ברכת הלבנה קודם ז' ימים שלמים

[יי"ש]

האם זה רק במוצ"ש כמו שכתב בהלכה, או בכל יום?

מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.

 

[בנימין לוריא]

מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.

וכמדומני שאמר כך באחד השיעורים האחרונים (אולי הכוונה לתוכנית בערב שבת), שלא שמענו על עניין של עשרה וכד' אלא עדיף זריזין מקדימין.
(ועכ"פ אני הבנתי דבריו ע"פ השמועה שכוונתו שאין עניין דווקא בעשרה, אבל יש רק עניין של "ברוב עם", אך זריזין מקדימין עדיף מ"ברוב עם". לפי מה שכתבת הוא אומר שאין כלל עניין של ברוב עם, זה באמת מה שהוא אומר?)

 

[קורסיה]

מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.

לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם

 

[ישראלי מהרגרזם]

יש מאמר בחיצי גבורים שהאריך להוכיח שמקור הדין לאחר אחר שבעה שסבר מרן שהיא תשובה של הר"י ג'יקטלייא אינה שלו אלא מאוחרת וממילא נפל פיתא לבירא.

 

[יי"ש]

לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם

יתכן ורק במוצ"ש בגלל המעלה של הברכה אז..

 

[ישראלי מהרגרזם]

המעלה במוצ"ש היא שאז כשמסיימים ערבית זה כבר וודאי לילה בשונה משאר ימים שלפעמים מקדימים

 

[בנימין לוריא]

המעלה במוצ"ש היא שאז כשמסיימים ערבית זה כבר וודאי לילה בשונה משאר ימים שלפעמים מקדימים

ממש לא.
מבואר שהוא מבושם ובבגדים נאים וכו', עיין במקורות!

 

[ישראלי מהרגרזם]

[זו] ממש לא [הסיבה היחידה] מבואר שהוא מבושם ובבגדים נאים וכו', עיין במקורות!

תודה

 

[בנימין לוריא]

תודה

שכוייח על ההגהה.

 

[לשמור ולעשות]

שכוייח על ההגהה.

על מה שכוייח, על ההמצאות שלו?
לא ראית מה דרש עוד, אל תקרי גדי בחלב אמו אלא דג בחלב עימו

 

[בנימין לוריא]

על מה שכוייח, על ההמצאות שלו?
לא ראית מה דרש עוד, אל תקרי גדי בחלב אמו אלא דג בחלב עימו

לא. התכוונתי על ההגהה שהוסיף בציטוט דבריי.

 

[לשמור ולעשות]

לא. התכוונתי על ההגהה שהוסיף בציטוט דבריי.

הבנתי מה התכוונת, אבל בהגהה הוא בא לומר שלא רק אתה צודק, אלא גם הוא צודק. וע"ז כתבתי שהוא ממציא המצאות, והוא לא צודק.

 

[דוד א]

לא ראית מה דרש עוד, אל תקרי גדי בחלב אמו אלא דג בחלב עימו

אשמח ש @ישראלי מהרגרזם יביא מקור לזה, כי זה מתחיל להיות מסוכן ...

 

[ישראלי מהרגרזם]

אשמח ש @ישראלי מהרגרזם יביא מקור לזה, כי זה מתחיל להיות מסוכן ...

חבל שלא הובנתי.
זה היה בציניות ורימזתי ש"פרשנות" זו היא המקור ההגיוני היחיד (הידוע לי נכון לרגע זה) לאסור דג בחלב (כמובן חוץ מהט"ס בבית יוסף שהעירו עליה האחרונים).

 

[דוד א]

זו היא המקור ההגיוני היחיד

יעויין בפירוש רבינו בחיי פרשת משפטים (כעת לא לפני, אבל כך זכור לי).