האם יש מקור להביא לברית יצחק מנין או העיקר שילמדו אפילו פחות ממנין

[א.א]

האם יש מקור להביא לברית יצחק מנין או העיקר שילמדו אפילו פחות ממנין

 

[תלמיד מר"ן]

אם ברית יכולה להתקיים אפי' ללא מניין כ"ש ברית יצחק

 

[בנימין לוריא]

אם ברית יכולה להתקיים אפי' ללא מניין כ"ש ברית יצחק

למה כ"ש?
ברית מילה זו מצווה שחייב לקיים.
ברית יצחק זה דבר סגולי שיש בו עניין, ומי אמר שהעניין קיים גם בפחות מעשרה?
לא שיש בעיה לעשות זאת פחות מעשרה, השאלה אם יש בזה את העניין הסגולי המקורי של ברית יצחק.
(איני יודע כעת מה המקור, רק כתבתי שלכאו' לא מוכרח שזה "כל שכן").

 

[אושרי רביב]

רבי יצחק אלפייה כתב בקונטרס היחיאלי שניתן לקיים ברית יצחק עם שלשה אנשים.

 

[א.א]

שניתן לקיים

ניתן אפילו באחד

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

הנה מקור מנהג ה"ברית יצחק" הוא בזוה"ק (פרשת לך לך דף צג ע"א), במעשה דר"א ורבי יעקב בנו שהתאכסנו אצל בעה"ב מכפר טרשא, ובחצות לילה קמו

לעסוק בתורה, וראו את בעה"ב עם שני בניו עוסקים בתורה עד אור הבוקר, ולמחרת ביקש בעה"ב מרבי אבא שישאר גם לליל המחרת מפני שלמחר מכניס

את בנו למילה ואליהו הנביא עתיד לבוא לביתו. הסכים ר"א ונשאר בביתו כל היום. ובלילה אסף הכפרי אל ביתו שבעה מחבריו שהיו חכמים וקדושים, ולמדו

כולם עם ר"א ור"י בנו עד אור הבוקר, ובאותו הלילה נתחדשו להם חידושים נפלאים בענייני מילה וכו'.

ובמעשה הנ"ל חזי' דהיו עשרה (בעה"ב, רבי אבא ובנו רבי יעקב, ושבעת חברי הכפרי). ומקורו יהי ברוך!

(ומאידך לא ראינו בדברי הפוסקים דגש על כך שיהיו עשרה בדווקא, והעיקר שמו על הלימוד וסדרו.)

 

[א.א]

ובלילה אסף הכפרי אל ביתו שבעה מחבריו שהיו חכמים וקדושים, ולמדו

צ"ע
דבזהר לא כתוב עשרה
זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת לך לך מאמרים לברית מילה [המתחיל באות שפה]
[אות שצ] אוֹרִיכוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, (דף צ"ג ע"ב) בְּהַהוּא לֵילְיָא, כְּנַשׁ הַהוּא גַבְרָא, כָּל אִינוּן רְחִימוֹי, וְכָל הַהוּא לֵילְיָא, אִשְׁתַּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּנָאֵים. א"ל, הַהוּא גַבְרָא בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, כָּל חַד וְחַד, לֵימָא מִלָּה חַדְתָּא דְאוֹרַיְיתָא.

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

צ"ע
דבזהר לא כתוב עשרה
זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת לך לך מאמרים לברית מילה [המתחיל באות שפה]
[אות שצ] אוֹרִיכוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, (דף צ"ג ע"ב) בְּהַהוּא לֵילְיָא, כְּנַשׁ הַהוּא גַבְרָא, כָּל אִינוּן רְחִימוֹי, וְכָל הַהוּא לֵילְיָא, אִשְׁתַּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּנָאֵים. א"ל, הַהוּא גַבְרָא בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, כָּל חַד וְחַד, לֵימָא מִלָּה חַדְתָּא דְאוֹרַיְיתָא.

ייש"כ על ההערה הנכוחה, וכששוב עיינתי בדברי הזה"ק בפנים ראיתי בהמ' שהובאו החידושים אשר נתחדשו להם באותו הלילה

ובטרם כל חידוש כתוב "פתח אידך ואמר" ונמצא סה"כ עשרה חידושים. יעו"ש. (ומלבד זה, בשב"ק ראיתי שכמה הביאו הזוהר הנ"ל

כראייה לכך דבעי' עשרה, ולכשאתפנה אבדוק טעמו של דבר בעזה"י)