מתי כורעים ב"ויעבור"

[יואח]

הייתי בשיעור של רב אחד שטען שהמנהג לכרוע ב"ויעבור" הוא טעות, וצריך לכרוע בשם ה', וכך דעת כל הפוסקים.
ולא הבנתי, וכי כל ישראל טועים הם?
אשמח למי שיש מידע בנידון.

 

[בנימין לוריא]

זה לא סותר.
כורעים גם וגם.
ועיין כאן.

 

[דוק היטב]

הייתי בשיעור של רב אחד שטען שהמנהג לכרוע ב"ויעבור" הוא טעות, וצריך לכרוע בשם ה', וכך דעת כל הפוסקים.
ולא הבנתי, וכי כל ישראל טועים הם?
אשמח למי שיש מידע בנידון.

תפתח חזון עובדיה ימים נוראים (הלכות סליחות בהתחלה). הביא שם את דברי הברכ״י (סי׳ קלא) ואת הבא״ח והכה״ח ועוד פוסקים איך צריך שיכרע. והוא ממש שלא כמנהג העולם.
ודומני שראיתי לאחד מרבני הזמן שליט״א שישב על מדוכה זו ליישב את מנהג העולם. אך, נעלם לי לרגע. אם מישהו יוכל לזכות את הציבור.

 

[יואח]

זה לא סותר.
כורעים גם וגם.
ועיין כאן.

אשריך הגר"ב לוריא הצדיק, ה"מרי חטיא" של הפורום.
במקורות שם (מרן חיד"א וכו') מובא גם הדין של לכרוע ב"ויעבור" או רק בשם ה' מעט (וב"ויעבור" יש מקורות אחרים)? לא כ"כ הצלחתי להבין משם.

 

[עט סופר]

בויעבור כורעים לגמרי וקמים. ואח"כ שאומרים "ה' ה'" כורעים מעט. ניתן לראות את מרן זצוק"ל בסליחות עושה זאת. וכן את בנו להבדיל בין החיים מרן שליט"א מקפיד על זה מאוד.

 

[יואח]

בויעבור כורעים לגמרי וקמים. ואח"כ שאומרים "ה' ה'" כורעים מעט. ניתן לראות את מרן זצוק"ל בסליחות עושה זאת. וכן את בנו להבדיל בין החיים מרן שליט"א מקפיד על זה מאוד.

אשריך הגר"ב לוריא הצדיק, ה"מרי חטיא" של הפורום.
במקורות שם (מרן חיד"א וכו') מובא גם הדין של לכרוע ב"ויעבור" או רק בשם ה' מעט (וב"ויעבור יש מקורות אחרים)? לא כ"כ הצלחתי להבין משם.

בחיד"א מוזכר רק לכרוע בה' ה', אך בבא"ח באמת מוזכר לכרוע גם ב"ויעבור". שם מביא "שיורי ברכה" סי' קל"ח, לא מצאתי כזה דבר אשמח אם מישהו יוכל להעלות.
כל המקורות שם מדברים על כריעה בשם ה'
אני שואל מה המקור לכריעה ב"ויעבור", האם זה רק בא"ח והגר"א מני ומנהג בית אל? אין מקור יותר קדום?

 

[יואח]

מקפיץ רבותי, שאלת אתגר

שאלתי האם כיום מנהג רוב ישראל שכורעים רק ב"ויעבור" ולא בשם ה', אין לו שום מקור?
כי אני רואה מקור רק לכריעה גם ב"ויעבור" וגם בשם ה' או רק בשם ה', אך רק ב"ויעבור" לא מצאתי.
והאם יש מקור יותר קדום לכריעה ב"ויעבור" עצמו ממנהג בית אל ובן איש חי?

 

[קורסיה]

כמדומה שהבא"ח כתב רק בויעבור

 

[בנימין לוריא]

כמדומה שהבא"ח כתב רק בויעבור

ז"ל: בשעה שאומר "ויעבור" ישחה מעט, ויזקוף בשם, כשאומר "ה' ה' אל רחום וחנון", וטוב שירים קולו ובתנאי שלא ילעיגו הבריות, כך כתב ב"חסד לאלפים" ושאלתי לידידינו הרב הגאון מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג קהל חסידים בבית אל יכב"ץ בעיר הקודש תבנה ותכונן וכתב לי: המנהג פשוט ששוחין מעט בתיבת ויעבור ה' על פניו ובתיבת ויקרא מגביהין ראשם, וגם בתיבת ה' ה' שוחין מעט, ועיין שיורי ברכה סימן קל"ח ושלמי ציבור דף קמ"ט עמוד א' וכפי הסוד לא נמצא טעם לזה בהדיא אמנם הלומד הכונות בדקדוק ורוצה לעשות סמך למנהג יוכל בנקל, ואני קבלתי שבתיבת ה' ה' להגביה רגליו ולא מצאתי לזה גלוי בספרי הפוסקים ואף על פי כן אני נוהג כן, שאם לא יועיל לא יזיק עד כאן דבריו נר"ו:

 

[מנשה]

מצאתי כתוב:
כתב בשיורי ברכה בשם מהר"ם ממודנא בשם מהר"י קולון שכשאומר י"ג מדות ה' ה' יש לו לכרוע ואע"ג דזוקף בשם שאני הכא דאחר י"ג מדות כתיב וימהר משה ויקוד ומיהו אין לכרוע אלא ישוח מעט עכ"ל
הנה מה שהביא ראיה ממשה ויקוד ארצה וישתחו אין זו ראיה כלל דבסנהדרין דף קיא עמוד א איכא פלוגתא על איזו מדה השתחווה והכי איתא התם וימהר משה ויקד ארצה וישתחו מה ראה משה רבי חנינא בן גמלא אמר ארך אפים ראה ורבנן אמרי אמת ראה ע"ש וכן ראה במפרשים על התורה שם שפירשו שלא השתחווה בשם ה'
מיהו רש"י פי' וימהר משה כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה מיד וישתחו עכ"ל הרי דהשתחווה בשם ה' מיהו אין זו ראיה כלל דכיון שלא משה קרא בשם ה' אלא ה' בעצמו קרא כמו שכתבו רב המפרשים ומוכח מהגמרא הנ"ל לכן יש לו להשתחוות כמו דאיתא ביומא פרק ו והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עכ"ל אבל זה שמזכיר שם ה' אין לו לכרוע
והרב בעצמו ידע שאין זו ראיה גמורה ולכן כתב שישוח מעט שאם הראיה ממשה ראיה גמורה היה יכול לכרוע לגמרי כמו משה שקד והשתחווה
ועוד נראה לי דכיון שכתב האר"י בשער הכוונות והביאו הבא"ח בפרשת בשלח שדייק ממה שאמרו בגמרא כשהוא כורע כורע בברוך משו"ה נקטו פעמים כורע כי יש כריעה בראש וכריעה בגוף ע"ש א"כ אפילו לעשות בה' ה' שבויעבור רק כריעה בראש כמו שעושים במודים דרבנן הרי זה נחשב לכורע בשם ה' ואין לו לעשות זאת אלא יוריד מעט את ראשו ולא ישחה בראשו לגמרי כמו במודים דרבנן