• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכת הלבנה קודם ז' ימים שלמים

האם זה רק במוצ"ש כמו שכתב בהלכה, או בכל יום?
מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
 
מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
וכמדומני שאמר כך באחד השיעורים האחרונים (אולי הכוונה לתוכנית בערב שבת), שלא שמענו על עניין של עשרה וכד' אלא עדיף זריזין מקדימין.
(ועכ"פ אני הבנתי דבריו ע"פ השמועה שכוונתו שאין עניין דווקא בעשרה, אבל יש רק עניין של "ברוב עם", אך זריזין מקדימין עדיף מ"ברוב עם". לפי מה שכתבת הוא אומר שאין כלל עניין של ברוב עם, זה באמת מה שהוא אומר?)
 
מה ששמענו רבות מהגרב"צ מוצפי שבישיבת פורת יוסף לדורותיה נהגו הרבנים והחכמים לברך מיד בהגיע הזמן (דוקא, ולא שנא בין מוצ"ש ואין ממתינים או מקדימים למוצ"ש) ואף באמצע השיעור וביחידות. כי במצוה זו אין ענין כלל של ברוב עם.
לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם
 
לא התכוונתי לזה
בחזו"ע כתב שאם הגיעו הציבור במוצ"ש לברכת הלבנה וחסרים כמה שעות אפשר לברך
האם היתר זה שייך רק במוצ"ש או גם כשמברכים באחד מימות השבוע?
לענ"ד כפי הנראה ממרן שהדגיש זאת גם בחזו"ע וגם בהליכות עולם, רק במוצ"ש שכן נראה חלק מהפוסקים שהביא שם
יתכן ורק במוצ"ש בגלל המעלה של הברכה אז..
 
אשמח ש @ישראלי מהרגרזם יביא מקור לזה, כי זה מתחיל להיות מסוכן ...
חבל שלא הובנתי.
זה היה בציניות ורימזתי ש"פרשנות" זו היא המקור ההגיוני היחיד (הידוע לי נכון לרגע זה) לאסור דג בחלב (כמובן חוץ מהט"ס בבית יוסף שהעירו עליה האחרונים).
 
בשיעור השבועי (מוצ"ש חיי שרה תשפ"ו) הרב אמר שבחורף אפשר להקל כבר אחרי ג' ימים!
כיון שאינו מן הדין ממש לברך לאחר ז' ימים מהמולד, אלא רק לפי הקבלה.
ונפק"מ שגם אפשר לענות אחריו אמן ואי"ז ברכה לבטלה
[לאפוקי מרב אחד שאמר שזה ברכה לבטלה, ומעניין שהרב לא ציין זאת בשיעור]
 
בחורף אם יש עננים כל יום כשיש חשש שיעבור הזמן
הרב אמר שבחורף אפשר להקל כבר אחרי ג' ימים!
הרב הדגיש רק "בעיצומם" של ימי החורף כחודשים "טבת, שבט, אדר"
ואף הדגיש שבימים אלו (מוצ"ש חיי שרה תשפ"ו שלהי חודש חשוון) עדיין אנחנו לא בעיצומו של חורף, ולכן יש להמתין עד ז'!!
זה הדגשה חשובה מאד, שלפחות עוד חודש יש להקפיד לעשות כדעת מרן השו"ע ורק אח"כ להיות משוכנזים (כלשונו של הרב) ולהסתמך על הדעות שאפשר לברך אף קודם ז'.
 
חזור
חלק עליון