה פ"א). מבואר שיש לכסות גם מיני מזונות. ולפי"ז לכאורה גם את הירקות יצטרך לכסות מאותו הטעם).
ואמנם מישהו רצה לתרץ לי שלא צריך לכסות את הירקות בגלל שלברך הגפן על היין זה ביזוי לפת אבל לברך שהכל על בירה זה לא ביזוי לירקות כי שהכל זה ברכה שמתאימה גם לירקות. ולכאורה כוונתו שבגלל שאם בירך שהכל על הירקות יצא יד"ח, לכן אין בושת לירקות שמקדימים את השהכל לפניהם. ואמנם הוא לא כ"כ מחוור, שהרי בוודאי שאם בירך על דבר שהכל אין ספק שלא פטר את הירקות, ואין זה ברכתם הראויה, ועדיין יש להם בושת בכך שמקדימים לברך על שהכל לפניהם.
ואגב אורחא, בתחילה חשבתי להביא ראייה לדבריו ממש"כ בשו"ת דברי יציב ח"א סי' פ"ב לברך על תפוחי אדמה (מבושלים, לא רק חיים) שהכל נהיה בדברו, ואמנם לפי דבריו אם היה לפניי תפו"א לכאורה פשוט שלא היה צריך לכסות, ואולי גם אנו נוכל לסמוך על זה למעשה, אע"פ שאין אנו פוסקים כך לברך על תפו"א שהכל. אולם בשאר ירקות נראה שאין שייך לומר את טעמו (שמשום שהוא ספק מזונות כיון שהוא מזין וספק האדמה, יברך שהכל), ועדיין יש לשאול מה יהיה הדין כשיש לפניו שאר ירקות, האם צריך לכסותם כשמקדש על חמר מדינה.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם, מה יהיה הדין בשאלה הנ"ל.
בטעם הדבר שצריך לכסות את הפת בשעת הקידוש נאמרו כמה טעמים, ולפי אחד הטעמים שמביא הטור שהוא שלא יראה הפת בושתו, לכאורה היה צריך לומר שגם את הירקות יש לכסות.
ואמנם לפי מש"כ בספר המכתם (פסחים ק: ) לבאר הטעם שלא תכלם הפת כשמקדשין על היין ולא עליה. ומשמע דלאו היינו משום ברכת הנהנין אלא משום
עצם הקידוש על היין ולא על הפת. וכן משמע בספר העתים (עמוד ריא) בשם רב מתתיה גאון, ובשבולי הלקט (סימן סח) ובהלכות ברכות לריטב"א (פרק ח' הלכה י') ובספר השלחן (הלכות סעודה שער שביעי). וכן בט"ז (סי' רע"א ס"ק יב) נראה שהבין כן גם בדברי הטור, דבושת הפת היינו בעצם הדבר שאין מקדשין עליה. וכן כתבו העולת שבת (סק"ז) והחסד לאלפים (סק"ח) והמשנה ברורה (ס"ק מא) והערוך השלחן (סעיף כב). לפי"ז אין מקום לשאלה, מכיון שא"א לקדש על הירקות. (ואמנם אולי לפי מש"כ הט"ז בסי' רצ"ט סק"ח עדיין יש מקום לשאלה...)
אבל לפי מש"כ המחצית השקל (סי' רע"א סק"ז) שביאר בדברי המג"א (סק"כ) שאין הכוונה שהיה צריך לקדש על הפת, אלא הכוונה רק שהיה צריך לברך ברכת הנהנין על הפת קודם ברכת היין, וכן מתבאר מדברי רוב הראשונים. לפי"ז עדיין יש מקום לשאול האם יצטרך לכסות את הירקות בכדי שלא יתביישו שמקדימים לברך על הבירה ולא עליהם, אע"פ שהיה צריך להקדים אותם (כמבואר בסי' רי"א ס"ג).
