מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
וכמדומני שאמר כך באחד השיעורים האחרונים (אולי הכוונה לתוכנית בערב שבת), שלא שמענו על עניין של עשרה וכד' אלא עדיף זריזין מקדימין. (ועכ"פ אני הבנתי דבריו ע"פ השמועה שכוונתו שאין עניין דווקא בעשרה, אבל יש רק עניין של "ברוב עם", אך זריזין מקדימין עדיף מ"ברוב עם". לפי מה שכתבת הוא אומר שאין כלל עניין של ברוב עם, זה באמת מה שהוא אומר?)
מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם
לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם
חבל שלא הובנתי.
זה היה בציניות ורימזתי ש"פרשנות" זו היא המקור ההגיוני היחיד (הידוע לי נכון לרגע זה) לאסור דג בחלב (כמובן חוץ מהט"ס בבית יוסף שהעירו עליה האחרונים).
