בחודש זה (אייר תשפ"ב) המולד היה בליל ראשון בשעה 5:20, וממילא ז' שלמים יהיו בזמן זה.
מחמת כן, בכל לוחות השנה נכתב שזמן ברכת הלבנה הוא החל מיום ראשון בלילה (ליל שני), וכן ראיתי בכמה בתי כנסת שלא עשו במוצ"ש.
אולם, בילקו"י סי' תכ"ו סעיף כ"ו כתב (ונדמה לי שכ"כ גם בחזו"ע): "אין מברכין על הלבנה עד שיעברו עליה ז' שלמים מהמולד. וכן מנהגנו להקפיד בזה בדרך כלל. ומכל מקום אם חסרות כמה שעות במוצאי שבת להשלמת שבעה ימים מעת לעת, אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות בפרט בימי החורף ובעונת הגשמים".
ולכאורה לפי"ז, כאשר בעוד כמה שעות יעברו ז' שלמים מעת לעת, והוא במוצ"ש, [שכתב בילקו"י (שם סעיף כ"ט): "לכתחילה אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים"], א"כ היה צריך להורות לברך היום בכי להרוויח את מוצ"ש, וכמו שכתב בילקו"י שאם חסרים עוד כמה שעות אין להחמיר בזה.
ובפרט שלפי הפשט והפוסקים מברכים כבר אחר ג' ימים, וכמו שהקל בזה (שם סעיף כ"ו) שאם יש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלושה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים". וא"כ אולי אפשר לסמוך על עיקר הדין ולברך במוצ"ש.
ובתוספת העניין של "זריזין מקדימין למצוות" שכתב ע"ז בילקו"י (שם סעיף ל"א): "טוב יותר להקדים ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של "זריזים מקדימים למצוות" עדיף יותר מהכלל של "ברוב עם הדרת מלך", אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם".
ואם היום יש גם "זריזים מקדימים" וגם מוצאי שבת שהוא מבושם ובגדיו נאים, וכתוב שאין להחמיר אם חסר עוד כמה שעות, לכאורה היה צריך לברך "ברכת הלבנה" היום, במוצ"ש. וכן יש להסתפק אם עדיף לברכך היום ביחיד או להמתין למחר או לשבוע הבא ולברך בציבור.
האם אמת נכון הדבר?
מחמת כן, בכל לוחות השנה נכתב שזמן ברכת הלבנה הוא החל מיום ראשון בלילה (ליל שני), וכן ראיתי בכמה בתי כנסת שלא עשו במוצ"ש.
אולם, בילקו"י סי' תכ"ו סעיף כ"ו כתב (ונדמה לי שכ"כ גם בחזו"ע): "אין מברכין על הלבנה עד שיעברו עליה ז' שלמים מהמולד. וכן מנהגנו להקפיד בזה בדרך כלל. ומכל מקום אם חסרות כמה שעות במוצאי שבת להשלמת שבעה ימים מעת לעת, אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות בפרט בימי החורף ובעונת הגשמים".
ולכאורה לפי"ז, כאשר בעוד כמה שעות יעברו ז' שלמים מעת לעת, והוא במוצ"ש, [שכתב בילקו"י (שם סעיף כ"ט): "לכתחילה אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים"], א"כ היה צריך להורות לברך היום בכי להרוויח את מוצ"ש, וכמו שכתב בילקו"י שאם חסרים עוד כמה שעות אין להחמיר בזה.
ובפרט שלפי הפשט והפוסקים מברכים כבר אחר ג' ימים, וכמו שהקל בזה (שם סעיף כ"ו) שאם יש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלושה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים". וא"כ אולי אפשר לסמוך על עיקר הדין ולברך במוצ"ש.
ובתוספת העניין של "זריזין מקדימין למצוות" שכתב ע"ז בילקו"י (שם סעיף ל"א): "טוב יותר להקדים ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של "זריזים מקדימים למצוות" עדיף יותר מהכלל של "ברוב עם הדרת מלך", אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם".
ואם היום יש גם "זריזים מקדימים" וגם מוצאי שבת שהוא מבושם ובגדיו נאים, וכתוב שאין להחמיר אם חסר עוד כמה שעות, לכאורה היה צריך לברך "ברכת הלבנה" היום, במוצ"ש. וכן יש להסתפק אם עדיף לברכך היום ביחיד או להמתין למחר או לשבוע הבא ולברך בציבור.
האם אמת נכון הדבר?