ואולי הוא דומה לנידון האם צריך לכסות בשעת הקידוש על היין מאכלים שברכתם מזונות, אך אפשר דיש לחלק. (ואולי ע"פ מש"כ בשו"ת ר' עקיבא יוסף סי' צ"ה וכן באשל אברהם (בוטשאטש) בסי' רע"א [וכן בסי' קפ"ב], שגם לטעם שלא יראה הפת בשתו, במיני מזונות אין צריך לכסותם, כיון שדוקא בפת שהיא עיקר הסעודה והיין טפל אליו בברכה שייך ענין בושת, לפי"ז ה"ה בנד"ד לגבי ירקות, שאין צריך לכסות, משום שאינם עיקר הסעודה. ועדיין צריך לדעת מה יהיה הדין, בשעת הדחק שיש לפניו רק בירה וסלט, וממילא הירקות הם עיקר הסעודה בשבילו, האם אז גם לפי דבריהם יהיה צריך לכסות הירקות או לא. וכן בספר טעמי המנהגים (עניני שבת) כתב, כי המקדש בשחרית בשבת ואוכל פת הבאה בכיסנין - אין צריך לכסות את המזונות בשעת הקידוש, משום שהחיוב לכסות את הפת נובע מב' טעמים: היות ומברכים על הפת 'המוציא', וכן מאחר וניתן לקדש על הפת, אשר על כן יש לכסות את הלחם שלא יראה בושתו, שכן שייך בו חיוב קדימה. מה שאין כן בפת הבאה בכיסנין, שאין מברכים עליה המוציא, וכן אין מקדשים עליה, וממילא לא שייך בה חיוב קדימה ליין. ומשכך, אין חיוב לכסותה בשעת הקידוש. ולפי דבריו גם לטעם של חיוב קדימה אין צורך לכסות את המזונות. ובלאו הכי מהמשנ"ב סי' רצ"ט ס"ק ל"א משמע, וכן כתב בקיצור שו"ע סי' נ"ה סעיף ה' וכן בשו"ת לבושי מרדכי א', מ"ו וכן בשו"ת קול אליהו [של הרב מרדכי אליהו] (שבת פרק ט' שאלה כ"ט ושם הערה פ"א). מבואר שיש לכסות גם מיני מזונות. ולפי"ז לכאורה גם את הירקות יצטרך לכסות מאותו הטעם).
ואמנם מישהו רצה לתרץ לי שלא צריך לכסות את הירקות בגלל שלברך הגפן על היין זה ביזוי לפת אבל לברך שהכל על בירה זה לא ביזוי לירקות כי שהכל זה ברכה שמתאימה גם לירקות. ולכאורה כוונתו שבגלל שאם בירך שהכל על הירקות יצא יד"ח, לכן אין בושת לירקות שמקדימים את השהכל לפניהם. ואמנם הוא לא כ"כ מחוור, שהרי בוודאי שאם בירך על דבר שהכל אין ספק שלא פטר את הירקות, ואין זה ברכתם הראויה, ועדיין יש להם בושת בכך שמקדימים לברך על שהכל לפניהם.
ואגב אורחא, בתחילה חשבתי להביא ראייה לדבריו ממש"כ בשו"ת דברי יציב ח"א סי' פ"ב לברך על תפוחי אדמה (מבושלים, לא רק חיים) שהכל נהיה בדברו, ואמנם לפי דבריו אם היה לפניי תפו"א לכאורה פשוט שלא היה צריך לכסות, ואולי גם אנו נוכל לסמוך על זה למעשה, אע"פ שאין אנו פוסקים כך לברך על תפו"א שהכל. אולם בשאר ירקות נראה שאין שייך לומר את טעמו (שמשום שהוא ספק מזונות כיון שהוא מזין וספק האדמה, יברך שהכל), ועדיין יש לשאול מה יהיה הדין כשיש לפניו שאר ירקות, האם צריך לכסותם כשמקדש על חמר מדינה.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם, מה יהיה הדין בשאלה הנ"ל.
נערך לאחרונה:
